סקר חדש שנערך עבור תנועת נשים עושות שלום מצביע על תמונה ברורה ביחס לעמדות הציבור בנוגע לעתידה המדיני והביטחוני של ישראל: רוב הציבור תומך בהסדר מדיני אזורי הכולל פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני, ורואה במהלך מדיני ובביטחון שני חלקים של אותה תפיסה ארוכת טווח.
גם לאחר 7 באוקטובר והמלחמה, עצם הכללת פתרון הסכסוך עם הפלסטינים בהסדר האזורי אינה מרתיעה את רוב הציבור מתמיכה בו. לצד זאת, הציבור מציב תנאים ביטחוניים ברורים לכל הסכם ומצפה מההנהגה הישראלית לא להסתפק בניהול האיומים הצבאיים, אלא ליזום ולהציג גם אופק מדיני.
המחקר נערך בין 16 ל־24 באוגוסט 2026 באמצעות iPanel . לאחר ניקוי הנתונים כלל המחקר 1,473 משיבים: מדגם מייצג של 388 משיבים, שעבר בקרה ושקלול סטטיסטי, ולצדו מדגם עיבוי. המדגם המייצג שוקלל על פי משתנים דמוגרפיים ובהם גיל, מגדר, דתיות ואזור מגורים.
המחקר בחן בין היתר את מידת התמיכה בהסדר מדיני אזורי, את היחס לשילוב פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני בתוכו, את תפיסת הקשר שבין הסכמים מדיניים לביטחון, את התנאים הביטחוניים שהציבור דורש במסגרת הסכם ואת הציפיות מהממשלה ומההנהגה הפוליטית.
גם המילים "פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני" לא מורידות את התמיכה
59% תומכים בהסדר מדיני אזורי הכולל פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני. זהו נתון זהה כמעט לחלוטין לשאלת התמיכה בהסכם מדיני שלא כולל את הסכסוך הישראלי פלסטיני (שם התמיכה היא 60%, פער של אחוז אחד בלבד(.
הנתון מצביע על כך שהשאיפה להסדר מדיני הכולל את הפלסטינים אינה עמדה שולית בשיח הציבורי, אלא עמדה הנהנית מלגיטימציה ציבורית רחבה. גם לאחר המלחמה, פתרון הסוגיה הפלסטינית במסגרת הסדר אזורי אינו נתפס בקרב רוב הציבור כחסם לתמיכה בהסדר.
לא רק כוח צבאי: הציבור קושר בין הסכם מדיני לביטחון ארוך טווח
ממצאי הסקר מצביעים על כך שהציבור אינו רואה סתירה בין חתירה להסכם מדיני לבין שמירה על ביטחונה של ישראל.
62.5% מסכימים כי הישגים צבאיים לבדם אינם יכולים להבטיח ביטחון לאורך זמן; 24.5% אינם מסכימים ו־13% אינם יודעים או אינם בטוחים.
69% מסכימים כי תפקידו של הכוח הצבאי הוא ליצור תנאים טובים להשגת הסכמים שישמרו על ביטחון המדינה. 15% אינם מסכימים ו־16% אינם יודעים או אינם בטוחים.
עוד נמצא כי 48% מסכימים עם האמירה שרק הסכמים מדיניים יכולים לסיים מלחמות ולהבטיח ביטחון לטווח הרחוק, לעומת 29% שאינם מסכימים ו־23% שאינם יודעים או אינם בטוחים.
התמונה העולה מהנתונים היא שהסכם מדיני וביטחון אינם נתפסים כשני יעדים מתחרים. עבור חלקים משמעותיים בציבור, כוח צבאי הוא מרכיב חיוני בביטחון, אך הוא אינו מספיק לבדו; מהלך מדיני נתפס כחלק מהדרך לייצר ביטחון לאורך זמן.
לצד ההסכם: דרישות ביטחוניות ברורות
התמיכה במהלך מדיני מתקיימת לצד דרישות ברורות באשר למרכיבי הביטחון שצריכים להיכלל בכל הסכם עתידי.
94% מגדירים את פירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ברצועת עזה כתנאי חשוב או הכרחי לחתימה על הסכם. מתוכם, 77% מגדירים זאת כתנאי הכרחי שלא ניתן לחתום על הסכם בלעדיו ו־17% כתנאי חשוב.
שיעור כמעט זהה, 94%, מגדירים את שמירת חופש הפעולה הביטחוני של צה"ל לסיכול איומים כתנאי חשוב או הכרחי. מתוכם, כ־68% רואים בכך תנאי הכרחי וכ־26% תנאי חשוב.
83% מגדירים גם קבלת ערבויות ביטחוניות רשמיות וגיבוי מדיני מלא מארצות הברית כתנאי חשוב או הכרחי להסכם. מתוכם, 46% רואים בכך תנאי הכרחי ו־37% תנאי חשוב.
