המלא"ן הוקם מכוח חוק שנחקק ב-2023 ומקבל מחברות התעופה מידע על נוסעים ואנשי צוות, ובכלל זה שמות, אזרחות, מדינת הנפקת מסמך הנסיעה ופרטי הדרכון. החוק נועד לאפשר שימוש במידע, בין היתר, למניעה וסיכול של טרור ולאבטחת התעופה האזרחית. במקרה של FZ1073, הנתונים שהועברו למלא"ן כללו את הפרטים המאפשרים לזהות אזרחות ומסמכי נסיעה.
גורמים במערכת הביטחון מטילים את האחריות על משרד התחבורה. לטענתם, אגף הביטחון במשרד אמור לבדוק את צוותי הטיסות הזרות, ושימוש במידע שהגיע למלא"ן היה מאפשר לזהות אנשי צוות שאזרחותם או דרכונם אינם עומדים במגבלות שקבעה ישראל. אחד הגורמים טען, בהתייחסו למנגנון הבדיקה של צוותי האוויר, כי "אם משרד התחבורה היה מבצע את מה שהוא נדרש לבדוק ברשימות שמגיעות למלא"ן, הם היו עולים מיד על אותם צוותי אוויר שנאסר עליהם להיכנס לארץ משום שהם מחזיקים בדרכונים כפולים של מדינות אויב". במערכת הביטחון טוענים עוד כי חלוקת האחריות בין הגופים הוסדרה כבר בחוק מ-2023, ומאשימים את משרד התחבורה ואת השרה מירי רגב בניסיון להעביר כעת את האחריות לגופי הביטחון.
לפי גורמים המעורבים בבדיקת האירוע, הבעיה לא החלה בטיסה הזאת. לטענתם, במשך כשנתיים אגף הביטחון במשרד התחבורה לא שלף ולא בדק מהמלא"ן את פרטי אנשי הצוות בטיסות הזרות. גם גופי ביטחון נוספים מחזיקים לפי החוק בסמכויות המאפשרות שימוש במידע, אך טייס המשנה לא הוצף על ידם לפני הטיסה. אם הטענה על השנתיים תתבסס, יהיה צורך לבדוק את התקופה כולה ולא רק את FZ1073: מי קיבל את נתוני צוותי הטיסות הזרות, מי בדק אותם ואילו חריגים לא אותרו.
במסגרת הבדיקה נבחן אם הגיעו בעבר לישראל אנשי צוות נוספים שאזרחותם או מסמכי הנסיעה שלהם לא עמדו בתנאים שקבעה ישראל מבלי שהדבר אותר. נבדק גם אם טייס המשנה העומאני עצמו כבר הפעיל קודם לכן טיסות בקו דובאי-תל אביב. אם יתברר שאכן עשה זאת, יהיה צורך לברר כמה פעמים הגיע לישראל ואילו בדיקות נעשו לגביו בטיסות הקודמות.
במשרד התחבורה דוחים את הדברים בחריפות וטוענים כי מדובר ב"פייק ושקרים". לטענתם, הביקורת מערבבת בין טיסות זרות, שעל הסדרי הביטחון שלהן אחראי המשרד כבר עשרות שנים, לבין טיסות חכורות שמפעילות חברות ישראליות ושחלוקת האחריות עליהן השתנתה בשנים האחרונות. עד 2021, מסבירים במשרד, כלל הטיסות החכורות היו באבטחת שב"כ. באותה שנה החליט הקבינט כי שב"כ יתמקד בחכירות בסיכון גבוה, ובעקבות ההחלטה נותרו יתר הטיסות החכורות ללא אותו מענה. לאחר עבודת מטה של המל"ל הסכים משרד התחבורה לקבל מתחילת 2026 את הטיפול בחכירות שאינן מאובטחות בידי שב"כ. במשרד אומרים כי המסמכים שעליהם נשענת חלק מהביקורת עוסקים בהסדרת הטיסות החכורות ולא בשינוי האחריות על טיסות זרות.
FZ1073 הייתה טיסה של חברה זרה, ולא טיסה חכורה של חברה ישראלית. משרד התחבורה אומר בעצמו כי אגף הביטחון שלו אחראי להסדרי הביטחון בטיסות זרות מאז 1977. בהגדרת התפקיד הרשמית של האגף נכתב כי הוא אחראי ל"אבחון ביטחוני של טיסות זרות" המגיעות לישראל ולמתן הנחיות ביטחון לחברות התעופה בהתאם לחלוקת האחריות. לפי החוק, לשב"כ, למוסד ולמשטרה מתאפשרת גישה באמצעות שלוחה של המאגר ומורשי גישה מטעמם. משרד התחבורה מוגדר כרשות מורשית ואינו נהנה מאותה גישה. לכן לטענת המשרד, שלפיה לא הייתה לאגף הביטחון גישה ישירה לרשימות, יש בסיס בחוק.
