בכל ציבור אחר זה כמעט מובן מאליו - נציגי מפלגות מכל קצוות המפה עומדים מול הבוחרים, מציגים את עמדותיהם, עונים לשאלות ומשאירים להם את ההחלטה. במגזר החרדי, שבו הציבור נתפס ככוח אלקטורלי שצריך לשנע לקלפי, ערב כזה לא התקיים לאורך כל מערכת הבחירות הנוכחית, עד אתמול (רביעי).
נשים, הורים ופעילי ציבור הגיעו אמש לכנס של הציבור החרדי הממלכתי שהתקיים במרכז בגין בירושלים, ששם במרכז את עתיד החינוך הממלכתי-חרדי, את צורכי המשפחות והקהילות ואת ייצוג נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי קבלת ההחלטות.
במהלך הפאנל בהשתתפות נציגי המפלגות אמרה נחומי יפה מהציבור החרדי כי "רק אנחנו נדאג לעצמנו. הקהילה החרדית היא שלנו, הילדים שמחפשים לעצמם מקום הם שלנו, הנשים שצריכות קול הן שלנו. הברכה הגדולה, התורה הקדושה והאתגרים של הקהילה הם שלנו ואנחנו לוקחים אחריות".
השר שלמה קרעי טען כי "בבחירות הגורליות האלה שיש לנו עכשיו, הצבעה למפלגה שהקול יכול ללכת לאיבוד זה בעצם הצבעה למפלגות אם רוצים באמת לדאוג לחינוך הממלכתי-חרדי, זה בוודאי לא לזרוק קולות של ימין לאיבוד ולהעלות לשלטון את מי שרודף את הציבור החרדי. אני לא חושב שיש מקום לעוד מפלגה מגזרית שמסכנת קולות, בליכוד יש מקום לנציגות חרדית".
בתגובה אמרה יפה: "אנחנו נלך עם גוש הימין כי הבוחרים שלנו הם ימניים ואנחנו כאן כדי לשרת אותם. כפי הנראה אנחנו לא נשב עם המפלגות החרדיות. אנחנו באנו להיות הקול של החרדים שלא מוכנים להחזיק בשקר הזה. בשקר של שני טלפונים, בשקר של החיים הכפולים, בשקר של לדאוג לי ולמשפחה שלי וג'ובים ולהתעלם משאר הקהילה החרדית. אנחנו נושאים את דגל אגודת ישראל האמיתי".
ש"ס ויהדות התורה היו שתי המפלגות היחידות שלא הביעו נכונות להשתתף בכנס. "המפלגות החרדיות נוהגות בבוחרים שלהן במדיניות של 'לשנע ולא לשמוע'", אמרה אפרת שוקרון, ממארגנות הכנס. "מבחינתן אין בכלל דיון אם הן ראויות לקול שלנו, ולכן גם לא טרחו להגיע. הן סופרות את הקולות שלנו, אבל לא סופרות אותנו. התרגלו להתייחס לציבור החרדי כאל כוח שצריך לשנע, לא לשכנע. אנחנו נותנות ונותנים לציבור שלנו את הקרדיט לשמוע, לשאול, לשקול רווח והפסד ולבחור לפי מה שרלוונטי לחייו ועשוי לשפר אותו. מי שמבקש את הקולות שלנו צריך לפגוש אותנו ולהסביר מה הוא מתכוון לעשות למעננו. הקול החרדי אינו מובן מאליו".
בסיום הערב חתמו המשתתפים שהתעניינו בכך על אמנת הנשים החרדיות, שהושקה בשבוע שעבר וקוראת לקידום הצרכים של נשים חרדיות ולהשמעת קולן במוקדי קבלת ההחלטות. האמנה נולדה מתוך הפער המתמשך בין הצרכים הבוערים של נשים חרדיות לבין המקום המצומצם שהם מקבלים בסדר היום הפוליטי, גם בקרב המפלגות החרדיות. האמנה מציבה על סדר היום תשעה תחומים הדורשים טיפול דחוף בהם: חינוך, בריאות האישה, מניעת אלימות, תעסוקה, גירושין, רווחה, קהילה, תרבות וייצוג נשים חרדיות.