המחלוקת הזאת כבר חורגת משאלת היחסים האישיים בין בן גביר לסמוטריץ'. בסביבת נתניהו מסתכלים על טבלת המנדטים ורואים כמה מפלגות שמימין לליכוד מתחרות על קהלים שחלקם חופפים. כניסתו של עופר וינטר הוסיפה שחקן נוסף למשוואה.
בסקר מעריב שפורסם בסוף השבוע קיבלה "עמך ישראל" של וינטר 5 מנדטים, בעוד הציונות הדתית ירדה ל-3% ונותרה מתחת לאחוז החסימה. שיעור הקולות למפלגות שאינן עוברות בסקר מעריב הגיע ל-8.1%, שווה ערך לכעשרה מנדטים. מבחינת הליכוד זהו חשש ממשי: כל קול של מפלגת ימין שנשארת מתחת לאחוז החסימה נגרע בפועל מסך הכוח של המחנה.
פייגלין מזהה חולשה – ודורש מסמוטריץ' עסקה רחבה
על הפרק עומד בלוק טכני, לא מיזוג. פייגלין מבקש מקום שני וחלוקה רחבה יותר של המקומות, ובאחת הנוסחאות שנדונו דובר גם על המקומות השמיני והעשירי לזהות. הדרישה הרחבה יותר שלו היא ריץ'-רץ'. סמוטריץ' מצדו זקוק למרווח ביטחון מעל אחוז החסימה, צורך שהתחדד בסקר מעריב האחרון שבו קיבלה מפלגתו 3% בלבד, אבל יתקשה להסכים לחלוקת כוח נדיבה מדי עם מפלגה שכוחה בסקרים הציבוריים עדיין אינו ברור.
בזהות מעריכים שהערך שפייגלין מביא נמצא גם מחוץ למאגר הטבעי של הציונות הדתית. לפי הנתונים הפנימיים שמציגים שם, יש למפלגה גרעין תמיכה של כשלושה מנדטים, ובנתון פנימי נוסף שמציגים בזהות 14.5% מהנשאלים אמרו שישקלו להצביע לפייגלין. אלה אינם סקרים ציבוריים, ויש להתייחס אליהם בהתאם, אבל הם משמשים את פייגלין במאבק על תנאי החיבור. לטענתו, הוא מסוגל להביא גם מצביעי ימין שנמצאים כיום אצל בנט, ליברמן ואחרים, מעבר לקהל שכבר נמצא אצל סמוטריץ'.
כבר לפני כשנה החלה זהות לקדם קמפיין ל"ברית אמונית" בימין, ובפברואר הציע פייגלין לקבוע את יחסי הכוחות בין המפלגות באמצעות סקר עומק משותף. בהמשך הציע בלוק גדול אף יותר שיכלול גם את בן גביר ואת וינטר. עכשיו, כשהרשימות מתקרבות לסגירה, הוויכוח עובר לחלוקת המקומות בפועל.
סמוטריץ' מחפש שכפ"ץ – ונתניהו עשוי להרוויח
הסירוב של בן גביר מגדיל את חשיבותו של הערוץ הזה. מבחינת סמוטריץ', חיבור עם פייגלין יכול להרחיק אותו מאחוז החסימה וגם לאפשר לו להציג את עצמו כאיש האחראי במחנה: בן גביר מסרב לדבר על איחוד, ואילו סמוטריץ' מוכן לשלם מחיר כדי למנוע אובדן קולות. למגעים יש גם חשיבות לקראת הקרב הצפוי על האחריות במקרה שהימין יפסיד.
אל המאמץ למנוע אובדן קולות הצטרף בסוף השבוע גם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן. בסרטון שפרסמה תנועת המילואימניקים "דור הניצחון" הוא ניתח את סכנת "שריפת הקולות" במונחים של תורת המשחקים. לדבריו, כאשר כל שחקן פועל רק לפי האינטרס הצר שלו, בסופו של דבר כולם עלולים להפסיד. הוא הזכיר את בחירות 1992, טען כי יותר מ-100 אלף קולות עלולים להימחק, וקרא לפייגלין, סמוטריץ', וינטר וארדן להתאחד - או לפרוש.
התרעות פיקוד העורף