במרבית הסקרים נהנה מחנה מתנגדי נתניהו מיתרון על פני גוש הקואליציה היוצאת, אך מפלגות השינוי הציוניות אינן מגיעות לרוב הדרוש כדי להקים ממשלה על בסיס הסכמותיהן הנוכחיות. נתניהו ושותפיו רחוקים מרוב ברבים מהסקרים, אף שיש גם סקרים המעניקים לגוש הימין רוב. אחוז החסימה עלול לשנות את חלוקת המנדטים, ומספר לא גדול של קולות עשוי להכריע אם בישראל תקום ממשלה חדשה או שתיפתח מערכה פוליטית נוספת.
איזנקוט אינו מסתיר את שאיפתו להגיע להישג גדול בהרבה, שיאפשר להקים ממשלה ציונית ללא תלות בגורמים שמחוץ למחנה. ההישענות על 58 או 59 מנדטים מחייבת הסכמה מדוקדקת עם השותפים, ובייחוד עם בנט וליברמן, המתנגדים להקמת ממשלה שתישען על תמיכה או הימנעות של המפלגות הערביות. איזנקוט עצמו לא שלל אפשרות של תמיכה מבחוץ מצד רע"ם. בשיחות ובראיונות האחרונים הוא מבקש לשדר ביטחון שניתן יהיה להתקדם בשלבים, אך טרם הוצגה נוסחה מוסכמת שתאפשר להוציא את התוכנית לפועל.
מבחינה חוקית, השבעת ממשלה אינה מחייבת 61 קולות בעד, אלא רוב בהצבעת האמון. הימנעות של חברי כנסת עשויה לאפשר לממשלה להיכנס לתפקידה גם בלי רוב מוחלט. לעומת זאת, הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית, שנועדה להחליף ממשלה מכהנת, מחייבת תמיכה של 61 חברי כנסת בממשלה חלופית. לכן תרחיש ממשלת המיעוט של איזנקוט יכול להיות רלוונטי בשלב הרכבת הממשלה, אך אינו מאפשר לגוש השינוי להדיח ממשלת נתניהו מכהנת באמצעות רוב רגיל. הקושי הפוליטי נותר בעינו: מי יסכים לשבת בממשלה כזאת, מי יימנע בהצבעה וכיצד תשרוד הממשלה לאחר השבעתה?
ליברמן מעלה אפשרות אחרת: צירוף חברי כנסת מהליכוד לממשלה ללא נתניהו, או יצירת רוב ציוני באמצעות שינוי במבנה הגושים לאחר הבחירות. הוא אף טען כי יש חברי כנסת בליכוד שיהיו מוכנים למהלך כזה. ליברמן אינו נוקב בשמותיהם, ובשלב זה אין משא ומתן גלוי עם חברי כנסת מהליכוד על הצטרפות לממשלה כזאת. איזנקוט מבקש להקים ממשלה גם על בסיס רוב חלקי ולנסות להרחיבו בהמשך. ליברמן אינו מוכן להצטרף לממשלה כזאת, ודורש רוב ציוני כבר בהקמתה.
הפגישה שקיימו השבוע איזנקוט וליברמן הסתיימה בהודעה משותפת על הצורך להגדיל את שיעור ההצבעה. היא לא הביאה לפתרון המחלוקת על ממשלת המיעוט. גם התחרות הפנימית על ההנהגה נמשכת. איזנקוט מבקש לסיים את הבחירות כראש המפלגה הגדולה ביותר, מתוך הנחה שהישג כזה יחזק את מעמדו בהתייעצויות בבית הנשיא.
בנט רואה עצמו מועמד טבעי להנהגת מחנה השינוי בזכות ניסיונו כראש ממשלה, וליברמן מתעקש שלא להעניק התחייבות שתאפשר הקמת ממשלה בניגוד לעמדותיו. כל אחד מראשי המפלגות מבקש להגדיל את כוחו, אף שמעבר של מנדטים בין מפלגות אותו מחנה אינו מגדיל בהכרח את כוחו הכולל של הגוש. לאחר הבחירות הם יידרשו להסכים גם על זהות ראש הממשלה הבא, על הרכב הקואליציה ועל התנאים להקמתה.
המפתח הראשון אחרי הבחירות: כיסאו של אמיר אוחנה
בגוש השינוי מבקשים לקדם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, שינויי חקיקה בתחום הגיוס, הגבלת כהונת ראש הממשלה וביטול חלק מהשינויים שקידמה הממשלה היוצאת במערכת המשפט. ליברמן מבקש לקדם גם חוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. בין המפלגות טרם הושגה הסכמה מחייבת על כל פרטי החקיקה ועל סדר קידומה.
צוותים מטעם המפלגות כבר קיימו פגישות לתיאום הצעדים הראשונים בכנסת החדשה. הרעיון הוא לנצל את השבועות הראשונים שלאחר הבחירות, לפני שהמשא ומתן הקואליציוני יעמיק את המחלוקות ביניהן. ברקע עומד גם הלקח מממשלת בנט-לפיד: חוקים שהובטחו בעת הקמתה לא הושלמו לפני שהתפרקה. הפעם רוצים בגוש השינוי לקדם מהלכים במהירות, אבל החשש הוא שחברי כנסת בעלי השקפות שונות לא יתמכו בכל סעיף בסדר היום המשותף.
התרעות פיקוד העורף