לפי מסמכי ההחלטה, לשב"ס יוקצו 136 מיליון שקל בשנת 2027 ו-128 מיליון שקל בכל שנה מ-2028 עד 2033, או עד סיום ההליכים המשפטיים, לפי המוקדם. בנוסף יוקצו 90 תקנים ב-2026 ועוד 250 ב-2027. משרד המשפטים יקבל 12 תקנים, הנהלת בתי המשפט עשרה ומשרד הביטחון חמישה.
על פי החוק, התובעים הצבאיים ימונו בידי הרמטכ"ל בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי. לנוכח מספרם הרב של נפגעי הטבח, יוקם מנגנון ייעודי שיסייע בשילובם בהליכים ובהנגשתם. כמו כן, יתאפשר שידור הדיונים בזמן אמת לאולמות שיישכרו עבור נפגעי העבירה. ההקלטות יישמרו בהתאם לחוק הארכיונים, כדי לתעד את ההליכים גם לדורות הבאים.
בשב"ס מדגישים כי ליווי הנאשמים כרוך בסיכונים חריגים ובפוטנציאל גבוה לחיכוך, ולכן יחייב היערכות והכשרה מיוחדות. גם גיוס מאות אנשי הסגל צפוי להימשך זמן רב, בין היתר בשל הקושי בגיוס עובדים באזור ירושלים והצורך במיונים ובהכשרות מיוחדות.
לפי עמדת גורמי המקצוע באוצר, המתנה לתקציב ממשלה חדשה, שעשוי להגיע רק בסביבות יוני 2027, לא תאפשר להשלים את ההיערכות לקראת תחילת 2028. עיכוב באישור המשאבים עלול אפוא לדחות גם את פתיחת המשפטים.
אלא שהמימון מעורר מחלוקת. ההצעה מגדילה את ההפחתה הרוחבית בתקציבי המשרדים מ-0.5% ל-0.8% החל מ-2027, ובמקביל קובעת קיצוץ בתקני כוח האדם במשרדים.
בתחום כוח האדם, ההצעה קובעת הפחתה רוחבית של 0.43% משנת 2026 ואילך, ותוספת הפחתה של 0.92% משנת 2027 ואילך. בטבלאות המצורפות מפורטים התקנים שיופחתו ממשרדי הממשלה, ובהם משרד ראש הממשלה, האוצר, המשפטים, החינוך, הבריאות, הביטחון והרווחה. בין היתר, בטבלת 2027 מופיעים 25 תקנים במשרד החינוך, 24.5 במשרד המשפטים, 24.5 במשרד לביטחון לאומי, 23 במשרד ראש הממשלה ו-20 במשרד הבריאות.
משרד הביטחון הודיע כי הקיצוץ "לא סוכם עמם, לא מקובל, ויביא לפגיעה במשימות אותן משרד הביטחון צריך לבצע בהתאם לחוק". משרד הרווחה הזהיר: "שירותי הרווחה לא יכולים לשרוד קיצוץ בימים אלו של מצוקות חברתיות גוברות", והדגיש שהפגיעה תורגש גם בטיפול בנפגעי הטבח והמלחמה.
הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות טען כי גם אם קיימת דחיפות המצדיקה את אישור ההחלטה בתקופת בחירות, לא ניתן הסבר מדוע התקנים המוקצים לצורך המשפטים מוגבלים בזמן ואילו הקיצוץ בתקני המשרדים אינו מוגבל באופן דומה. המשרד להגנת הסביבה הזהיר כי הקיצוץ עלול לפגוע ביכולתו למלא חובות שנקבעו בחקיקה קיימת ובחקיקה שאושרה לאחרונה, ואף העלה קושי משפטי בקבלת ההחלטה בעת הזו.
הנהלת בתי המשפט ביקשה להחריגה מהקיצוץ, בנימוק שהיא כבר מקדישה משאבים ניהוליים ומקצועיים להקמת בתי הדין. לדבריה, עשרת תקני השיפוט שיוקצו לה נועדו להחליף שופטי מחוזי מנוסים שיעברו לכהן בבתי הדין, ולא להגדיל בפועל את מצבת השופטים העומדים לרשות מערכת המשפט הרגילה. גם החלפתם בשופטים חדשים תחייב השקעת משאבים נוספת.
ההחלטה מובאת לאישור בעיצומה של תקופת הבחירות, שבה הממשלה מחויבת לריסון בהפעלת סמכויותיה. בחוות הדעת המשפטית נקבע כי למרות הפגיעה האפשרית בשיקול דעתה של הממשלה הבאה, הדחיפות הלאומית בהיערכות למשפטים מצדיקה את אישור ההחלטה כבר כעת.
בחוות הדעת מוסבר כי הממשלה הפכה לממשלה יוצאת עם תחילת פגרת הבחירות ביולי, ולכן עליה להימנע ככל האפשר מהחלטות שאינן דחופות או שעלולות לכבול את הממשלה הבאה. היועצים המשפטיים סבורים שההחלטה המוצעת משלימה עבודת מטה שהחלה עוד לפני תקופת הבחירות, בעקבות החוק שאושר במאי והחלטת הממשלה מיוני. לדבריהם, אפשר לקדם את ההחלטה מבחינה משפטית, אף שהיא כרוכה בהקצאות ובקיצוצים לאורך מספר שנים.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, הבהיר כי אין מניעה משפטית לקדם את ההצעה גם בהיבטי הבחירות. הממשלה תידרש להכריע כיצד לממן את ההיערכות למשפטים, לנוכח התנגדותם של משרדים החוששים מפגיעה בשירותים הציבוריים ומוחים על קיצוצים קבועים שנועדו לממן תקנים שהוקצו לתקופה מוגבלת.
התרעות פיקוד העורף