השפלה פומבית בירושלים: הצעד הבא שנשקל בישראל נגד בריטניה

קינג העביר הבוקר (רביעי) את הדרישה לראש העיר משה ליאון, המכהן גם כיו"ר ועדת שמות הרחובות. בפנייתו הוא קושר את היוזמה ישירות להחרפה במדיניות הבריטית כלפי ישראל. לטענתו, הצעדים שמקדמת לונדון נגד מדיניות הממשלה ונגד פעילות ישראלית בחלקים מירושלים מחייבים בחינה מחדש של הנצחת המלך הבריטי במרחב הציבורי של הבירה.

הפנייה מגיעה יממה לאחר שממשלת בריטניה הודיעה על כוונתה לקדם שורת צעדים נגד ההתנחלויות בגדה המערבית. במרכזם איסור עתידי על יבוא סחורות ומוצרים המיוצרים בהתנחלויות, לצד חקיקה חדשה שתעניק לשרים הבריטים סמכות להטיל עיצומים נקודתיים על ארגונים, חברות ואנשים פרטיים המעורבים במימון, בתמיכה או בבנייה בהתנחלויות. הצעדים אינם נכנסים לתוקף באופן מיידי: יישומם מחייב השלמת הליכים משפטיים ורגולטוריים, שצפויים להימשך חודשים.

לפי הפרטים שנמסרו לאחר ההכרזה, איסור היבוא המתוכנן נוגע לסחורות פיזיות מההתנחלויות ולא לשירותים. גם מסלול הסנקציות נגד חברות, ארגונים ויחידים אינו איסור גורף ואוטומטי, אלא יצירת סמכות שתאפשר לממשלה הבריטית להטיל עיצומים באופן פרטני. בשל המורכבות המשפטית והטכנית, ההערכה היא שהצעדים לא ייכנסו לתוקף לפני הבחירות בישראל, אלא לכל המוקדם בשנה הבאה. האפשרות לשינוי במדיניות הישראלית בתקופה הזאת עשויה להשפיע על היקף הצעדים ועל יישומם בפועל.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד קשר את המהלך להתרחבות ההתנחלויות ולפרסום המכרזים לבנייה ב-E1, שאותו הגדירה בריטניה "קו אדום". לונדון מדגישה כי הצעדים המתוכננים מכוונים להתנחלויות ולא למדינת ישראל בתוך הקו הירוק, וכי מטרתם למנוע פגיעה נוספת באפשרות לממש בעתיד את פתרון שתי המדינות.

המהלך הבריטי זכה גם לגיבוי בינלאומי רחב יותר. בהצהרה משותפת של 12 מדינות הודיעו קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד, שוודיה ובריטניה על כוונתן להטיל הגבלות לאומיות, לתמוך בהגבלות אירופיות על סחר עם ההתנחלויות או כי הן שוקלות באופן פעיל צעדים כאלה ואמצעים נוספים. בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו במפורש כי יקדמו צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרי ההתנחלויות.

---

בתוך העימות הזה מבקש קינג להוסיף צעד סמלי הנוגע ישירות לנוכחות ההיסטורית הבריטית בירושלים. במקום שמו של ג'ורג' החמישי הוא מציע את השם "טבור הארץ", הלקוח מספר יחזקאל. לשיטתו, השם מבטא הן את מעמדה של ירושלים בלבה של ארץ ישראל והן את מיקומו של הרחוב במרכזה של הבירה.

בפנייתו הוא מציין כי לא ממשלה ישראלית ולא עירייה יהודית לאחר הקמת המדינה הן שהחליטו להנציח את המלך. הוא מפנה גם לשינויים שנעשו במקומות אחרים בארץ: בחיפה, לדבריו, רחוב שנשא את שמו של המלך ג'ורג' הפך לרחוב דוד המלך, וגם בבאר שבע הוסר שמו מגן עירוני.

אין זו הפעם הראשונה שקינג מבקש להשתמש בשמות במרחב הציבורי כדי להעביר מסר בזירה המדינית. בעבר העלה הצעות לשינויי שמות גם בעקבות מחלוקות עם צרפת ועם אונר"א.

היוזמה עולה בשעה שבמערכת הפוליטית נשמעות דרישות לצעדי תגובה נגד ההכרזה הבריטית. המשבר בין ירושלים ללונדון החריף בעקבות הכוונה הבריטית לקדם את ההגבלות, אף שהן טרם נכנסו לתוקף ופרטי יישומן הסופיים עדיין מצויים בתהליך גיבוש.

