יאיר לפיד, כך לפי גורמים שמכירים את המהלך, העדיף לקדם את חברי הכנסת שהיו בולטים יותר בעבודת האופוזיציה, בוועדות ובמליאה – אלה שנחשבו לקולניים, פעילים ובעלי נוכחות ציבורית גבוהה יותר. פחות משקל ניתן לוותק, לקרבה היסטורית או למי שהלכו איתו מתחילת הדרך.
עם זאת, גם מבקריו של לפיד מודים כי הוא הצליח לנהל את התהליך עד הרגע האחרון בלי לאבד שליטה על הסיעה. חלק מחברי הכנסת שפרשו כבר הבינו שאין להם עתיד ריאלי ברשימה ובחרו לעזוב בעצמם, אך אלה שנותרו לא ידעו כמעט עד הרגע האחרון מה צפוי להיות מקומם.
מדובר בקבוצה גדולה במיוחד, כ-18 עד 20 חברי כנסת, ובכל זאת לפיד הצליח למנוע מרד, ניסיון התפלגות או מהלך פנימי משמעותי נגדו. במקרה של התפלגות, גם שאלת הבעלות על שם המפלגה הייתה עלולה להפוך לנושא רגיש, שכן על פי החוק השם הולך עם הרוב המתפלג. מבחינה זו, לפיד הצליח לשמור על שקט סיעתי כמעט מוחלט עד סגירת הרשימות.
חלק מהח"כים הוותיקים זכו לפגישות אישיות עם לפיד, ואחרים גילו רק דרך התקשורת כי לא ישובצו במקומות ריאליים. כעת, כאשר סגירת הרשימות מתקרבת, מרחב התמרון של כולם הולך ומצטמצם.
בפוסט שפרסם לפעילי המפלגה כתב לפיד: "אם אנחנו רוצים לתקן את המדינה, אין דרך טובה יותר מאשר לתת כוח לאנשים האלה. הם מנוסים, הם קשוחים, הם יודעים לעבוד, הם אנשי ביצוע, ליבם במקום הכי נכון בעולם". לפיד התייחס גם לרענון המפלגה וכתב: "השבוע האחרון היה מפגן של כוח. ככה נראית קבוצה קשוחה, שיודעת איך עוברים ביחד שבועות קשים בשביל לבנות עתיד טוב יותר". עוד הוסיף: "קבוצות מנצחות יודעות להמציא את עצמן מחדש. לא רק שהראינו לעם ישראל שאפשר גם אחרת, גם הבטחנו השבוע שנהיה חלק מהנהגת המדינה להרבה שנים".