במשרד המורשת בירושלים התקיים ב־5 באוקטובר כנס בהשתתפות כ־50 אסירי ציון ופעילי עלייה מברית המועצות לשעבר. במרכז המפגש עמדה היוזמה להקמת מרכז מורשת ליהדות ברית המועצות, שינציח את מאבקם של יהודים שביקשו לשמור על זהותם ולעלות לישראל.
במשך שנים פעלו יהודים בברית המועצות בתנאים מורכבים, תחת מגבלות ולחצים ולעיתים תוך סיכון אישי, כדי לממש את זכותם לחיות בזהותם היהודית ולעלות ארצה. סיפורם של אסירי ציון, מסורבי העלייה ופעילי העלייה הוא פרק משמעותי בתולדות העם היהודי ובחברה הישראלית.
מרכז שיחבר בין העבר לדורות הבאים
היוזמה להקמת המרכז נועדה לתעד את המאבק ואת סיפורם של מיליוני יהודים, ולשמר לא רק את האירועים ההיסטוריים אלא גם את העדויות האישיות ואת המשמעויות האנושיות שמאחוריהם. המרכז העתידי עשוי לשמש מקום ללימוד ולהיכרות עם סיפורה של יהדות ברית המועצות ועם תרומתה לעיצוב החברה בישראל.
מנכ״ל משרד המורשת, איתי גרנק, הציג בפני המשתתפים את חזון המשרד להקמת המרכז ואת חשיבות הנצחתו של פרק זה בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל.
העדויות האישיות במרכז הבמה
בכנס נשאו דברים אסירי ציון יוסף מנדילביץ, סימון שנירמן ואלכס סילניצקי, ששיתפו את המשתתפים מניסיונם ומזיכרונותיהם מפעילותם של אסירי ציון ופעילי העלייה. המשתתפים דנו גם בדרכים שבהן ראוי להקים את מרכז המורשת, לשמר את הסיפור ההיסטורי ולהנגישו לציבור ולדורות הבאים.
לעדויותיהם של מי שחוו את המאבק מקרוב יש חשיבות מיוחדת: הן מעניקות להיסטוריה פנים וקולות, וממחישות את הנחישות, האמונה והמחיר האישי הכרוכים במאבק על חירות ועל הזכות לשמור על זהות יהודית.
מזיכרון היסטורי למורשת חיה
הקמת מרכז המורשת מציבה אתגר רחב יותר מהנצחת אירועים: כיצד להבטיח שסיפור המאבק יישאר חלק חי מהתודעה הציבורית גם כשהדורות מתחלפים. לשם כך יהיה צורך לשמר את העדויות והזיכרונות וליצור חיבור משמעותי בין ההיסטוריה לבין הדור הצעיר.
סיפורם של אסירי ציון ופעילי העלייה אינו שייך לעבר בלבד. הוא מספר על חירות, על נאמנות לזהות ועל היכולת לפעול למען מטרה גם בתנאים קשים. היוזמה להקמת מרכז מורשת מבקשת להעניק לסיפור הזה בית, ולוודא שקולם של מי שנאבקו למען הזכות לעלות לישראל ימשיך להישמע גם בדורות הבאים.