התקנות החדשות מרחיבות את משטר הסנקציות הבריטי בתחום זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. הן מאפשרות להטיל סנקציות על מי שמעורבים ישירות בפעולות המוגדרות כהפרות חמורות של הדין הבינלאומי, וכן על גורמים המממנים, מסייעים או מקדמים פעילות כזאת, בכפוף לתנאים שנקבעו. הצעדים האפשריים כוללים הקפאת נכסים, הגבלות פיננסיות, איסורי כניסה לבריטניה והגבלות על כהונה כדירקטורים. התקנות עשויות לאפשר הטלת סנקציות גם על גורמים המעורבים בפעילות הקשורה להתנחלויות, אם יימצא שהם עומדים בעילות שנקבעו בהן, אולם אין בהן כדי להחיל הגבלות באופן גורף על כלל החברות הפועלות באזור.
העיתוי משמעותי במיוחד לנוכח קידום הבנייה ב-E1. ב-19 באוקטובר צפויה להסתיים הגשת ההצעות למכרז להקמת 1,234 יחידות דיור באזור, כחלק מתוכנית רחבה יותר לכ-3,400 יחידות דיור. הדיון בהצעות בוועדת המכרזים נדחה עד לאחר 19 בנובמבר. בריטניה מתנגדת לתוכנית בטענה שהבנייה באזור תפגע ברצף הטריטוריאלי הדרוש להקמת מדינה פלסטינית. בישראל רואים בבנייה באזור חלק מהרחבת ההתיישבות ומחיזוק הרצף שבין ירושלים למעלה אדומים, ודוחים את הטענה שיש למנוע את קידומה בשל התנגדות בינלאומית.
המכרז צפוי להיסגר בימים הקרובים, אף שהדיון בהצעות נדחה. חברות המעוניינות להשתתף בו נדרשות אפוא להגיש את הצעותיהן לפני שיתברר אם בריטניה מתכוונת להפעיל את סמכויותיה החדשות כלפי גורמים הקשורים לפרויקט. גורמים בבריטניה התומכים בהרחבת הסנקציות מבקשים להרתיע את החברות ואת הגופים המממנים כבר בשלב הגשת ההצעות, בטרם ייבחרו הזוכים ותחל הבנייה.
גורמים פוליטיים וארגונים בבריטניה המתנגדים לבנייה בהתנחלויות פועלים להרחבת הלחץ גם על הגופים הכלכליים שעשויים להשתתף בפרויקט. חברי פרלמנט פנו בחודש שעבר לבנקים ולמוסדות פיננסיים והזהירו מפני הסיכונים הכרוכים במימון הבנייה ב-E1. השבוע הזהיר גם ארגון Britain Palestine Project, התומך בצעדים נגד ההתנחלויות, כי חברות וקבלנים שיבחרו להשתתף בפרויקט עלולים לסכן את קשריהם העסקיים הבינלאומיים.
במכתבים שנשלחו למוסדות הפיננסיים ביקשו חברי הפרלמנט לבחון את החשיפה האפשרית שלהם לפרויקט ולהעלות את הנושא לדיון בדירקטוריונים, לרבות הסיכונים המשפטיים, הכלכליים והתדמיתיים. אף שמדובר בפנייה של חברי פרלמנט ולא בהוראה מחייבת מטעם הממשלה, היא נועדה להגביר את הלחץ על הבנקים ועל הגופים המעמידים מימון וערבויות, ולעודד אותם להימנע ממעורבות בפרויקט. החשש מסנקציות עתידיות עשוי להשפיע על החלטותיהם העסקיות עוד לפני שיוכרזו צעדים נגד חברות מסוימות.
בתנועת "שלום עכשיו" הגיבו היום בחריפות לכניסת התקנות לתוקף: "זוהי אזעקת אמת. היום כבר ברור שהתנחלויות הן לא רק מכשול לשלום וסכנה לביטחון, הן איום כלכלי על עתידה של המדינה". בתנועה האשימו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בקידום הבנייה ב-E1 והזהירו כי השלכות הסנקציות עלולות להגיע גם לציבור הישראלי הרחב. "את מחיר ההרפתקה המשיחית הזאת עלולים לשלם לא רק המתנחלים, אלא מיליוני אזרחים ישראלים שומרי חוק. היום אלה סנקציות על ההתנחלויות. מחר זה יגיע לכל בית בישראל", נמסר.
החשש מפגיעה כלכלית רחבה יותר עלה גם בחודש שעבר. על פי חששות שהועלו בממשלה, יבואנים ומוסדות פיננסיים בחו"ל עלולים להתקשות להבחין בין חברות הפועלות בהתנחלויות לבין חברות ישראליות אחרות, ולהחמיר את תנאי ההתקשרות גם עם עסקים שאינם יעד לסנקציות. מדובר לפי שעה בהערכות לגבי השלכות אפשריות של המהלך, והיקף הנזק הכלכלי, אם ייגרם, עדיין אינו ידוע.
