בפתח דבריו אמר: "ככל הנראה היו חמישה שופטים בעד הפסילה שלו וארבעה שופטים שהתנגדו. הייתה דילמה, משום שדעת המיעוט המסתמנת לא רצתה לכתוב פסק דין - זה אומר שצריך לשנות ההלכה שעל פיה אין כמעט מחלוקת שהוא לא היה צריך להיפסל. לעומת זאת: דעת הרוב הייתה מוכנה לשנות את ההלכה".
ובכלל, שנער סבור כי בית המשפט צריך להיות ברור יותר בהחלטותיו. "אם בית המשפט העליון חושב שההלכה צריכה להשתנות, שיעמוד מאחוריה ויכתוב פסק דין. תסבירו מה מיוחד במקרה הזה. אני חושב שבית המשפט פעל בעיני בצורה מתחמקת", אמר.
שמער דחה את הטענות לפיהן בג"ץ דווקא חמל על אבו שחאדה בגלל נטייתו הפוליטית של בית המשפט. "הוא לא מוטה שמאלה - היו חמישה שופטים שרצו לשפוט אותו", ציין שנער.
על שופטי העליון השמרנים, אמר: "באשר לטענות מהצד השני לפיהן בית המשפט היה קשוב לסנטימנט הישראלי שאחרי 7 באוקטובר, ולא נצמד להוראות החוק. זאת ספקולציה, אבל קשה להתעלם מזה. אם אבו שחאדה היה מגיע עם טקסט דומה לפני ארבע שנים הוא לא היה נפסל. יש סנטימנט נרחב בקרב הציבור כולו: גם היועמ"שית גם הדמוקרטים היו בעד הפסילה, ויש סנטימנט שלא יכול להשלים עם הדברים האלה".
לסיום, אמר שנער: "השופטים שטיין ומינץ מגלים תפיסה הרבה יותר מצרה לגבי הזכות לבחור ולהיבחר", טען והוסיף כי "הרף שלהם היה נמוך יותר מלכתחילה - הם לא נסחפים אחרי הסנטימנט הלאומי, הם משקפים אותו".