על פי הנתונים, נכון ל-5 באוקטובר מוחזקים במתקני שב"ס 22,782 כלואים, לעומת תקן כליאה של 16,300 מקומות בלבד. המשמעות היא חריגה של 6,482 כלואים מהתקן, גם לאחר שזה עודכן לאחרונה והועלה מ-14,500 ל-16,300 מקומות, כדי לשקף את קיבולת הכליאה הקיימת בפועל. במסמך של אגף התכנון בשב"ס נכתב כי שיעור התפוסה במערך הכליאה כולו עולה על 100%, וכי בכל לילה נדרשת פתיחה של כ-4,200 עד 4,300 מיטות ניידות ומזרנים לצורך ציפוף התאים. כרבע ממקומות הלינה הללו משמשים את אוכלוסיית האסירים הפליליים.
התמונה העולה מהנתונים חריפה במיוחד בכל הנוגע לתנאי המחיה של האסירים הביטחוניים. מתוך 9,309 כלואים ביטחוניים, 8,420 - כ-90.5% - הוחזקו בלילה שנבדק בתנאים שאינם עומדים בדרישות השטח שנקבעו בפסיקת בג"ץ. בקרב האסירים הפליליים מדובר ב-5,038 מתוך 13,473 כלואים, כ-37%. בסך הכול, בלילה שבין 4 ל-5 באוקטובר, יותר ממחצית הכלואים בשירות בתי הסוהר הוחזקו בתנאי צפיפות שאינם עומדים בדרישות שנקבעו בשלב הראשון של פסק הדין בנושא שטח המחיה לאסירים.
ההסדר שמבקשת הממשלה להאריך מאפשר חריגה מהוראות הדין הנוגעות לשטח המחיה המינימלי, לזכאות למיטה ולהחזקת סוגים מסוימים של כלואים בנפרד. מצב החירום הכליאתי הוכרז לראשונה ב-22 באוקטובר 2023, בעקבות המעצרים הרבים שבוצעו לאחר פרוץ המלחמה, ומאז הוארך ברציפות. תוקפו הנוכחי אמור לפקוע ביום חמישי הקרוב, 15 באוקטובר, והשרים התבקשו לאשר את ההארכה בדחיפות באמצעות קבוצת הוואטסאפ הייעודית למשאלים טלפוניים.
מאז תחילת המלחמה גדלה מצבת הכלואים ב-6,429 בני אדם. מספר הכלואים הביטחוניים עלה מ-5,238 ל-9,309, תוספת של 4,071, ואילו מספר הכלואים הפליליים גדל מ-11,115 ל-13,473, תוספת של 2,358. בשב"ס מדגישים כי משבר הכליאה החל עוד לפני 7 באוקטובר 2023, אך החריף משמעותית בעקבות המלחמה והמעצרים שבוצעו במהלכה.
אחד הנתונים הבולטים במסמך נוגע להשפעת עסקאות שחרור החטופים על מצבת האסירים. לפי שב"ס, במסגרת העסקאות שוחררו 3,908 אסירים, אולם הירידה במספר הכלואים הייתה זמנית בלבד. באגף התכנון מציינים כי שחרור האסירים "נבלע", וכי מצבת הכלואים התאזנה מחדש בתוך זמן קצר לאחר כל עסקה. למעשה, למרות השחרורים הנרחבים, מספר הכלואים כיום כמעט זהה למספרם בתחילת 2025: ירידה של 98 כלואים בלבד, מ-22,880 ל-22,782.
במכתב שהעביר לשר לביטחון לאומי, המליץ נציב בתי הסוהר, רב-גונדר קובי יעקובי, להאריך את מצב החירום בחודשיים נוספים. לדבריו, גם לאחר שחרור האסירים הביטחוניים במסגרת העסקאות, מערכת הכליאה עדיין זקוקה בדחיפות למקומות נוספים. יעקובי הדגיש כי המשך קליטת העצורים נדרש לצורך פעילותם של גופי הביטחון, וכי אין צפי לשינוי משמעותי במצוקת המקומות במהלך החודשיים הקרובים.
במשרד לביטחון לאומי ובשב"ס מציגים שורה של צעדים שננקטו להגדלת קיבולת הכליאה. בין היתר, הוסבו שטחים ציבוריים במתקני כליאה ביטחוניים, מהלך שהוסיף כ-1,470 מקומות כליאה. בנוסף, הושלמו עבודות הבינוי להוספת יותר מ-900 מקומות כליאה במתקני קציעות ועופר, שחלקם כבר אוכלסו, ונוספו מאות מקומות במתקני מעשיהו וצלמון.
במקביל, מקודמת תוכנית להקמת 26 אגפי כליאה חדשים במתחם קציעות-סהרונים, שאמורה להוסיף כ-3,000 מקומות כליאה. לפי המסמך, בנייתם של שישה אגפים כבר הושלמה, ואילו 20 אגפים נוספים נמצאים בשלבי בנייה וצפויים להסתיים בהדרגה בחודשים הקרובים. למרות זאת, בדברי ההסבר להצעת ההחלטה מודים כי תוספת המקומות עד כה אינה מספקת מענה לגידול החד במספר הכלואים.
הארכת מצב החירום מתבצעת גם על רקע ביקורת מתמשכת של בית המשפט העליון על תנאי הכליאה. בחוות הדעת המשפטית המצורפת להצעה מובאת החלטת בג"ץ מאפריל 2025, שבה התריעו השופטים מפני תנאי הצפיפות והלנת כלואים על הרצפה, וציינו כי גם כשנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה טרם ניתנו פתרונות משמעותיים ומהירים דיים למשבר. השופטים מתחו ביקורת גם על הפחתת תדירות הדיווחים לכנסת וקראו להידוק הפיקוח הפרלמנטרי.
בהחלטה נוספת, שניתנה במרץ השנה, קבע בג"ץ כי תמונת המצב ממשיכה לעורר קושי משמעותי. בית המשפט הכיר באתגרים החריגים שהציבה המלחמה בפני מערכת הכליאה, אך הדגיש כי המדינה מחויבת להבטיח תנאי מחיה ראויים לאסירים ולעצורים גם בתקופת חירום. השופטים הביעו צער על כך שהצעדים שננקטו לפתרון המשבר טרם הגיעו להיקפים הנדרשים, אף שחלפו כמעט תשע שנים מאז ניתן פסק הדין העקרוני בנושא.
התרעות פיקוד העורף