קינג מבקש כעת להוסיף לכך מהלך עירוני בעל משמעות הצהרתית: מחיקת אחד השרידים הבולטים בשמות רחובות ירושלים מתקופת המנדט. כדי שההצעה תצא לפועל היא תידרש לעבור את ההליכים העירוניים הנוגעים לשינוי שמות רחובות.

בתגובה למהלך הבריטי נגד ההתנחלויות: בישראל ממליצים למנוע כניסת פעילי 11 ארגונים

ישראל מקדמת צעד תגובה נוסף למהלך הבריטי נגד ההתנחלויות: משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות המליץ לרשות האוכלוסין וההגירה למנוע את כניסתם לישראל של עובדים ופעילים ב-11 ארגונים הפועלים בבריטניה, בטענה שהם מקדמים חרמות וסנקציות נגד ישראל. בין הארגונים ברשימה: אוקספם, Palestine Solidarity Campaign, Medical Aid for Palestinians, Save the Children וכן Palestine Action ו-Islamic Relief Worldwide, המוגדרים בישראל כארגונים מוכרזים.

המהלך קודם בהנחיית שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, בעקבות הודעת ממשלת בריטניה על כוונתה לקדם איסור על סחר במוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון. מנכ"ל המשרד, אבי כהן סקלי, העביר את ההמלצה לאמנון שמואלי, ראש אשכול נתב"ג ברשות האוכלוסין וההגירה, עם העתק למנכ"ל הרשות בועז יוסף.

במכתב נכתב כי הממשלה והמשרד רואים בחומרה את המהלך הבריטי, וכי על רקע זה יש לבחון את פעילותם של ארגונים בריטיים המקדמים "חרמות, סנקציות וצעדים כלכליים ומדיניים נגד מדינת ישראל". המשרד ממליץ למנוע את כניסתם של פעילים המשתייכים לארגונים שלטענתו פועלים נגד ישראל ופוגעים בלגיטימציה שלה.

הרשימה שגיבש המשרד מחולקת לשלוש קבוצות: ארגונים שקיבלו, לפי המסמך, מימון ישיר מממשלת בריטניה; ארגונים שקיבלו מימון עקיף; וארגונים שאינם ממומנים בידי הממשלה הבריטית. בקבוצה הראשונה מונה המשרד את אוקספם, Islamic Relief Worldwide, War on Want UK ו-Norwegian Refugee Council. בקבוצה השנייה מופיעים Save the Children ו-Medical Aid for Palestinians, ובשלישית Palestine Action, Palestine Solidarity Campaign, Friends of Al-Aqsa, Lawyers for Palestinian Human Rights ו-Europe Trust.

הדגש שמעניק המשרד למקורות המימון אינו מקרי. לפי המסמך, כמה מהגופים שאת כניסת פעיליהם מבקש המשרד למנוע קיבלו בעבר מימון ישיר מממשלת בריטניה. במכתב מציבים עובדה זו לצד פעילותם של אותם ארגונים נגד מדיניות ישראל ובמסגרת קמפיינים הקוראים לחרמות ולסנקציות.

המשרד מפרט את הטענות נגד כמה מהארגונים. לגבי אוקספם נכתב כי אף שהוא מציג את עצמו כארגון הומניטרי ואינו מגדיר עצמו כתומך בתנועת ה-BDS העולמית, הוא מקדם איסור על סחורות שמקורן בהתנחלויות וקורא לאמברגו נשק ולסנקציות על ישראל. War on Want, לפי המסמך, משתתף בקמפיינים נגד חברות הפועלות בישראל, ובכלל זה בתחומי מכירת אמצעי לחימה והסחר עם ההתנחלויות, ומגדיר את ישראל "מדינת אפרטהייד".

במסמך נטען כי הארגון תמך באמברגו נשק על ישראל, פעל להכנסת צה"ל לרשימת הצדדים המפרים זכויות ילדים בסכסוכים מזוינים של האו"ם והאשים את ישראל ב"רצח עם" וב"הרעבה מכוונת". עוד מצוין כי בקשת הארגון נדחתה בינואר השנה על ידי הצוות הבין-משרדי לארגונים לא-ממשלתיים, על בסיס קשר נטען ל-Islamic Relief Worldwide.

