לדברי ברק, האפשרות שישראל ניסתה לבחון את תגובת אנקרה עשויה הייתה להיות קשורה גם לשיקולים פנימיים בישראל. "תיאוריה אחת היא שהם פשוט ניסו לפתות את טורקיה", אמר, והוסיף כי ייתכן שמדובר במהלך "אגרסיבי מאוד, אבל אולי כזה שמתקבל היטב בתקופת בחירות". הוא חזר והבהיר כי מדובר באפשרות בלבד.
"אנחנו יודעים שזה לא היה המצב"
ברק התייחס גם לטענה שלפיה התקיפה באבו א-דוהור בוצעה בשל נוכחות טורקית בבסיס. לדבריו, ישראל העבירה לארה"ב כשישה ימים לפני התקיפה מידע שלפיו ייתכן שטורקיה עומדת להעביר כוחות למקום.
"אחת האפשרויות הייתה שהיו במקום אנשי צבא טורקים או נכסים צבאיים טורקיים. אנחנו יודעים שזה לא היה המצב", אמר ברק. לדבריו, ישראל מסרה לאמריקנים כי ברשותה מודיעין על "תנועה טורקית אפשרית לתוך האתר", דבר שעורר מבחינתה דאגה משמעותית. בעקבות זאת, אמר, האמריקנים וגורמים נוספים בדקו את המידע מול שירותי המודיעין שלהם. "כולנו ביצענו את בדיקת הנאותות שלנו. חזרנו לסוכנויות המודיעין המתאימות שלנו. התשובות שקיבלנו היו: 'לא, זה לא קורה'".
כידוע, בעקבות התקיפה פועלת וושינגטון להקים מנגנון תיאום מחוזק בין ישראל, טורקיה וסוריה, שנועד למנוע טעות בזיהוי או הידרדרות בלתי מכוונת לעימות צבאי בין הצדדים.
בראיון נוסף לרשת PBS האמריקנית ברק כי ישראל קיבלה מדמשק מידע שלפיו לא היו בבסיס חיילים, שיירות או אמצעי לחימה טורקיים. למרות זאת, לדבריו, ישראל החליטה לתקוף ללא התרעה מוקדמת לטורקיה.
ברק הסביר כי ממשל טראמפ מבקש מהמדינות באזור לקחת אחריות רבה יותר על היציבות האזורית. לדבריו, הדרך להתמודד עם המשברים היא "להנמיך את הלהבות", להגביר את הדיאלוג ולהימנע מפעולה צבאית פתאומית. הוא הדגיש כי הבעיה שהובילה לתקיפה לא הייתה היעדר תקשורת מוחלט בין הצדדים. ישראל, לדבריו, כבר הבהירה לסוריה ולטורקיה כי מאז מתקפת 7 באוקטובר היא אינה מוכנה לאפשר הצבה של מערכות צבאיות שעלולות לפגוע בחופש הפעולה שלה מול איראן.
"לא היו חיילים טורקים, לא הייתה שיירה טורקית"
ברק ציין כי השיחה בין הצדדים התקיימה ביום שישי, וכי תוכננה שיחה נוספת בשבוע שלאחר מכן. לדבריו, הסורים והאמריקנים סברו שהנושא ימשיך להתברר באמצעות הדיאלוג, ואף הוקם מנגנון משותף שנועד לאפשר המשך החלפת מידע במקרה הצורך. "אבל משהו השתבש", אמר ברק בתיאור החלטת ישראל לעבור מהמסלול הדיפלומטי לפעולה צבאית. לדבריו, ישראל החליטה בסופו של דבר להפציץ את מסלולי ההמראה בבסיס.
"התקיפה לא הוכרזה מראש"
ברק הדגיש כי הסכנה הגדולה במיוחד נבעה מכך שטורקיה לא ידעה מראש על התקיפה. מטוסי חיל האוויר הישראלי, לדבריו, התקרבו עד עשרות קילומטרים מהגבול הטורקי, באזור שבו פועל צבא טורקי חזק ובמציאות של רטוריקה פוליטית חריפה בין אנקרה לירושלים. "התקיפה לא הוכרזה מראש", אמר. מבחינת וושינגטון, הסכנה הייתה שטורקיה עלולה לפרש את תנועת המטוסים הישראליים כאיום ולהגיב, ובכך לגרור את שתי בעלות הברית של ארה"ב להתנגשות צבאית שאיש מהצדדים לא התכוון אליה.
ברק ביקש עם זאת להבהיר כי הוא אינו דוחה את החששות הביטחוניים של ישראל. לדבריו, לישראל מערכת מודיעין מהטובות בעולם, והאמריקנים מכבדים את יכולותיה ומבינים את הרגישות הישראלית, במיוחד בכל הנוגע לאפשרות שמערכות הגנה אווירית טורקיות בסוריה יגבילו בעתיד את חופש הפעולה של חיל האוויר בדרך לאיראן.
אולם ברק טען כי הדרך להתמודד עם חשש כזה הייתה באמצעות שיחות ישירות או חשאיות עם אנקרה, ולא באמצעות פעולה צבאית עצמאית. לדבריו, טורקיה הצהירה בגלוי שאין לה כוונה לנקוט עמדה התקפית נגד ישראל והיא אינה מעוניינת בעימות צבאי עמה.
ברק: לא ראינו כוונה תוקפנית מצד סוריה או טורקיה
השליח האמריקני העניק למעשה גיבוי משמעותי גם לממשלתו של נשיא סוריה אחמד א-שרע. לדבריו, וושינגטון לא זיהתה "כוונת זדון" או פעולה תוקפנית מצד סוריה או טורקיה לקראת האירוע. הוא הוסיף כי טורקיה, ארה"ב וישראל חולקות בסופו של דבר אינטרס בסיסי משותף: סוריה עצמאית וריבונית. ברק הזכיר כי החששות הישראליים מהממשלה החדשה בדמשק היו מוצדקים בתחילת דרכה, אך טען שכמעט שנתיים לאחר עליית השלטון החדש יש לנסות לבנות אמון בהדרגה. הוא הגדיר את התקיפה הישראלית "נסיגה זמנית" בתהליך הזה, והביע תקווה שניתן יהיה להחזיר את הצדדים למסלול של הידברות.
התרעות פיקוד העורף