שלטי הקונסוליה הוסרו
במהלך הלילה הוסרו שלטי הקונסוליה מהמבנה בשכונת שייח' ג'ראח. העובדים הסירו את השלט "הקונסוליה הכללית הבריטית" ושלט נוסף של המחלקה הקונסולרית. הדגל הבריטי נותר להתנוסס מעל הבניין. הסרת השלטים סימנה את סיומה של פעילות הנציגות במתכונתה הקודמת, לאחר כמעט 200 שנות נוכחות קונסולרית בריטית בירושלים. המבנה נותר בבעלות ממשלת בריטניה, והנוכחות הבריטית בו תימשך במסגרת ההסדר שהושג.
לפי הודעת סער, ישראל עמדה על סגירת הקונסוליה ועל עזיבת אנשי הסגל שנדרשו לסיים את תפקידם. במקביל הוסכם כי ממשלת בריטניה תוכל להפעיל בו צוות משימה בהיקף פעילות מצומצם מאוד. הצדדים סיכמו להמשיך בדיאלוג, שבמסגרתו תוכל כל ממשלה להעלות סוגיות החשובות לה. סער הדגיש כי כל ארבעת הצעדים שעליהם הכריז נגד בריטניה בספטמבר יושמו.
ההודעה של שר החוץ הבריטי
בהודעה שפרסם הבוקר שר החוץ הבריטי הציגה לונדון את ההסדר באופן שונה. "איננו מקבלים את הטענה שלממשלת ישראל יש את הזכות החוקית לסגור את הקונסוליה הבריטית הכללית בירושלים", מסר מיליבנד, והדגיש כי בריטניה ממשיכה לראות במזרח ירושלים שטח כבוש.
מיליבנד הבהיר כי הנציגות החדשה תמשיך לפעול באופן עצמאי, לספק שירותים חיוניים ולקיים את עבודתה עם הפלסטינים. לדבריו, ההסדר יאפשר לבריטניה לשמר את נוכחותה ההיסטורית בירושלים ואת פעילותה לקידום פתרון שתי המדינות. הוא הוסיף כי ללא ההבנות שהושגו עם ישראל לא היו לבריטניה ערבויות מספקות לביטחון אנשי הצוות ולהגנה על המתחם. משום כך, לדבריו, הועברו זמנית ממקומם כמה מאנשי הצוות ובני משפחותיהם, כדי להבטיח את ביטחונם.
שר החוץ הבריטי הודיע עוד כי לונדון תפעל בחודשים הקרובים לבנות מחדש את נוכחותה בירושלים. בכך סייג את ההתחייבות שעליה דיווח סער, שלפיה לא יינקטו צעדים נגד ישראל בעקבות יישום החלטותיה. מיליבנד הדגיש כי בריטניה עומדת מאחורי הצעדים שעליהם הכריזה ב-8 בספטמבר, שננקטו לדבריו בתיאום עם הקהילה הבינלאומית ולמען קידום פתרון שתי המדינות.
ההסדר מאפשר לבריטים לשמור על נוכחות במבנה, אך ישראל ובריטניה מציגות באופן שונה את מעמדה של הנציגות שתפעל בו. לפי הודעת סער, הקונסוליה הכללית סיימה את פעילותה. לונדון מתייחסת למקום כאל נציגות עצמאית שתמשיך לפעול. לפי שעה לא פורסם פירוט מוסכם של תחומי האחריות של שבעת הדיפלומטים ושל היקף השירותים שיינתנו במקום. גם לא הובהר כיצד מתיישבת התוכנית הבריטית להרחיב מחדש את הנוכחות בחודשים הקרובים עם ההגבלה שעליה הודיע סער.
שקלו לגרש דיפלומטים ישראלים
בימים האחרונים שקלה לונדון לגרש דיפלומטים ישראלים בתגובה לסגירת הקונסוליה. בין האפשרויות שעלו היה גירוש של עד 27 דיפלומטים, אם כי גורמים המעורים בדיונים בבריטניה הבהירו שהמספר אינו משקף החלטה סופית. הודעות שרי החוץ הבוקר הבהירו את ההסכמות בעניין: סער הודיע כי סוכם שלא יינקטו צעדים נגד ישראל בשל יישום החלטותיה, ואילו מיליבנד קשר את ההימנעות מצעדי תגובה להמשך שיחות אמינות בין המדינות. האפשרות לגירוש דיפלומטים ישראלים עוררה חשש למשבר חריף במיוחד, שכן גירוש הדדי של דיפלומטים הוא צעד חריג ביחסים בין שתי מדינות המקיימות שיתוף פעולה ביטחוני, מודיעיני וכלכלי הדוק.
ההבנות הושגו בתום שבוע של מגעים אינטנסיביים בין ירושלים ללונדון, שבמהלכו הגיע לישראל בחשאי היועץ לביטחון לאומי הבריטי, ג'ונתן פאוול, ונועד עם בכירים ישראלים. הבריטים פנו גם למדינות אירופיות וביקשו את התערבותן. עד הבוקר לא היה ברור אם ניתן יהיה להגיע להסדר לפני פקיעת האולטימטום הישראלי, שנקבע ל-8 באוקטובר. לאחר ביקורו בישראל המשיך פאוול לירדן ונפגש עם המלך עבדאללה. לפי הודעת בית המלוכה הירדני, השניים דנו בהתפתחויות ביהודה ושומרון ובירושלים. לא פורסם אישור לכך שירדן מילאה תפקיד בתיווך בין ישראל לבריטניה.