ביחס ל-Medical Aid for Palestinians מציין המשרד כי הארגון, המספק שירותי בריאות וסיוע רפואי לפלסטינים, מנהל קמפיין להטלת סנקציות ואמברגו נשק על ישראל. בין היתר, לפי המכתב, דרש MAP מבריטניה להשעות את מכירת הנשק לישראל, לרבות רכיבים למטוסי F-35, וקרא ללונדון להבהיר כי תכבד את צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

שני ארגונים זוכים במכתב להתייחסות נרחבת בשל מעמדם. Islamic Relief Worldwide הוכרז בישראל ב-2014 על רקע מידע שלפיו מימן את חמאס. במכתב מצוין גם כי אחד ממייסדיו, עיסאם אל-חדאד, נקשר לאחים המוסלמים. Palestine Action, ארגון בריטי המתמקד בפעולה ישירה נגד התעשייה הביטחונית הישראלית ובראשה אלביט מערכות, הוכרז כארגון טרור בבריטניה ב-2025. ביחס לשני הארגונים נוקט המכתב ניסוח רחב וממליץ למנוע מכל עובד או פעיל שלהם להיכנס לישראל.

ברשימה מופיעים גם Palestine Solidarity Campaign, שאותו מגדיר המשרד כארגון הדה-לגיטימציה הגדול בבריטניה וכמי שמקדם בגלוי חרמות במסגרת BDS; Friends of Al-Aqsa, שלגביו נטען כי הוא ממלא תפקיד מרכזי בקידום חרמות בבריטניה וכי בכירים בו השתתפו במשט המרמרה; ו-Europe Trust, שאותו מתאר המשרד כאחת מהמסגרות המרכזיות המזוהות עם פעילות האחים המוסלמים באירופה.

המשרד כולל ברשימה גם את Lawyers for Palestinian Human Rights. לפי המסמך, הארגון פעל לאורך השנים עם גופים ואישים שלטענת ישראל קשורים לארגונים מוכרזים, ובהם DCI-Palestine וח'אלידה ג'ראר, המזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין. המכתב מציין כי לגבי חלק מהארגונים עלו לאורך השנים, לטענת המשרד, זיקות לגורמים המזוהים עם האחים המוסלמים ולרשתות אסלאמיסטיות בבריטניה ובאירופה, וכן קשרים לארגונים מוכרזים ובהם חמאס והחזית העממית. פעילותם לקידום חרמות וסנקציות, לצד הקשרים המיוחסים להם במסמך, עומדת בבסיס המלצת המשרד לבחון את כניסת נציגיהם ופעיליהם לישראל.

בשלב זה ההמלצה אינה איסור כניסה שכבר נכנס לתוקף. היא הועברה לרשות האוכלוסין וההגירה, וביחס לכל ארגון ולכל אדם אמורה להיערך בדיקה נפרדת של החומרים, הפעילות וההתבטאויות הרלוונטיות לפני קבלת החלטה. הצעד הישראלי מגיע בעקבות ההחרפה במדיניות הבריטית כלפי ההתנחלויות.

לונדון הודיעה על כוונתה לקדם איסור יבוא של סחורות המיוצרות בהתנחלויות, לצד מסלול שיאפשר להטיל עיצומים נקודתיים על חברות, ארגונים ויחידים המעורבים במימון, בתמיכה או בבנייה בהתנחלויות. הצעדים טרם נכנסו לתוקף ויישומם מחייב השלמת הליכים משפטיים ורגולטוריים. המהלך הבריטי זכה לתמיכה רחבה יותר בהצהרה משותפת של 12 מדינות.

צרפת וקנדה הצטרפו לבריטניה בהודעה כי יקדמו צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרי ההתנחלויות, ומדינות נוספות הודיעו כי הן תומכות בהגבלות אירופיות או שוקלות צעדים משלהן. ההמלצה של משרד התפוצות היא חלק מהתגובה הישראלית המתגבשת למהלך.  לצד המסרים המדיניים שמועברים ללונדון והניסיון למנוע ממדינות נוספות ללכת בעקבותיה, מבקש כעת המשרד להגביל את כניסתם לישראל של פעילי ארגונים בריטיים שהוא מזהה עם קמפיינים של חרם וסנקציות נגד ישראל.