מיליארד שקל על הפרק: המהלך הדחוף של הממשלה לפני הבחירות

הממשלה מקדמת בדחיפות העברת יותר ממיליארד שקל לרכש ביטחוני מסווג, בעיקר על חשבון כספים שיועדו לחברה הערבית. המהלך מתבצע לפני הבחירות, והמסמכים אינם מפרטים מה בדיוק מבקשת מערכת הביטחון לרכוש

אנה ברסקי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
5
גלריה
יוסי פוקס
יוסי פוקס | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ההצעה, שכותרתה "תיעדוף הוצאות משרדי הממשלה בשנים 2027 עד 2029", עוסקת בשינוי לוח הזמנים והמקורות התקציביים למימון רכש שכבר אושר. לצורך הקדמת התשלומים עבור ההצטיידות הביטחונית מבקש משרד האוצר להשתמש בכספים שתוכננו למטרה אזרחית אחרת בשנים הבאות.

המימון לשנת 2026 יבוצע בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב, ואילו הקצאת הכספים לשנים 2027-2029 תיעשה בהתאם לסעיף 40א לחוק, במסגרת "פעולה מאזנת", כהגדרתה בחוק.

הסעיף מחייב להצביע על מקור תקציבי למימון ההתחייבות לשנים הבאות, ובמשרד האוצר בחרו לעשות זאת באמצעות הסכומים שתוכננו לקידום תוכנית החומש לחברה הערבית, מבלי לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה.

בנימין נתניהו בהצבעה על התקציב
בנימין נתניהו בהצבעה על התקציב | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במכתב הדחוף ששלח לשרים הדגיש מזכיר הממשלה פוקס כי ההחלטה "אינה כוללת קיצוץ כלשהו בתקציבי המשרדים", וביקש לאשרה בהקדם האפשרי בקבוצת הוואטסאפ הייעודית.

ההחלטה אינה מפחיתה מתקציבו של משרד ממשלתי כלשהו ואף אינה מבטלת החלטת ממשלה קיימת, כפי שמודגש בחוות הדעת המשפטית, אך היא משנה את ייעודם של מקורות תקציביים שנכללו בתכנון לשנים הבאות. במסמכים שהועברו לשרים אין פירוט של ההשפעה הצפויה על המשאבים שיעמדו לרשות תוכנית החומש לחברה הערבית בעקבות הסטת 964 מיליון השקלים, וגם לא נאמר אם הממשלה מתכוונת להעמיד בעתיד מקורות חלופיים למימונה.

הכספים מיועדים להקדמת תזרים ההוצאות לרכש ביטחוני שאושר בוועדת השרים להצטיידות ב-6 באוגוסט האחרון, בהחלטה שמספרה הצט/48. כדי לשנות את תזרים התשלומים נדרש אישור נוסף של הוועדה. פרטי הרכש מסווגים, ובמסמכים שהועברו לשרים אין פירוט של האמצעים או המערכות שמשרד הביטחון מבקש לרכוש.

ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה
ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה | צילום: קובי גדעון, לע''מ

האישור הנוסף נדרש בהתאם למנגנוני הפיקוח והבקרה על תקציב מערכת הביטחון, המעוגנים בין היתר בהחלטת ממשלה 233 מאוגוסט 2021. לאחר שהממשלה תאשר את המקורות התקציביים במשאל הטלפוני, תידרש ועדת השרים להצטיידות לדון בשינוי תזרים ההוצאות ולאשרו. על פי חוות הדעת המשפטית, גורמי הביטחון יציגו בפני הוועדה את ההצדקה המבצעית להקדמת הרכש.

גלי בהרב מיארה
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

עוד מוסבר בחוות הדעת כי מידת האיפוק הנדרשת מהממשלה בתקופת בחירות תלויה, בין היתר, בחיוניות הפעולה ובדחיפותה. ככל שהצורך בפעולה דחוף וחיוני יותר, כך פוחתת מידת הריסון הנדרשת. המסמך אינו מפרט מהו האיום המבצעי או מהן הנסיבות הביטחוניות המחייבות להקדים את הרכש דווקא כעת.

בחוות הדעת מובהר כי הסטת הכספים מצמצמת את המקורות התקציביים שיעמדו לרשות הממשלה הבאה. היועצים המשפטיים מציינים כי במסגרת גיבוש תקציב 2027 ניתן יהיה לשוב ולבחון את סדרי העדיפויות התקציביים ולערוך בהם שינויים. למעשה, הממשלה הנוכחית מבקשת לקבוע כבר עתה את ייעודם של כספים שתוכננו לשנים שבהן עשויה לכהן ממשלה אחרת.

בחוות הדעת מכירים בכך שההחלטה יוצרת "כבילה מסוימת" של שיקול דעת הממשלה הבאה, בשל צמצום המקורות התקציביים שיעמדו לרשותה. עם זאת, לפי עמדת היועצים המשפטיים, הממשלה הבאה תוכל לשנות את ההקצאות במסגרת גיבוש תקציב 2027 והתוכנית הרב-שנתית שתוגש לצדו.

תגיות:
תקציב המדינה
/
משרד האוצר
/
ועדת השרים לחקיקה
/
יוסי פוקס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף