גורמי מודיעין בישראל מזהים בתקופה האחרונה היערכות מוגברת של חמאס לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה. לפי תמונת המודיעין המוצגת גם לדרג המדיני, חמאס מנצל את תקופת הביניים כדי לאגור כוח ואמצעי לחימה, ובין היתר מעביר אמל"ח למרחבים אזרחיים.
ההערכה בישראל היא שבחמאס מסתכלים גם על לוח השנה הפוליטי: בארגון מעריכים כי בתקופה שעד הבחירות בישראל ובארצות הברית, מרחב הפעולה של ישראל מוגבל וכי היא לא תקבל בשלב הזה אור ירוק לחזרה למערכה רחבה ברצועה. בהתאם לכך, במערכת הביטחון מזהים ניסיון לנצל את הזמן לצבירת כוח ולהיערכות לאפשרות שהתנאים המדיניים ישתנו לאחר הבחירות.
בחודש שעבר תקף צה"ל שלושה מחסני אמל"ח ברצועה שבהם נמצאו בין היתר כלי נשק, מטענים ואמצעי נ"ט. לפי צה"ל, פעילי חמאס זוהו מגיעים למחסנים ולוקחים מהם נשק. במקרים נוספים דיווחה מערכת הביטחון על פגיעה בגורמים שעסקו במימון שיקום התשתיות הצבאיות ובבניין הכוח של הארגון. מאמצי השיקום מגיעים גם למערך הכספי. בספטמבר הודיעו צה"ל ושב"כ על חיסולו של מחמד אבו עלואן, שהיה אחראי על כספי הזרוע המדינית של חמאס ונמנה עם 16 פעילים כלכליים שלדברי מערכת הביטחון עסקו במהלך המלחמה בהעברת יותר ממיליארד דולר לפעילותו הצבאית של הארגון. לפי צה"ל ושב"כ, בתקופה האחרונה עסק אבו עלואן גם בשיקום יכולות חמאס.
בינתיים, המנגנון שאמור לפרק את יכולותיו הצבאיות של חמאס עדיין אינו פועל במלואו. כמעט שנה לאחר הפסקת האש, הממשל הפלסטיני החלופי שאמור לקבל אחריות ברצועה טרם התבסס בה, וגם הכוחות שאמורים להשתלב במנגנון הביטחוני החדש עדיין אינם ערוכים למימוש התוכנית במלואה. בתקופת הביניים שנוצרה, ההסדר לפירוז חמאס מתקדם באיטיות ובינתיים - הארגון ממשיך לשקם יכולות. לפי מפת הדרכים של מועצת השלום, פירוק הנשק הכבד, אתרי הייצור, מחסני הנשק והתשתיות התת-קרקעיות אמור להתחיל רק לאחר השלמת תנאים מוקדמים, ובהם כניסת הממשל החלופי ופריסת כוח הייצוב. ה-NCAG טרם נכנס לרצועה וכוח הייצוב טרם נפרס בה, ולכן השלב הזה במנגנון הפירוז עדיין לא החל.
על הרקע הזה עלתה אמש בקבינט גם ביקורת על האופן שבו מועצת השלום מבקשת להתקדם ביישום התוכנית. השרה אורית סטרוק הזהירה את ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני מה שכינתה "שיטת הסלמי" - התקדמות הדרגתית בשיקום הרצועה בזמן שפירוז חמאס טרם הושלם. סטרוק טענה כי פיילוט שהוצג בתחילה כמהלך מוגבל ונקודתי הופך כעת למודל להמשך הפעילות ברצועה. לדברי סטרוק, התכנון לחלוקת הרצועה לסקטורים ולהתקדמות "סקטור אחר סקטור" עלול לשחוק את העיקרון שלפיו אין התקדמות בשיקום הרצועה בלי התקדמות בפירוז חמאס. "את הפיילוט הבודד הם הופכים למודל להמשך הפעולות", התריעה בפני נתניהו. נתניהו השיב לה כי "יטפל בנושא".
חופש הפעולה הישראלי בעזה תלוי במידה רבה גם בעמדת הבית הלבן. ישראל ממשיכה בפעולות נקודתיות ברצועה, אולם לפי הערכת המודיעין הישראלית, בחמאס סבורים כי חזרה למערכה רחבה בתקופה הנוכחית אינה צפויה ללא אור ירוק אמריקאי. לכן, לפי אותה הערכה, חמאס מכניס לחישוב שלו גם את לוח הבחירות בארצות הברית ואת השאלה אם עמדת ממשל טראמפ כלפי פעולה ישראלית רחבה תשתנה לאחריהן. על היעד הסופי אין כרגע פער פומבי בין ירושלים לוושינגטון. ארצות הברית דורשת את פירוז חמאס, וג'ארד קושנר עצמו אמר בספטמבר כי ישראל וארצות הברית מסכימות על התוצאה הרצויה בעזה. הפער נוגע למה שקורה עד אז, ובעיקר למרחב הפעולה של ישראל מול התעצמות חמאס בתקופה שבה מנגנון הפירוז עדיין אינו פועל במלואו.
הנושא כבר עלה בשיחות בין הצדדים. בפגישה עם נתניהו באוגוסט הבהיר קושנר כי ארצות הברית אינה מצפה מישראל להימנע מפעולה נגד איומים מיידיים מצד חמאס. במקביל, שליחי מועצת השלום ביקשו מנתניהו להגביל את התקיפות לאיומים שנחשבים מיידיים. נתניהו ביקש לשמר מרחב פעולה רחב יותר, בין היתר מול פעילי חמאס שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. העברת אמל"ח, חידוש מחסן נשק, שיקום יחידה או הכנת כוח לעימות עתידי אינם בהכרח "איום מיידי". זו בדיוק הבעיה שמציבה תמונת המודיעין הנוכחית בפני ישראל: באיזה שלב הופכת התעצמות מתמשכת לאיום שמצדיק פעולה, ומה יהיה מרחב הפעולה שוושינגטון תהיה מוכנה לתת לישראל במקרה כזה.
טראמפ ואנשיו מבקשים לשמור על הפסקת האש כחלק מהתוכנית הרחבה לעזה, שכוללת את פירוז חמאס, הקמת שלטון חלופי ברצועה, פריסת כוח ייצוב, נסיגה ישראלית ושיקום. מערכה ישראלית רחבה עלולה לפגוע ביישום התוכנית. מנגד, אם חמאס ממשיך להתעצם בזמן שההסדר נבנה, נשחק בפועל אחד התנאים המרכזיים של אותו מתווה - פירוז הארגון. קושנר ואנשי מועצת השלום עוסקים כעת בקידום ההסדר ובהפעלת המנגנונים שנקבעו בו. מבחינת ישראל, המחלוקת היא על מרחב הפעולה שיישאר בידיה כל עוד מנגנון הפירוז טרם הושלם וחמאס ממשיך לשקם את כוחו.
התרעות פיקוד העורף