לדבריו, ההסכם שהתגבש במכה בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן יוצר מבחינת הודו מציאות אזורית חדשה. "נאט"ו סוני המורכב מטורקיה, סעודיה ופקיסטן הוקם במזרח התיכון, במכה, וזה מקור רציני לדאגה", אמר. בקשי הדגיש כי מבחינת הודו, איראן השיעית היא משקל נגד חשוב לפקיסטן. "אנחנו זקוקים מאוד לכך שאיראן השיעית תהיה בצד שלנו, משום שפקיסטן היא כאב הראש הביטחוני המרכזי שלנו. סין אולי האיום העיקרי, אבל יחד איתה פקיסטן היא כאב הראש הביטחוני הגדול ביותר שלנו".
"לפקיסטן יש 180 ראשי נפץ גרעיניים"
בקשי השווה בין האיום שאיראן מייצגת בעיני ישראל לבין זה של פקיסטן מבחינת הודו. לדבריו, "לאיראן אין אפילו פצצה גרעינית אחת, ובכל זאת היא נתפסת כאיום קיומי על ישראל. ומה לגבי פקיסטן? מדינה אסלאמית פונדמנטליסטית וג'יהאדיסטית שמחזיקה ב-180 ראשי נפץ גרעיניים".
הוא הוסיף כי בהודו לא ראו את ישראל מגלה דאגה דומה מהארסנל הגרעיני הפקיסטני. "לא ראינו את ישראל מאבדת שינה בגלל הפצצות שבידי פקיסטן, משום שהן נחשבות לאיום רק על הודו", אמר. לדבריו, ההתקרבות בין אנקרה לאסלאמאבאד אינה תאורטית בלבד. הוא הזכיר את הסיוע הטורקי לפקיסטן במהלך מבצע "סינדור", וטען כי טורקיה סיפקה לה כמעט אלף כלי טיס בלתי מאוישים וסייעה בהפעלתם.
"טורקיה סיפקה כמעט אלף רחפנים לפקיסטן. מדריכי רחפנים טורקים ישבו במפקדת המל"טים של חיל האוויר הפקיסטני במוריד וסייעו לפקיסטנים להפעיל אותם", טען. לדבריו, "זה כבר היה 'נאט"ו סוני', עם הסכם או בלי הסכם. טורקיה ופקיסטן כבר נמצאות בברית מעשית לא מוצהרת".
בקשי ציין גם כי במהלך העימות שלחה טורקיה ספינת מלחמה לביקור בנמל קראצ'י, וטען כי מדובר בביטוי נוסף לקרבה הביטחונית בין המדינות. "טורקיה מחזיקה בצבא הגדול ביותר בנאט"ו", אמר, אך הטיל ספק ביכולתה להתערב באופן ישיר במלחמה בין הודו לפקיסטן בשל המרחק הגיאוגרפי. לדבריו, כל כוח טורקי שינסה להגיע לעזרת פקיסטן יצטרך לעבור דרך הים התיכון והים הערבי. "הצי ההודי יכול לקרוע לגזרים כל ארמדה טורקית שתנסה להגיע לעזרת פקיסטן", אמר.
המסר לישראל: "אנחנו לא מדינת חסות"
חלק מרכזי בדבריו של בקשי הופנה ישירות לישראל. הוא הדגיש כי הודו רואה בישראל ידידה, אך לא תסכים להכפיף את האינטרסים שלה לצרכים הישראליים, בעיקר בכל הנוגע לאיראן. "אני חושש שבשלב מסוים ישראל תצטרך להיות רגישה גם לחששות ההודיים", אמר. "אנחנו לא המדינה ה-51 של ארצות הברית, ולצורך העניין אנחנו גם לא נספח או מדינת חסות של ישראל. אנחנו חברים, בהחלט. אבל וסאלים? לא, אדוני".
הנפט והדרך למרכז אסיה
לדבריו, הקשרים עם איראן חיוניים להודו גם מבחינה כלכלית וגיאו-אסטרטגית. הוא ציין את האפשרות לרכוש נפט איראני במחירים נמוכים, לזקק אותו בבתי הזיקוק בהודו ולייצא את התוצרים בהמשך לשווקים אחרים. מעבר לכך, הוא הדגיש את חשיבותה של איראן כנתיב יבשתי עבור הודו. "איראן מספקת להודו את הגשר היבשתי למרכז אסיה ואת הגשר היבשתי לאפגניסטן – ואלה בעלי חשיבות חיונית עבורנו".
לדבריו, הודו אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על הנתיבים הללו בשל המלחמה בין ישראל לאיראן. "אנחנו לא יכולים לסגור את הדרכים היבשתיות האלה משום שישראל נמצאת במלחמה עם איראן".
בקשי סיכם כי הידידות בין הודו לישראל נשארת חשובה, אך מבחינת ניו דלהי יש לה גבולות ברורים כאשר אינטרסים ביטחוניים וכלכליים מרכזיים מונחים על הכף. על רקע ההתקרבות בין טורקיה לפקיסטן והחשש ההודי מברית סונית רחבה יותר, הוא סבור כי דווקא הקשר עם איראן הופך עבור הודו לחשוב יותר – ולא פחות.
התרעות פיקוד העורף