במפגש חוג בית שנערך השבוע בירושלים, הציג חבר הכנסת חילי טרופר את עמדותיו בסוגיות השונות. במרכז הדברים עמדה התייחסות יוצאת דופן לסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לצד המאבק על חוק הגיוס, שיקום הסולידריות החברתית ובצורך בלקיחת אחריות לאומית בעקבות מחדל ה-7 באוקטובר.
"אין לי פתרון לסכסוך, אסור לקחת סיכונים"
כשאחד המשתתפים בחוג הבית ביקש לדעת מהו החזון המדיני שלו ומה יעשו בממשלה הבאה בנוגע לסוגיית ההתיישבות והרשות הפלסטינית, סיפק טרופר אמירה ישירה ויוצאת דופן בנוף הפוליטי. "אני באמת חושב שאני לא רואה פתרון לסכסוך בקרוב" , הודה טרופר בפני הנוכחים. "אין לי פתרון לסכסוך, אין לי. להבטיח קסמים בעיניי זה יותר מסוכן מלהכיר במציאות המבאסת".
טרופר הבהיר כי הוא ומפלגתו מתנגדים באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, בציינם כי אין מקום לשתי מדינות בין הירדן לים. הוא הסביר כי הלקח המרכזי מנסיגת ישראל מעזה ב-2005 ואירועי ה-7 באוקטובר הוא שאסור ליצור ואקום ביטחוני: "גם אם הרשות הפלסטינית תהיה שם בהתחלה, תוך שנה או עשר שנים חמאס יעלה לשלטון". עם זאת, טרופר הדגיש כי באופן מעשי, אין לו פתרון לסוגיה וכרגע המפלגה אינה מתכוונת לשנות את המציאות באופן משמעותי, מלבד לפעול על מנת "לצמצם את הסכסוך". בנוסף, הוא הביע תמיכה בחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון בצורה חוקית על אדמות מדינה ובכפוף לצורכי הביטחון, והדגיש את חשיבות הבריתות האזוריות והרחבת הסכמי אברהם.
חוק הגיוס: "פצע ערכי שמפרק את הערבות ההדדית"
סוגיה מרכזית נוספת שעמדה במרכז הדיון היא חוק הגיוס והנשיאה בנטל השירות. טרופר הגדיר את הפטור מגיוס בציבור החרדי כפצע ערכי ומעשי שמפרק את הסולידריות בחברה הישראלית. הוא מתח ביקורת חריפה על הפער הכואב בין משרתי המילואים המבצעים מאות ימי שירות בשנה לבין צעדות תמיכה במשתמטים שנערכו השבוע בבני ברק.
"אי אפשר להחזיק מדינה שבה אנשים הולכים ל-400 או 600 ימי מילואים בשנה בזמן שאחרים לא הולכים בכלל", התריע. טרופר הציג תוכנית של "שירות לכולם" (אזרחי או צבאי) תוך התאמת מסלולים מיוחדים למגזר החרדי ותגמול דיפרנציאלי ללוחמים, אך עמד על כך שלא יתפשר על עצם עיקרון השירות.
במישור הפוליטי, עמד טרופר על הדרישה החד-משמעית להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. הוא ניסח עיקרון יסוד אידאולוגי לפיו כל מי שהחזיק בתפקיד הנהגתי בכיר באותו יום - במערכת הביטחונית והמדינית, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו - אינו ראוי להמשיך בתפקידו ונדרש לקחת אחריות. עם זאת, הוא לא פסל את כניסתם לממשלה של מפלגות הקואליציה, כל עוד יקבלו את עקרונות היסוד של מפלגתו.
טרופר שיתף את הנוכחים בחוויותיו מתקופת חברותו בקבינט המלחמה. הוא סיפר כי נחשף לחומרים מודיעיניים שהראו כיצד אויבי ישראל, ובראשם יחיא סינוואר, חסן נסראללה והאיראנים, עקבו מקרוב אחר הקרע הפנימי בישראל ערב ה-7 באוקטובר ופירשו אותו כהתפוררות חברתית המהווה הזדמנות להשמדת המדינה.
"המחיר של הפילוג הפנימי הוא סכנה קיומית", הזהיר טרופר, והדגיש כי המנוע המרכזי בעשייתו הפוליטית הוא שמירה על הלכידות והאחריות המשותפת. בדבריו העביר הבחנה נוקבת בין "ישראל של מעלה" - ההנהגה והמערכות שלדבריו כשלו ב-7 באוקטובר, לבין "ישראל של מטה" - האזרחים, הלוחמים והמתנדבים שהפגינו ערבות הדדית וגבורה יוצאת דופן.