"אין ספק שמדובר בעדות דרמטית", אמר גז. "זו עדות שעושה חושך, כלומר נותנת מבט על איך נראות חקירות ואיך נאספים חומרי החקירה. יש באמת מחדלים שרואים אותם, וגם השופטים שומעים אותם. אבל השאלה המרכזית היא אם זה עוזר להגנה או לא". לדבריו, עצם העובדה שמתגלים כשלים או תרגילי חקירה פסולים אינה מובילה בהכרח לפסילת הראיות שהושגו. "אם הם נתפסו, יעשו 'נו נו נו' למשטרה, אבל השאלה במשפט הזה היא האם כל הדברים המאוד מכוערים שנחשפים, כל התרגילים האלה, יכולים לעזור לנתניהו או לא. בעייתי להגיד כרגע כן או לא".
"במישור הציבורי זה נראה קשה – במישור הפלילי השאלה אחרת"
גז הדגיש את הפער בין האופן שבו העדות עשויה להתקבל בציבור לבין המשמעות שתהיה לה בתוך אולם בית המשפט. לדבריו, העדויות על התנהלות החוקרים יכולות ליצור תחושה ציבורית שהתיק מתקרב לזיכוי, אך לא בהכרח כך הדבר מבחינה משפטית. "זו עדות מאוד דרמטית. היא נותנת תחושה בציבור שהנה, כבר התיק נראה בדרך לזיכוי", אמר. "אבל במדינת ישראל יש הבדל בין המישור הציבורי לבין המישור הפלילי. במישור הפלילי, עד כמה שהעדות הזאת קשה ועד כמה שהיא מוציאה את המשטרה רע מאוד, וגם את הפרקליטות, השאלה היא אם היא באמת עוזרת להגנה".
לדבריו, בית המשפט יכול למתוח ביקורת חריפה על המשטרה ואף לקבוע כי נעשה שימוש בתרגיל פסול, ובכל זאת להותיר את הראיה על כנה אם יגיע למסקנה שהיא אמינה. "בית המשפט יכול להגיד: אוקיי, זה היה תרגיל נורא מכוער. אני אומר למשטרה - אל תעשו את זה יותר, אפילו אולי צריך להעמיד את השוטרים לדין - אבל עדיין לקבוע שהעדות אמיתית", אמר. "אם העדים היו אומרים שהתרגילים האלה הכריעו אותם, השפיעו על העדות שלהם ובגלל זה הם אמרו דברים שאינם אמת, אז זה כבר היה דבר אחר".
אפשרות נוספת שעשויה לעלות מצד ההגנה היא טענה של "הגנה מן הצדק", אולם גז מעריך כי יהיה קשה מאוד להגיע באמצעותה לפסילת ראיות או לביטול ההליך כולו. "להגנה יהיה קשה מאוד להוכיח טענה של הגנה מן הצדק עד לרמה שתפסול את העדויות או את המשפט", אמר. "אני לא מכיר הרבה מקרים בישראל שבהם הגנה מן הצדק הגיעה עד כדי כך".
עם זאת, הוא אינו שולל את האפשרות שהצטברות של כשלים רבים תקבל בסופו של דבר משקל מצד בית המשפט. "השאלה היא אם באופן מצטבר כל הדברים האלה יכולים להשפיע. זו כבר שאלה שבית המשפט יצטרך להכריע בה".
הסוגיה המרכזית: האישור של מנדלבליט לפתיחת החקירה
לדברי גז, הנקודה המשמעותית ביותר בעדותו של מנדלבליט נוגעת לשאלה אם נתן את האישור הנדרש לפתיחת החקירות נגד ראש הממשלה.
"הדבר העיקרי שהיה יכול לעזור להגנה הוא השאלה האם היועץ המשפטי נתן אישור או לא נתן אישור", אמר. "ופה יש בעיה מבחינת ההגנה, כי היועץ המשפטי בא ואומר: אני כן נתתי אישור".
עם זאת, במהלך העדות עלתה השאלה אם האישור ניתן לכל פעולת חקירה באופן פרטני. גז סבור כי לא בטוח שבית המשפט יקבל את הטענה שלפיה נדרש אישור נפרד לכל פעולה ופעולה. "החוק אומר שפתיחת החקירה צריכה אישור", הסביר. "אני לא חושב שבית המשפט יעמיד רף כזה גבוה שלפיו כל פעולה ופעולה צריכה לעבור אישור של היועץ המשפטי. מה, היועץ המשפטי נהיה חוקר בעצמו?".
לדבריו, אם מנדלבליט העיד שאישר את פתיחת החקירה, זוהי נקודה משמעותית שעשויה לצמצם את התועלת שההגנה תוכל להפיק מהכשלים שנחשפו סביב פעולות חקירה מסוימות.
"מה שנחשף בתיק הזה קורה גם בתיקים אחרים"
גז, שמייצג לאורך השנים נאשמים בתיקים פליליים רבים, טען כי חלק מהשיטות שנחשפות כעת במשפט נתניהו אינן ייחודיות לתיקי ראש הממשלה. "הם התרשלו, המשטרה עשתה דברים שאסור לעשות. באמת, אני כסנגור מזדעזע ממה שהם עשו", אמר. "אבל אני לא יודע עד כמה בית המשפט יכול להעניק לזה משקל".
לדבריו, "התיק הזה הוא הזדמנות חגיגית לראות איך המשטרה נוהגת בהרבה תיקים. העובדה שבתיק הזה הדברים מתגלים מעלה את השאלה אם זה קורה בכל תיק או רק בתיק של ראש הממשלה. ואני אומר לכם שבהרבה תיקים שלי ראיתי תרגילים הרבה יותר מכוערים". גז הסביר כי בבסיס הגישה הישראלית עומד איזון בין הרצון להרתיע את רשויות האכיפה מפני שימוש באמצעים פסולים לבין החשש שפסילת ראיות תוביל לזיכוי נאשמים שביצעו עבירות.
"יש פה שתי תפיסות", אמר. "מצד אחד אפשר לשאול למה נאשם צריך להרוויח מפעולה אסורה של המשטרה. בשיטת המשפט הישראלית אומרים גם שהציבור לא צריך לסבול בגלל התנהגות לא טובה של המשטרה ושאנשים שעשו עבירות יזוכו רק בגלל זה. בשיטות אחרות אומרים: לא, אנחנו רוצים להרתיע את המשטרה, ולכן אם הראיה הושגה שלא כחוק - נפסול אותה".
התרעות פיקוד העורף