"יש עתיד לא הסכימו לחתום על חוק הזיכרון וההנצחה לטבח ה-7 באוקטובר"
"אמרתי: אני קואליציה, זה קרה במשמרת שלי, יש שם אנשים שצריכים עזרה ובעיות בירוקרטיות מטורפות. הקמתי בתוך ועדת חוקה תת-ועדה שתתעסק בחטופים ובמשפחות שלהם. משכורת, משכנתה, טסט לרכב, שכר דירה, שכר לימוד, עסקים – בעיות שנתקלנו בהן בפעם הראשונה והמערכת לא ידעה לתת להם מענה . הבאתי איתי את בליאק ואת קריב, ועבדנו ביחד עם המשפחות מכל הפורומים. לא חשבתי שזה ענין מפלגתי אבל ביש עתיד חשבו אחרת ופנו לכל חברי הכנסת ודרשו שאנחנו נצא מחקיקה משותפת, או שהם יצאו. זה היה בניגוד לרצון משפחות החטופים שהעריכו את ההתגייסות המהירה והרחבה. ואז, בחוק הזיכרון וההנצחה של השבעה באוקטובר, כשרצינו להשלים חקיקה מאחדת עם המשפחות, בלי אגו, יש עתיד לא הסכימו לחתום על חוק שעוצמה יהודית חתומה עליו. הם הגישו בנפרד את אותו חוק ובשתי הקריאות כל חוק עבר הצבעה בנפרד. בסוף ההצעות אוחדו והייתה הצבעה מקיר לקיר, אבל פספסנו רגע של אחדות".
"המחיר משפחתי מאוד כבד"
בשבעה התחילו שאלות: 'למה קרה', 'מה אמרתי לו', כל הדברים שצפים בטרגדיה כזו. אז אבא אמר לכולנו לצאת למרפסת, שממנה רואים את ים המלח: "עכשיו, את כל השאלות תעיפו לים המלח". כל אחד שיגיע בגיל מאה ועשרים לשמיים ייפגש ויסגור את החשבון אבל כרגע, אין תשובות . כשיש משמעות, לומדים לקחת את הכאב הזה ולתעל אותו לעשייה."
"הקמנו מערך ענק של הנצחה לזכרם של סרן שלמה קרויזר, ישי קרויזר, איתן אורנבך ואחיה חורי ז״ל: אתרי לימוד, מרוץ שנתי עם חיילים, מצפור ומפעל חסד שמסייע לחיילים בודדים. לאחי היה קשר טוב עם החיילים הבודדים שלו, בעיקר אלה שהשתחררו. מפעל החסד התרחב לגולן, למצפה יריחו ולירושלים. זה נותן הרבה כוח ומשאיר זיכרון טוב."
מה היה הסיפור עם הלשכה של קרוייזר בלבנון?
"התגייסתי לסיירת נח"ל, שם עשיתי סדיר וקבע, ואחר כך הגעתי לתפקידי קבע בסיירת מטכ"ל. נכנסתי ללבנון עם הצוות באישור ראש אכ"א, עם הסכם שלא לפרסם את הדבר – כי חבר כנסת בדכ עושה מילואים קצת אחרים, בנוהל שמוסדר דרך הכנסת. איכשהוא, כחלק מסטלבט של מילואימניקים, בבית עמוס אמלח שאחכ פוצץ ולא נשאר ממנו זכר, צילמנו את התמונה אבל היה ברור לכולם שהיא לא יכולה להתפרסם בגלל אותו הסכם עם הצבא. למרות זאת, התמונה יצאה ואז כצפוי, . עיתון הארץ הוציא שאילתה ובעקבותיה, ונגרעתי מהמערכת. מפקד היחידה מאוד כעס עלי אבל אחרי שהבין שלא אני זה שהדליף אותה ושאין לי קשר לזה הוא נתן לי גיבוי והחזיר אותי ליחידה. לצערי לסוריה צה"ל כבר לא אישר לי להכנס בעיקר בגלל העיתוי סמוך לקמפיין הבחירות אבל אני חייב להגיד – העובדה שיש היום ככ הרבה נבחרי ציבור שעדיין בגיל מילואים תחייב את צהל ואת הכנסת לחשיבה מחודשת על הנוהל".
התרעות פיקוד העורף