על פי התחקיר, ישראל מילאה תפקיד מרכזי במנגנון שאפשר לקטאר להעביר לאורך יותר מעשור קרוב לשני מיליארד דולר לרצועת עזה, שנשלטה בידי חמאס. הכספים יועדו לסיוע הומניטרי, לתשלום משכורות, לאספקת דלק וחשמל ולתמיכה במשפחות נזקקות. עם זאת, המבקרים טוענים כי ההסדר אפשר לחמאס לבסס את שלטונו, גם אם הכספים לא הועברו ישירות לזרועו הצבאית.
בשנת 2018, בעקבות דרישה קטארית לעגן את ההסדר בכתב, גובש מנגנון משולש בהשתתפות ישראל, קטאר והאו"ם. ב-2 באוקטובר אותה שנה נחתם הסכם למימון אספקת דלק לעזה. דיפלומט שהיה מעורה בדיונים אמר ל"טיים": "הישראלים התעקשו שוב ושוב לעשות זאת בדרך הזאת, כדי שיוכלו לשלוט במה שנכנס ובמה שיוצא", במקום ליצור מנגנון שיעביר את הסיוע ישירות לאזרחים.
גורם שהיה מעורב בדיונים תיאר את הבעיה המרכזית במנגנון: "ביבי וחמאס מחזיקים למעשה בברז". לדבריו, שני הצדדים יכלו להשתמש בסיוע ככלי להפעלת לחץ, במקום לאפשר עצמאות כלכלית לתושבי הרצועה.
בכיר ישראלי לשעבר במערכת הביטחון אמר ל"טיים": "זה היה כישלון מדיניות שלנו, שנולד מכוונות טובות ושכמה ראשי ממשלה המשיכו בו. אבל נתניהו היה ללא ספק במרכזו. הוא היה זה שקידם והאיץ את התוכנית". משרד ההסברה הבינלאומי של קטאר מסר למגזין כי כל הסיוע הועבר בתיאום עם הרשויות הישראליות ושותפים בינלאומיים. "אם כספים כלשהם הגיעו לחמאס, האחריות מוטלת על ישראל, שפיקחה על העברתם ויצרה את המנגנון", נמסר.
"כן, זה אמיתי. אחרי שנחשף שבלשכת ראש הממשלה עבדו יועצים בכירים ומקורבים שבעצם ניהלו מבצעי תודעה בשכר עבור ממשלת קטאר, תוך כדי מלחמה בחמאס, שמימנה ממשלת קטאר, הם הופכים את זה על איזנקוט, שקבר את בנו גל ועוד שלושה בני משפחה קרובים במלחמה הזו, שעליה חתומה הממשלה הזו, שעליה חתום ראש הממשלה הזה", הוסיף כספית בטורו.
התרעות פיקוד העורף