הנתונים מצביעים על תפיסה המשלבת בין שני המרכיבים: קידום הסדר מדיני מצד אחד, ועמידה על תנאים ביטחוניים ברורים מצד שני.
68% סבורים: הממשלה צריכה ליזום הסכם ולא לחכות
הסקר מצביע על ציפייה ממקבלי ההחלטות להפוך את התמיכה במהלך מדיני למדיניות אקטיבית.
68% מסכימים כי ממשלת ישראל צריכה לקחת יוזמה כדי לקדם הסכם אזורי מדיני, ולא לחכות שהסכם כזה "ייסגר לה מעל הראש". 15% אינם מסכימים ו־18% אינם יודעים או אינם בטוחים.
בנוסף, 61% מסכימים כי מנהיגות אחראית צריכה להציג לציבור חזון מדיני של שלום ולא רק תוכניות צבאיות. 20% אינם מסכימים וכ־19% אינם יודעים או אינם בטוחים.
לקראת הבחירות, הנתונים מציבים בפני המועמדים שאלה רחבה יותר מההתמודדות עם האיום הביטחוני הבא: מהי התוכנית שלהם ליצירת ביטחון לאורך זמן, ומהו היעד המדיני שאליו הם מבקשים להוביל את ישראל.
ביטחון והסכם מדיני – חלק מאותו מהלך
ממצאי המחקר מצביעים על ציבור שאינו רואה בהכרח צורך לבחור בין תפיסה ביטחונית לתפיסה מדינית. רוב תומך בהסדר אזורי גם כאשר נאמר במפורש שהוא כולל פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני; רוב סבור שהישגים צבאיים לבדם אינם מבטיחים ביטחון לאורך זמן; ובמקביל קיימת דרישה רחבה לתנאים ביטחוניים במסגרת כל הסכם.
אורנה שרגאי, מנהלת שותפה של תנועת נשים עושות שלום: "המחקר מדגים שהציבור לא רואה ביטחון והסדר מדיני כשני מסלולים נפרדים. להפך: רוב הציבור מבין שכוח צבאי אינו מספיק כדי להבטיח ביטחון לאורך זמן. הציבור תומך בהסדר אזורי גם כשהוא כולל פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני, דורש תנאים ביטחוניים ברורים ומצפה מההנהגה לקחת יוזמה. לקראת הבחירות, הגיע הזמן לשאול את המועמדים לא רק איך יגנו על ישראל מחר בבוקר, אלא מה התוכנית שלהם לייצר ביטחון גם בעוד עשר ועשרים שנה."
שרגאי מוסיפה: ״לקראת הבחירות, נשים עושות שלום קוראות למועמדים ולמפלגות להציג לציבור תוכנית ברורה לממשלה הבאה: כיצד בכוונתם לקדם הסכם אזורי הכולל פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני, תוך שמירה על התנאים הביטחוניים הנדרשים ויצירת ביטחון ארוך טווח לישראל.״
הנתונים נאספו בין 16 ל־24 באוגוסט 2026 באמצעות פאנל המשיבים של חברת iPanel. במסגרת המחקר בוצעו שתי דגימות מקבילות: דגימה מייצגת של החברה הישראלית, שכללה בתחילה 400 משיבים, ולצדה עיבוי דגימה בקרב משיבים ליברליים – יהודים המגדירים את עצמם ימין־מרכז או שמאלה מכך, ומתכוונים להצביע למפלגות האופוזיציה או מתלבטים ביניהן – שכלל בתחילה 1,100 משיבים.
לאחר בקרת איכות על המדגם, המדגם הסופי כלל 1,473 משיבים: 388 במדגם המייצג ו־1,085 במדגם העיבוי. נתוני הדגימה המייצגת עברו בקרה סטטיסטית כדי להתאימם לדמוגרפיה הישראלית מבחינת מגדר, גיל, לאום, רמת דתיות ואזור מגורים. נתוני הדגימה של המשיבים הליברליים מוצגים ללא משקול.
כחלק מהשאלון, המשיבים חולקו באקראי לאחת מחמש קבוצות: ארבע קבוצות ניסוי, שלכל אחת מהן הוצג טקסט מקדים, וקבוצת בקרה שלא הוצג לה טקסט מקדים. כתיבת השאלות והמסרים, וכן ניתוח הממצאים, בוצעו על ידי ד"ר חגי אלקיים שלם וד"ר תם נח. מרווח טעות הדגימה המרבי עבור המדגם המייצג הוא ±5%, ועבור המדגם הליברלי ±3%, בהסתברות של 95%. כאשר לא מצוין אחרת, כל נתון המופיע במצגת מתייחס למדגם מייצג של כלל החברה הישראלית.
התרעות פיקוד העורף