סער הודיע כי יושמו גם שלושת הצעדים הנוספים שעליהם הכריז ב-8 בספטמבר: הוצאת הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הפסקת פעילות הצוות הבריטי להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים שלדברי משרד החוץ מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית. הצעדים הללו נוגעים גם לתחומי פעילות שבהם התקיים לאורך השנים שיתוף פעולה בין המדינות, ובהם הסיוע לעזה והכשרת מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
הרקע למשבר
בהודעתו מנה גם את חידוש המימון לאונר"א, השעיית המשא ומתן על הסכם סחר חופשי, הקפאת הדיאלוג הצבאי ושיתוף הפעולה הביטחוני, הגבלות על השתתפות ישראלית בתערוכה ביטחונית בבריטניה ומניעת השתתפות קציני צה"ל בהשתלמות בקולג' המלכותי ללימודי ביטחון. לטענת סער, הצעדים הללו משקפים הידרדרות מתמשכת ביחס ממשלת הלייבור לישראל.
המחלוקת על הקונסוליה במזרח ירושלים
לקונסוליה בירושלים מעמד דיפלומטי ייחודי: היא פעלה בנפרד משגרירות בריטניה בישראל, והקונסול הכללי דיווח ישירות ללונדון. בריטניה, שאינה מכירה בריבונות ישראלית במזרח ירושלים, חלקה על סמכותה של ישראל לסגור את הנציגות. הנוכחות הקונסולרית הבריטית בירושלים החלה עוד ב-1838, הרבה לפני הקמת מדינת ישראל. הקונסוליה בשייח' ג'ראח הייתה אחראית לקשרים עם הפלסטינים במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברצועת עזה, והעניקה גם שירותים קונסולריים לפלסטינים. צו הסגירה אינו חל על שגרירות בריטניה בתל אביב, המופקדת על היחסים הדיפלומטיים עם ממשלת ישראל.
המחלוקת על סמכותה של ישראל לסגור את הקונסוליה הגיעה גם לזירה המשפטית בבריטניה. התובע הכללי הבריטי לשעבר, דומיניק גריב, העביר למשרד החוץ הבריטי חוות דעת שלפיה ישראל אינה רשאית להסתמך על ריבונותה במזרח ירושלים כדי להביא לסגירת הנציגות. יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי, אמילי ת'ורנברי, קראה אף היא לממשלה שלא להיענות לדרישה הישראלית. בפועל, ישראל יכולה לשלול את מעמדם הדיפלומטי של אנשי הקונסוליה, וההסדר שהושג מאפשר ללונדון להותיר צוות מצומצם במבנה.
המחשבה: לעבור לרמאללה
בימים שקדמו להסכם נבחנה בלונדון גם האפשרות להעביר חלק מהפעילות הבריטית מול הפלסטינים לרמאללה. אפשרות כזאת כרוכה בקשיים, בין היתר לנוכח ההחלטה הישראלית להפסיק את פעילות הצוות הבריטי להכשרת כוחות הביטחון הפלסטיניים. ההסדר החדש עשוי לצמצם את הצורך בהעברת פעילות, אך כל עוד לא פורסמו סמכויותיו המוסכמות של צוות המשימה שיישאר בירושלים, לא ברור כיצד תיראה הנוכחות הדיפלומטית הבריטית מול הפלסטינים לאחר שינוי מעמד הקונסוליה.
גם במדינות אירופיות נוספות עקבו אחר המשבר, לנוכח מעמדן ההיסטורי של נציגויות זרות בירושלים. צרפת, ספרד, בלגיה ואיטליה מחזיקות בעיר נציגויות בעלות מעמד מיוחד, ובקרב גורמים אירופיים עלה חשש שהמהלך נגד הקונסוליה הבריטית ייצור תקדים שישפיע בעתיד גם על נציגויות אחרות. ההסדר שהושג עם לונדון עשוי לעורר עניין גם בבירות הללו, במיוחד בשל ההבחנה בין סיום פעילותה של הקונסוליה הכללית לבין המשך פעילות דיפלומטית במבנה.
"לא רצינו להגיע לכך, אבל פעולות ממשלת הלייבור הובילו אותנו לכאן", אמר סער. לדבריו, ההבנות שהושגו משרתות את האינטרסים הישראליים ומאפשרות להמשיך בדיאלוג. הוא הדגיש כי היחסים עם בריטניה חשובים, במיוחד בתחומי הביטחון והמודיעין, וציין כי ישראל העבירה לאחרונה ללונדון מידע חיוני בפרשת RAF Fairford. סער הודה לכל מי שעסק במגעים בשני הצדדים, אך הבהיר כי אינו יכול להבטיח שלא יהיו משברים נוספים בעתיד. הוא סיים באזהרה למדינות השוקלות לנקוט צעדים נגד ישראל: "הסתיימה תקופת ההכלה הישראלית - במישור הביטחוני והמדיני".
התרעות פיקוד העורף