במערכת הפיננסית עשויות להיות לתקנות השלכות נוספות. אם יוטלו סנקציות על חברה או גוף מסוים, מוסדות פיננסיים הכפופים לדין הבריטי יידרשו לציית להגבלות החלות עליהם, לרבות הקפאת נכסים ואיסור על העמדת כספים או משאבים כלכליים. גם חברות שאינן מופיעות ברשימות הסנקציות עשויות להיתקל בדרישות מידע ובבדיקות מחמירות מצד בנקים ושותפים עסקיים, כחלק מהליכי ציות וניהול סיכונים שנועדו לוודא כי עסקאותיהן אינן מפרות את ההגבלות. קשרים עסקיים עם יהודה ושומרון כשלעצמם אינם עילה אוטומטית להטלת סנקציות על חברה או בנק.
התקנות החדשות חלות גם על תחומים שאינם קשורים להתנחלויות. בריטניה תוכל להטיל באמצעותן סנקציות בגין חסימת סיוע הומניטרי והפרות חמורות של הזכות לחירות ולביטחון אישי, לרבות מעצרים בלתי חוקיים. נוסף על כך, נקבע מנגנון המאפשר ללונדון לאמץ באופן זמני, לתקופה של עד 112 ימים, סנקציות שכבר הוטלו בידי מדינות שותפות, בזמן שהיא בוחנת הטלת סנקציות בריטיות עצמאיות. באמצעות המנגנון תוכל הממשלה הבריטית להחיל הגבלות בהליך מזורז, על בסיס החלטות שכבר התקבלו במדינות אחרות.
המהלך הבריטי הוא חלק מתוכנית רחבה שהציג שר החוץ אד מיליבנד ב-8 בספטמבר, הכוללת גם איסור עתידי על יבוא מוצרים מההתנחלויות והגבלות על פעילות מסחרית הקשורה אליהן. החקיקה הנפרדת לאיסור היבוא טרם הושלמה. בריטניה פעלה בחודשים האחרונים גם בתיאום עם מדינות נוספות נגד גורמים שהואשמו במעורבות באלימות מתנחלים ובמימונה.
לפי התוכנית שהציגה לונדון, החקיקה המסחרית הנפרדת כוללת גם הגבלות על פרסום ושיווק נדל"ן בהתנחלויות בבריטניה. במקביל, 12 מדינות אירופיות ומערביות, ובהן בריטניה, צרפת וקנדה, הודיעו בספטמבר על תמיכה בקידום הגבלות סחר הנוגעות להתנחלויות, כל אחת בהתאם להליכיה. בחלק מהמדינות ההגבלות עדיין מצויות בשלבי גיבוש וחקיקה.
הסנקציות מעוררות מחלוקת גם בבריטניה. באופוזיציה השמרנית הזהירו בעבר כי הגבלות כלכליות עלולות לפגוע בעובדים פלסטינים ובגורמים שאינם מעורבים בפעילות שבגינה מבקשת הממשלה להטיל סנקציות. מנגד, יו"ר ועדת החוץ בפרלמנט, אמילי ת'ורנברי, תמכה בצעדים נגד ההתנחלויות אך מתחה ביקורת על משך הזמן הנדרש להשלמת החקיקה. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם הבהיר השבוע בפרלמנט כי למרות המחלוקות המדיניות, שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם ישראל נמשך.
שאלת הפגיעה בעובדים פלסטינים עלתה גם בשאילתה שהוגשה לממשלת בריטניה. בתשובה שנמסרה בתחילת החודש הדגישה הממשלה כי הצעדים מכוונים נגד פעילות התנחלויות שהיא מגדירה כבלתי חוקית, וכן נגד אלימות וקיצוניות, וכי עסקים פלסטיניים ימשיכו ליהנות מהסדרי הסחר המועדפים הקיימים. עם זאת, התשובה לא כללה אומדן של מספר העובדים הפלסטינים שעלולים להיפגע מהגבלות על פעילות כלכלית בהתנחלויות. הממשלה הבריטית טרם הציגה נתונים שיאפשרו להעריך את היקף הפגיעה האפשרית בעובדים אלה.
כניסת התקנות לתוקף מגיעה שבוע לאחר ההבנות בין ישראל לבריטניה בעניין הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים. ישראל צמצמה את הנוכחות הדיפלומטית הבריטית והפסיקה פעילויות נוספות בתגובה לצעדי לונדון, אך בריטניה לא נסוגה ממדיניות הסנקציות. התקנות כבר נכנסו לתוקף, אולם עד כה לא הוכרזו מכוחן סנקציות חדשות נגד חברות, יזמים או גופים פיננסיים המעורבים בבנייה ב-E1.
התרעות פיקוד העורף