גישה ישירה היא רק דרך אחת להשתמש במידע. החוק מאפשר למשרד התחבורה, כרשות מורשית, לבקש מעובדי המלא"ן לבצע עבורו הערכה או שאילתה לצורך אבטחת התעופה. הערכה יכולה לכלול גם עיבוד ממוכן על בסיס כללי חיפוש שהוגדרו מראש. עד עתה לא נמסר אם מאז הפעלת המלא"ן ביקש משרד התחבורה לבצע בדיקה שתאתר אנשי צוות שאזרחותם או מסמכי הנסיעה שלהם אינם עומדים בתנאים שנקבעו לטיסות לישראל.
במשרד מדגישים כי הוא "אינו גוף מודיעיני". אגף במשרד ממשלתי אכן אינו אמור לאסוף בעצמו מידע מודיעיני על עברו הביטחוני של טייס, קשריו או תהליך הקצנה שעבר. אזרחות ומדינת הנפקת דרכון אינן מידע כזה. החוק מ-2023 אינו קובע במפורש שאגף הביטחון במשרד התחבורה חייב לעבור על רשימת הצוות של כל טיסה זרה. הוא מגדיר את הגופים, סמכויותיהם והשימושים המותרים במידע. אם במסגרת חלוקת האחריות הוטלה על האגף חובה לבצע בדיקה פרטנית כזאת, המקור לכך צריך להימצא בהחלטת ממשלה, בנוהל ביטחוני או בהסדר המבצעי שבין הגופים.
במשרד התחבורה אומרים כי פליי דובאי קיבלה הנחיות מפורשות והתחייבה בכתב לבצע את בדיקות הרקע הנדרשות לצוותיה ולהטמיע במערכת השיבוץ שלה את מגבלות הלאום שקבעה ישראל. ראש רת"א שמואל זכאי אמר כי טייס בעל דרכון עומאני שלא הורשה להיכנס לישראל לא היה אמור לעלות לטיסה. במקרה של FZ1073 התחייבות החברה לא מנעה את שיבוצו, והמידע שהגיע לישראל לא הוביל לפני ההמראה להתרעה על כך שאינו עומד בתנאים שנקבעו לצוותי החברה.
שאלת האחריות מגיעה גם לגופי הביטחון. שרת התחבורה מירי רגב טענה כי האחריות המודיעינית ביחס לחברות זרות היא של המוסד, בעוד שב"כ מטפל בחברות הישראליות. גורמים המעורבים בבדיקת האירוע אומרים כי המוסד לא קיבל בשגרה את רשימת הטייסים ולא היה הגוף שאמור לעבור על כל רשימת צוות של חברה זרה. הבדיקה צריכה לקבוע איזה גוף היה אמור לקבל את פרטי הצוות, לזהות את החריגה ולהביא לעצירת השיבוץ.
הוויכוח על חלוקת האחריות התחיל הרבה לפני האירוע הנוכחי. בדוח מבקר המדינה על אבטחת התעופה הבינלאומית נבחנה במפורש גם "התעופה הזרה הנכנסת". הביקורת נערכה מאפריל 2022 עד יוני 2023, והדוח המסווג הומצא לראש הממשלה בינואר 2024. רוב הממצאים נותרו חסויים, אך בחלק שהותר לפרסום במאי 2024 קרא המבקר למל"ל לבצע עבודת מטה עם משרד התחבורה, שב"כ, המשטרה, רש"ת ומשרד האוצר. הוא ביקש לבחון מחדש את אבטחת התעופה ואת הרלוונטיות של החלטות הממשלה והקבינט, שחלקן התקבלו עוד בשנות ה-70, ולהסדיר את האחריות והמשאבים באופן שייתן למדינה ראייה כוללת של התחום. המבקר המליץ גם לראש הממשלה, לשרת התחבורה ולשר האוצר להידרש לנושא ולגבש מדיניות כוללת.
מאז האירוע מתקיימים דיונים בין משרד התחבורה לגופי הביטחון על שינוי הנהלים. במקביל חזרה לדיון ההצעה הישנה להקים גוף ממלכתי שירכז את האחריות לאבטחת התעופה. הדיונים יצטרכו לקבוע מי מקבל ובודק את פרטי אנשי הצוות לפני ההמראה, אילו הצלבות יבוצעו מול המידע שבמלא"ן ומי יהיה אחראי לעצור שיבוץ של איש צוות שאינו עומד בדרישות הישראליות.
בשלב הזה לא ניתן לייחס את מלוא האחריות לכשל לגוף אחד. לכמה גופים היו סמכויות הנוגעות לשימוש במידע. טייס המשנה העומאני, שלפי ראש רת"א לא היה אמור להיות משובץ לטיסה לישראל, ישב בכל זאת בקוקפיט של מטוס שהיה בדרכו לנתב"ג.
התרעות פיקוד העורף