קינג העביר הבוקר (רביעי) את הדרישה לראש העיר משה ליאון, המכהן גם כיו"ר ועדת שמות הרחובות. בפנייתו הוא קושר את היוזמה ישירות להחרפה במדיניות הבריטית כלפי ישראל. לטענתו, הצעדים שמקדמת לונדון נגד מדיניות הממשלה ונגד פעילות ישראלית בחלקים מירושלים מחייבים בחינה מחדש של הנצחת המלך הבריטי במרחב הציבורי של הבירה.
הפנייה מגיעה יממה לאחר שממשלת בריטניה הודיעה על כוונתה לקדם שורת צעדים נגד ההתנחלויות בגדה המערבית. במרכזם איסור עתידי על יבוא סחורות ומוצרים המיוצרים בהתנחלויות, לצד חקיקה חדשה שתעניק לשרים הבריטים סמכות להטיל עיצומים נקודתיים על ארגונים, חברות ואנשים פרטיים המעורבים במימון, בתמיכה או בבנייה בהתנחלויות. הצעדים אינם נכנסים לתוקף באופן מיידי: יישומם מחייב השלמת הליכים משפטיים ורגולטוריים, שצפויים להימשך חודשים.
לפי הפרטים שנמסרו לאחר ההכרזה, איסור היבוא המתוכנן נוגע לסחורות פיזיות מההתנחלויות ולא לשירותים. גם מסלול הסנקציות נגד חברות, ארגונים ויחידים אינו איסור גורף ואוטומטי, אלא יצירת סמכות שתאפשר לממשלה הבריטית להטיל עיצומים באופן פרטני. בשל המורכבות המשפטית והטכנית, ההערכה היא שהצעדים לא ייכנסו לתוקף לפני הבחירות בישראל, אלא לכל המוקדם בשנה הבאה. האפשרות לשינוי במדיניות הישראלית בתקופה הזאת עשויה להשפיע על היקף הצעדים ועל יישומם בפועל.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד קשר את המהלך להתרחבות ההתנחלויות ולפרסום המכרזים לבנייה ב-E1, שאותו הגדירה בריטניה "קו אדום". לונדון מדגישה כי הצעדים המתוכננים מכוונים להתנחלויות ולא למדינת ישראל בתוך הקו הירוק, וכי מטרתם למנוע פגיעה נוספת באפשרות לממש בעתיד את פתרון שתי המדינות.
המהלך הבריטי זכה גם לגיבוי בינלאומי רחב יותר. בהצהרה משותפת של 12 מדינות הודיעו קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד, שוודיה ובריטניה על כוונתן להטיל הגבלות לאומיות, לתמוך בהגבלות אירופיות על סחר עם ההתנחלויות או כי הן שוקלות באופן פעיל צעדים כאלה ואמצעים נוספים. בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו במפורש כי יקדמו צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרי ההתנחלויות.
בתוך העימות הזה מבקש קינג להוסיף צעד סמלי הנוגע ישירות לנוכחות ההיסטורית הבריטית בירושלים. במקום שמו של ג'ורג' החמישי הוא מציע את השם "טבור הארץ", הלקוח מספר יחזקאל. לשיטתו, השם מבטא הן את מעמדה של ירושלים בלבה של ארץ ישראל והן את מיקומו של הרחוב במרכזה של הבירה.
בפנייתו הוא מציין כי לא ממשלה ישראלית ולא עירייה יהודית לאחר הקמת המדינה הן שהחליטו להנציח את המלך. הוא מפנה גם לשינויים שנעשו במקומות אחרים בארץ: בחיפה, לדבריו, רחוב שנשא את שמו של המלך ג'ורג' הפך לרחוב דוד המלך, וגם בבאר שבע הוסר שמו מגן עירוני.
אין זו הפעם הראשונה שקינג מבקש להשתמש בשמות במרחב הציבורי כדי להעביר מסר בזירה המדינית. בעבר העלה הצעות לשינויי שמות גם בעקבות מחלוקות עם צרפת ועם אונר"א.
היוזמה עולה בשעה שבמערכת הפוליטית נשמעות דרישות לצעדי תגובה נגד ההכרזה הבריטית. המשבר בין ירושלים ללונדון החריף בעקבות הכוונה הבריטית לקדם את ההגבלות, אף שהן טרם נכנסו לתוקף ופרטי יישומן הסופיים עדיין מצויים בתהליך גיבוש.
קינג מבקש כעת להוסיף לכך מהלך עירוני בעל משמעות הצהרתית: מחיקת אחד השרידים הבולטים בשמות רחובות ירושלים מתקופת המנדט. כדי שההצעה תצא לפועל היא תידרש לעבור את ההליכים העירוניים הנוגעים לשינוי שמות רחובות.
התרעות פיקוד העורף