כמעט שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, השינוי שעבר הציבור היהודי ביחס לזירה הפלסטינית מקבל ביטוי מספרי. סקר השוואתי חדש של תנועת הביטחוניסטים, המתפרסם לראשונה ב"מעריב", מצביע על ירידה באמון באפשרות להסדר עם הפלסטינים, התחזקות ההתנגדות להקמת מדינה פלסטינית ועלייה בזיקה ליהודה ושומרון, להתיישבות ולשליטה בשטח.
מ-31% ל-52%: השינוי ביחס למדינה פלסטינית
אחד השינויים החדים ביותר נרשם בשאלת המדינה הפלסטינית. בספטמבר 2023 הסכימו 31% מהמשיבים עם האמירה שלפיה מדינה פלסטינית תהיה אסון למדינת ישראל. באוגוסט 2026 עומד הנתון על 52% - עלייה של 21 נקודות אחוז.
באותה תקופה נרשמה תנועה כמעט סימטרית בשאלת ההסדר המדיני. ערב המלחמה אמרו 52% כי יש לנסות להגיע להסכם מול הנהגה פלסטינית רצינית. כיום עומד שיעורם על 31% בלבד. כלומר, בתוך שלוש שנים התהפכו למעשה שני הנתונים המרכזיים שבחנו את היחס לאפשרות של הסדר מדיני ולמדינה פלסטינית. עם זאת, הנתונים אינם מלמדים על היעלמות מוחלטת של התמיכה באפשרות להסדר. כמעט שליש מהמשיבים עדיין מוכנים לנסות להגיע להסכם מול הנהגה פלסטינית שאותה הם תופסים כרצינית. עורכי המחקר מתארים את התמונה כפתיחות מצומצמת ומותנית יותר, הנשענת במידה רבה יותר על מבחני אמון וביטחון.
לדברי איציק, אחת ההתפתחויות המשמעותיות היא חדירת העמדות הללו גם אל מעבר לגבולותיו המסורתיים של הימין. "לפני 7 באוקטובר ראינו בעיקר אנשי ימין שאומרים שמדינה פלסטינית היא סכנה. היום אנחנו רואים את השיח הזה גם במרכז. השינוי הזה מלמד שהוויכוח עבר תהליך עמוק מאז המלחמה", הוא אומר.
לא רק צורך ביטחוני
אלא שהשינוי שמזהה איציק אינו מסתכם ביחס למדינה פלסטינית. מבחינתו, הנתונים המעניינים ביותר נמצאים דווקא באופן שבו המשיבים מתייחסים ליהודה ושומרון עצמו.
גם היחס להתנתקות מרצועת עזה השתנה. בספטמבר 2023 הסכימו 49% מהמשיבים כי ההתנתקות הייתה צעד נכון. באוגוסט 2026 עומד שיעורם על 36% - ירידה של 13 נקודות אחוז. עבור עורכי המחקר, הנתון מצטרף לתמונה הרחבה העולה משאלות השטח והריבונות: יותר משיבים מייחסים כיום חשיבות לאחיזה בשטח, ובמקביל נרשמה ירידה בתמיכה במהלך הנסיגה שנבדק בסקר.
ימין, מרכז ושמאל
המחקר בחן גם כיצד העמדות מתחלקות בין קבוצות שונות. לצורך כך נבנה מדד משולב בסולם של 1 עד 5, המבוסס על שישה היגדים בנושאי הסדר מדיני, מדינה פלסטינית, שטח והתנתקות. ככל שהציון גבוה יותר, כך הוא משקף הסתייגות רבה יותר מהסדר וממדינה פלסטינית לצד זיקה חזקה יותר לשטח ולריבונות.
התרעות פיקוד העורף