החלוקה בין שני מסלולי הרכש מעוגנת בהחלטת ממשלה קודמת, מס' 233 מאוגוסט 2021, העוסקת בפיקוח ובבקרה על תקציב מערכת הביטחון. חלק מתוכניות ההצטיידות טעונות אישור של ועדת השרים, בעוד שרכש אחר אינו מחייב אישור כזה. לפי דברי ההסבר, נימוקי הדחיפות והצרכים הביטחוניים יובאו בפני הגורמים המוסמכים במסגרת מסמכים מסווגים, ולא במסגרת הדיון הפומבי בהצעת התקציב.
הקיצוץ עשוי לפגוע גם בפעילויות שכבר תוקצבו במסגרת החלטות ממשלה קודמות. צמצום ההרשאות להתחייב עלול להגביל את יכולתם של משרדים להתקשר בהתחייבויות עתידיות לפרויקטים ולפעילויות, בהתאם לחלוקת הקיצוץ בין התקנות.
מהטבלאות המצורפות להצעה עולה כי הקיצוץ צפוי להשפיע על שורה ארוכה של משרדים ותחומי פעילות. בין היתר, יופחתו תקציבים ממשרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לביטחון לאומי, משרד התחבורה והרשויות המקומיות. הסכומים המדויקים ייקבעו בהתאם לשווי ההפחתה בכל סעיף תקציבי.
לפי נספח ההחלטה, שבו הסכומים נקובים באלפי שקלים, בין סעיפי ההוצאה נטו שבהם מופיעים סכומי ההפחתה הגבוהים ביותר נמצאים סעיף התחבורה, עם כ-86.3 מיליון שקל; רשויות הפיקוח, עם כ-78.9 מיליון שקל; המשרד לביטחון לאומי, עם כ-45.8 מיליון שקל; משרד החינוך, עם כ-35 מיליון שקל; משרד הרווחה, עם כ-28.1 מיליון שקל; ומשרד הבריאות, עם כ-22.2 מיליון שקל.
לצד אלה מופיעים בנספח גם סעיפי תקציב נפרדים של פעילות ממשלתית: בסעיף החינוך נרשמה הפחתה של כ-22 מיליון שקל, בסעיף הבריאות כ-8.3 מיליון שקל, ובסעיף הרשויות המקומיות כ-13.6 מיליון שקל. מדובר בסעיפים תקציביים שונים, ולכן אין להסיק מהנתונים לבדם מהו היקף הפגיעה הכולל בשירותים שמספק כל משרד.
גם בתקציבי ההרשאה להתחייב מופיעים סכומים משמעותיים. בסעיף התחבורה נקבעה הפחתה של כ-126.7 מיליון שקל, בסעיף הדיור הממשלתי כ-41.1 מיליון שקל, בסעיף הכלכלה והתעשייה כ-36.5 מיליון שקל, ובסעיף השיכון כ-35.1 מיליון שקל. הפחתות אלה אינן שקולות לקיצוץ זהה בהוצאה במזומן בשנת 2026, אך הן מצמצמות את המסגרת התקציבית להתחייבויות עתידיות.
ההצעה מרחיבה את הקיצוץ גם לגופים נוספים: שר העבודה ושר האוצר יונחו להפחית את התקציב המנהלי של המוסד לביטוח לאומי, ושר הכלכלה ושר האוצר יידרשו להפחית את תקציב שירות התעסוקה. בנוסף, שר האוצר יפנה ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה בבקשה לצמצם את הוצאות פעילותם.
לגבי הביטוח הלאומי, מדובר בתקציב המנהלי של המוסד ולא בקביעה על הפחתת קצבאות המשולמות מכוח החוק. גם ביחס לכנסת ולמשרד מבקר המדינה, ההצעה אינה מורה על קיצוץ חד-צדדי בתקציביהם, אלא מטילה על שר האוצר לפנות לגורמים המוסמכים בבקשה לצמצם את ההוצאות, בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידיהם.
הקיצוץ אינו אמור לחול באופן אחיד על כל תקנה תקציבית. לפי ההצעה, משרדי הממשלה ואגף התקציבים יוכלו להסכים על חלוקה שונה של ההפחתה בין התקנות, בתנאי שסכום הקיצוץ הכולל של כל משרד יישמר.
החרגות נוספות נקבעו ביחס לתקנות המיועדות למימוש התחייבויות חוזיות של הממשלה, ובהן הסכמי שכר, ולתקנות שנועדו ליישום חקיקה שבה נקבעו סכומי תקציב מחייבים. בשל ההחרגות, המשרדים יידרשו לרכז את ההפחתות בתקציבים שניתן לשנותם במסגרת הכללים שנקבעו. כתוצאה מכך, שיעור הקיצוץ בפעילויות שאינן מוגנות עלול להיות גבוה יותר.
העיתוי מעורר קושי משפטי מיוחד. במכתב ששלחה היועצת המשפטית לממשלה ביולי נקבע כי בתקופת הבחירות הממשלה מחויבת לאיפוק, בין היתר מחשש לקבלת החלטות המשרתות אינטרסים פוליטיים או כובלות את הממשלה הבאה.
בחוות הדעת המשפטית מוסבר כי מאז 18 ביולי מכהנת הממשלה כממשלה יוצאת, וכי עליה להפעיל את סמכויותיה בזהירות מיוחדת. בין השיקולים שיש לבחון נמצאים מידת הדחיפות של ההחלטה, החשש להעדפת אינטרסים מפלגתיים והאפשרות ליצירת עובדות מוגמרות שיגבילו את הממשלה שתיבחר.
בחוות הדעת המשפטית הנלווית להצעה מודגש כי מדובר בצורך ביטחוני דחוף. לפי גורמי הביטחון, דחיית ההחלטה עד לאחר כינון ממשלה חדשה "עלולה לפגוע במענה הביטחוני ההכרחי".
במסמכים מוסבר כי עמדת גורמי המקצוע במשרדי הביטחון והאוצר היא שהרכש נחוץ עוד בשנת התקציב הנוכחית, וכי המתנה לכינון ממשלה חדשה עלולה לעכב את המענה הביטחוני. הנימוקים המבצעיים המפורטים אינם גלויים, ולכן לא ניתן לקבוע מתוך הצעת ההחלטה הפומבית אילו אמצעים יירכשו, מהי מידת הדחיפות של כל אחד מהם ומהו לוח הזמנים המבצעי המתוכנן.
חוות הדעת מדגישה כי גם ההקצאה הביטחונית וגם ההפחתה הרוחבית נוגעות לשנת 2026 בלבד. באוצר מדגישים כי ההחלטה אינה יוצרת מחויבות ארוכת טווח מהותית שתגביל את הממשלה הבאה, אף שהיא משנה את סדרי העדיפויות בתקציב השנה הנוכחית.
אם תאושר ההחלטה, יועברו 2.6 מיליארד שקל לרכש הביטחוני באמצעות שינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה, בעוד שהפרטים המבצעיים של ההצטיידות יישארו חסויים.
לצד הצורך הביטחוני שמציגים משרדי האוצר והביטחון, ההחלטה צפויה לחייב את משרדי הממשלה להתמודד עם הפחתות תקציביות עוד לפני תום שנת הכספים. הממשלה תתבקש לאשר את העברת המשאבים למערכת הביטחון על סמך נימוקים מבצעיים שחלקם חסויים, ובמקביל לקבוע כיצד יחולק נטל הקיצוץ בין המשרדים והשירותים הציבוריים.
התרעות פיקוד העורף