"אל מול הצלת חיי אדם – בוודאי במה שהיה עם החטופים, אחרי הכישלון הנורא שלנו ב-7 באוקטובר – לגיטימי לדבר גם עם השטן", אמר אבמן. "כל עוד אנחנו מצליחים להחזיר אותם בשלום, משא ומתן עושים עם אויבים ולא עם חברים, וכך גם חילופי שבויים בין מדינות. לכן אני מפריד בין אירוע שבו יש הצלת חיי אדם, כמו במקרה של החטופים, לבין כל הפרסומים האחרונים על שיחות לפני ואחרי, כסף, קטאר וכו'".
אבמן התייחס גם למאמצים המדיניים המתנהלים סביב עזה ולבנון, והביע ספק באשר לתוצאה שתושג מהם בפועל. "אנחנו צריכים להיות מאוד ריאליים. כל המאמצים הלכאורה דיפלומטיים והמדיניים הם כרגע די אינהרנטיים, חשובים בלבנון ובעזה, אבל האירוע נראה כל כך דרדל'ה מבחינת מה שנשיג בסוף מהעניין הזה", אמר.
לדבריו, "אני לא יודע אם מסתלבטים עלינו, מייצרים מציאות מדומה, וההתנהלות שלנו כמדינה – שגם עליה יש מספיק ביקורת – אבל במציאות המדומה אנחנו מנסים לייצר לכאורה תהליך שבסוף ננטרל את חמאס מהנשק שלו".
למרות הביקורת, אבמן הדגיש כי אינו שולל את עצם השימוש בכלים דיפלומטיים. "המאמצים הדיפלומטיים והשיח הם תמיד חשובים וצריכים להתנהל בכל אופן. השאלה היא לאן הם מביאים בקצה והאם אנחנו צריכים להתפשר על משהו", אמר. לדבריו, "המאמצים הדיפלומטיים של 2026 צריכים להימשך. אנחנו בעידן אחר לגמרי. בדור האחרון ניהלנו משא ומתן מול ערפאת והישות הפלסטינית, ניהלנו הבנות מול חיזבאללה בענבי זעם, דין וחשבון ומלחמת לבנון השנייה, ועכשיו בצורה כזו או אחרת אנחנו מקדמים הבנות מול חמאס".
אבמן הוסיף: "בדור האחרון הישות המדינתית כמעט ולא קיימת במציאות האסטרטגית שלנו. אנחנו צריכים להבין את זה. זה קורה כבר מעל 25 שנה".
"צה"ל בלבנון כמו 'שכחו אותי בבית 2'"
לדבריו, "השאלה היא האם אנחנו במשחק פינג פונג – הם יעשו רחפן, אנחנו נפעיל F-16 או תגובה כזו או אחרת. צה"ל נמצא ברצועת ביטחון, ובהיבט של השיח מול חיזבאללה הבעיה היא שהמציאות מכתיבה לנו את התגובות ואת הדברים, ולא אנחנו מנסים לעצב את המציאות".
בסיום סימן אבמן שתי בעיות שלדבריו מלוות את ישראל בכלל החזיתות. "אם ניקח את כל החזיתות, יש שני וקטורים. יש וקטור של חוסר קבלת החלטות, ויש וקטור שני ומאוד בעייתי – העומס האדיר שיש בצה"ל וחוסר הבנה של מה קורה במילואים, בקבע ובסדיר. אנחנו באירוע מאוד מורכב עם שני הווקטורים האלה".
התרעות פיקוד העורף