ההבהרה מגיעה בשעה שהאמריקנים כבר מקדמים באופן מעשי את הקמת הכוח. ממשל טראמפ הקצה יותר מ-206 מיליון דולר לכוח הייצוב הבינלאומי: 200 מיליון דולר לתשתיות, ציוד ופעילות הכוח, ועוד 6 מיליון דולר להסבת כלי רכב משוריינים אמריקניים לשימושו. מדובר במימון המשמעותי הראשון שהוקצה בפועל לכוח, אף שהתנאים לפריסתו ברצועה עדיין לא הוכרעו.
לפי לשכת רה"מ, ההכנות האלה אינן מלמדות שישראל כבר אישרה את כניסת הכוח. ב-26 ביולי אישר הקבינט צעדים משפטיים שנועדו לאפשר את פעילות כוח הייצוב, ובהם הענקת חסינות לאנשיו בהתאם לחוק חסינויות וזכויות יתר של ארגונים בינלאומיים. גורם ישראלי הבהיר אז כי הכוח אמור לפעול בתיאום מלא עם צה"ל ובאזורים שאינם בשליטתו.
זהו ההבדל שעליו נשענת כעת הבהרת לשכת רה"מ: ביולי אושרה המסגרת ואף אושרה עקרונית פריסה מוגבלת, אך כניסה בפועל של הכוח לרצועה דורשת אישור נוסף של הדרג המדיני.
באותו שלב דובר על כוח ראשוני של כ-200 אנשי כוח ממדינות ידידותיות ועל פריסה ראשונה לאורך גבולותיו של אזור הומניטרי מתוכנן באזור רפיח. על פי התוכנית, פלסטינים שיעברו הליך בידוק יוכלו לעבור לאזור משטח הנתון לשליטת חמאס. מועצת השלום גם החלה בהקמת מרכז לוגיסטי בדרום הארץ עבור כוח הייצוב. נכון לעכשיו אין לוח זמנים מוסכם לכניסת הכוח לעזה.
לכוח עצמו מיועד תפקיד מרכזי בתוכנית האמריקנית: סיוע בייצוב הרצועה, תמיכה בפירוז, אימון המשטרה הפלסטינית החדשה וסיוע באבטחת העברת הסיוע ההומניטרי. לפי מפת הדרכים, כוח הייצוב והמשטרה הפלסטינית אמורים להיכנס בהדרגה לצד הוועדה הפלסטינית הטכנוקרטית שתנהל את הרצועה.
אחת השאלות שטרם נפתרו היא מי יפרק בפועל את חמאס מנשקו. חלק מהמדינות שהתבקשו להשתתף בכוח הסתייגו מן האפשרות שחייליהן יידרשו להילחם בחמאס כדי לבצע את הפירוז. עדיין לא ברור מי יהיה אחראי בשטח לאיסוף הנשק, להשמדתו, לפירוק התשתיות הצבאיות והמנהרות ולמניעת התחמשות מחדש.
גם על מנגנון מסירת הנשק התנהל ויכוח. באחד המתווים שהוצגו בשיחות האחרונות אמור חמאס למסור את נשקו לוועדה הפלסטינית הטכנוקרטית, שתעביר אותו לכוח הייצוב הבינלאומי לצורך השמדה. ישראל דרשה שהנשק שיועבר לא יאוחסן לצורך שימוש עתידי אלא יוצא משימוש ויושמד.
במקביל: משבר בריאותי ברצועה
במקביל, משרד הבריאות ברצועת עזה מזהיר כי ממדי ההרס העצומים ברצועה מקשים על איתור אלפי נעדרים ועל חילוץ גופות שנותרו מתחת למבנים שקרסו. מנהל משרד הבריאות בעזה אמר היום (חמישי) לרשת אל ג'זירה כי כ-80 מיליון טונות של הריסות הצטברו ברחבי הרצועה, וטען כי פינוי בלתי מבוקר שלהן עלול להביא לכך שגופות ונעדרים לא יאותרו לעולם.
לדברי הבכיר הפלסטיני, מספר ההרוגים במלחמה עומד על כ-73 אלף, בהם כ-21 אלף ילדים, ומספר הפצועים הגיע לכ-174 אלף. נתונים בסדר גודל דומה פורסמו גם בדיווחים עדכניים נוספים. אל ג'זירה ציינה בתחילת החודש כי מספר ההרוגים עבר את רף 73 האלף ומספר הפצועים הגיע לפחות ל-174 אלף, וכי הרשויות בעזה מעריכות שכ-9,500 בני אדם עדיין מוגדרים נעדרים או נמצאים מתחת להריסות.
עם זאת, הנתון של 80 מיליון טונות הריסות גבוה מהערכות קודמות. אל ג'זירה דיווחה ביולי, בהתבסס על נתוני גופים בין-לאומיים, על יותר מ-60 מיליון טונות של הריסות. דו"ח אחר שצוטט ברשת העריך את הכמות בכ-66 מיליון טונות. לפיכך, הנתון החדש של משרד הבריאות בעזה משקף ככל הנראה הערכה פלסטינית עדכנית, ולא נתון שאומת בשלב זה על ידי גוף בין-לאומי.
הבעיה כבר משפיעה בפועל על מאמצי החילוץ. לפי דיווח שפורסם החודש, צוותי ההגנה האזרחית בעזה החלו בשלב נוסף של מבצע לאיתור גופות ב-147 בתים שנהרסו, שבהם על פי הערכות נמצאות יותר מאלף גופות. בשלב קודם הצליחו הצוותים לחלץ 333 גופות ושרידי אדם בלבד, בעוד מחסור בציוד מנע מהם להגיע למאות נוספות.
בכיר משרד הבריאות קרא להכניס לרצועה דחפורים, מחפרים וציוד מכני כבד שיאפשר לפנות את ההריסות בצורה מסודרת. הוא ביקש גם ציוד מיגון לצוותי החילוץ, לדבריו בשל חשיפה לחומרים מסוכנים במהלך העבודה. דיווחים קודמים כבר הזהירו מפני הימצאות אסבסט וחומרים מזיקים אחרים בתוך הריסות מבנים ברצועה.
במקביל מתמודדת מערכת הבריאות עם התפרצות חריגה של אבעבועות רוח. משרד הבריאות בעזה דיווח כי יותר מ-58 אלף מקרי הדבקה נרשמו מתחילת 2026. סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא דיווחה כבר ב-6 באוגוסט על הנתון, וציינה כי צפיפות במקומות העקורים, מקורות מים מזוהמים, קריסת מערכות התברואה ומחסור בחומרי היגיינה מסייעים להתפשטות המחלה.
גם גופים בין-לאומיים מתארים משבר תברואתי מתמשך ברצועה. נתונים פלסטיניים עדכניים מצביעים על פגיעה נרחבת בתשתיות המים והביוב, מצב שמגביר את הסיכון להתפשטות מחלות זיהומיות בקרב אוכלוסייה שחלק גדול ממנה עדיין חי בתנאים צפופים ובתשתיות חלקיות.
התרעות פיקוד העורף