ה"אטלנטיק" מצטט גורמים ישראלים, מצרים, ערבים, אמריקאים ואירופים שעודכנו לאחר 7 באוקטובר בפרטי הביקור. לדבריהם, כאמל הזהיר כי חמאס, שאותו תיאר הארגון כמי שמתכונן למהלך צבאי גדול, מגביר את פעילותו וכי יש צורך לפעול במהירות כדי למנוע פיצוץ. לפי אחד הגורמים, המסר שהעביר היה למעשה: אם ישראל לא תשנה כיוון – "עזה תתפוצץ לכם בפנים".
עם זאת, בדיווח מודגש כי כאמל לא מסר מועד, יעד או מידע קונקרטי על אופי המתקפה שהתרחשה פחות משבועיים לאחר מכן. גם זהות הגורמים הישראלים שעמם נפגש אינה ידועה בוודאות.
אחד הגורמים הישראלים לשעבר שצוטטו בתחקיר אמר כי עצם העובדה שראש המודיעין המצרי הגיע לישראל לפגישה כה קצרה וחריגה הייתה אמורה להדליק נורות אדומות בדרגים הבכירים ביותר. "השליח היה המסר", אמר אותו גורם. לדבריו, אין תרחיש שבו ראש המודיעין המצרי מגיע לפגישה עם בכירים בישראל וראש הממשלה אינו מודע לכך.
לא רק מצרים: גם איחוד האמירויות הזהירה
ה"אטלנטיק" מציין כי גורמים מצרים המשיכו להעלות את רמת הדאגה גם לאחר ביקור כאמל ועד יומיים לפני המתקפה. לדברי גורמים אמריקאים, מצרים וישראלים המעורים בתקשורת בין הצדדים, המסרים לא כללו מועד או שיטת פעולה, אך הביעו דחיפות הולכת וגוברת סביב האפשרות להתלקחות. גם ראש המודיעין הירדני העביר, לפי גורמים ערבים, חששות לעמיתיו בישראל בנוגע למצב המתוח, במיוחד ביהודה ושומרון.
רוב המידע המודיעיני שהגיע בשבועות שלפני 7 באוקטובר לא הצביע על תרחיש של פלישה המונית ליישובים ולבסיסים. על פי התחקיר, ההערכות התמקדו בעיקר בחזרה לירי רקטות ובהתלקחות נוספת בעזה וביהודה ושומרון. אולם מקורות מודיעיניים בתוך הרצועה העבירו למצרים תמונה מדאיגה יותר, שגרמה לקהיר ולאבו דאבי להזהיר את ישראל כי ייתכן שמתבשל "משהו חסר תקדים".
גורם מצרי אמר ל"אטלנטיק" כי עצם העובדה שכאמל נשלח לישראל למשך כשעה העידה, מבחינתו, על מידת הדחיפות שייחס נשיא מצרים לעניין. לפי גורמים אמריקאים לשעבר שצוטטו בכתבה, התחושה הייתה כי ירושלים העניקה עדיפות ברורה לזירה הפלסטינית ביהודה ושומרון וסברה שהמצב בעזה נמצא בשליטה.
גם ה־CIA זיהה הסלמה – אך לא את ממדי המתקפה
בספטמבר 2023 החריפה המתיחות ברצועה בעקבות עיכובים בהעברת דלק במימון קטארי, סגירת מעבר ארז והפגנות לאורך הגדר. כ־18 אלף תושבי עזה החזיקו אז בהיתרי עבודה בישראל, וסגירת המעבר הגבירה עוד יותר את הלחץ. מתווכים ממצרים, קטאר והאו"ם ניסו למנוע הסלמה. חמאס הציג שורה של דרישות, ובהן הגדלת מספר היתרי העבודה והחזרת מנגנון הדלק ששימש לתשלום משכורות ברצועה. בסוף ספטמבר הסכים חמאס לצמצם את ההפגנות בגבול, וישראל פתחה מחדש את מעבר ארז וחידשה אספקת ציוד רפואי.
ב־28 בספטמבר הפיץ ה־CIA מסמך פנימי שהתריע על אפשרות להסלמה מצד חמאס בעזה, על בסיס בין היתר מידע משירותי מודיעין זרים. לפי גורמים אמריקאים, ההערכה הייתה שחמאס עשוי לבצע ירי רקטות במשך כמה ימים. מסמך נוסף הופץ ב־5 באוקטובר, יומיים לפני המתקפה, אך גם הוא לא זיהה הכנות לפשיטה מתואמת ורב־זירתית בסדר הגודל שנראה ב־7 באוקטובר.
באותו יום, לפי התחקיר, מצרים העבירה לישראל מסר נוסף שלפיו המצב אינו יכול להימשך וכי קיים חשש למתקפה. גם הפעם לא נמסרו מועד מדויק או שיטת פעולה.
האזהרות שלא התחברו לתמונה אחת
ה"אטלנטיק" מדגיש כי אין דרך לדעת אם אזהרותיו של כאמל, של בן זאיד ושל גורמים אחרים היו יכולות למנוע את המתקפה. האזהרות היו בדרך כלל כלליות ולא כללו מועד, יעד או אופן פעולה. אולם התחקיר מציג תמונה של רצף מסרים מתמשך מצד גורמים אזוריים ובינלאומיים שהתריעו כי עזה נמצאת על סף התלקחות חריגה.
התרעות פיקוד העורף