סנקציות, גירוש דיפלומטים ומשבר גלוי
השגריר הוסיף כי "כל התקדמות בנושא חייבת להושג תוך התחשבות במלוא ההיבטים ההיסטוריים, המשפטיים והאנושיים הרלוונטיים". הניסוח היה מוקפד וכלל תמיכה רשמית בתביעתה של ארגנטינה. על פי גורמים ממשלתיים שצוטטו ב'טלגרף', ההכרה הישראלית ב"זיקה ההיסטורית" מהווה תזוזה משמעותית וחסרת תקדים. "נוסח ההצהרה אושר בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל," ציין מקור המעורה בפרטים, "זו הפעם הראשונה שישראל מתערבת בצורה כזו בסכסוך הזה".
ברית של ימין: הקשר החם עם מיליי
דילמת המודיעין, שדה הנפט ואיום הבחירות
על פי הדיווח, בלונדון גובר החשש כי במידה ונתניהו ינצח בבחירות הכלליות שייערכו בשבוע הבא בישראל, ויקים ממשלת ימין עם מדיניות זהה ביהודה ושומרון, בריטניה עלולה להחריף את הסנקציות - תרחיש שעלול לדרדר את היחסים לשפל נמוך עוד יותר. התיאוריה גורסת כי זהו זמן בשל עבור ישראל לנטות לטובת ארגנטינה: בעוד שבעלות ברית מסורתיות באירופה הפכו לביקורתיות יותר ויותר כלפי ישראל סביב מה שהן מגדירות כהחרפת המלחמה בעזה ואלימות מתנחלים בגדה המערבית, ישראל הגבירה משמעותית את מאמציה לכונן קשרים הדוקים עם מדינות בעלות נטייה ימנית ברחבי דרום ומרכז אמריקה. ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית בשנה שעברה, בשילוב עם הסנקציות של ספטמבר, הביאו את ציר ישראל־בריטניה לנקודת השפל העמוקה ביותר מזה עשורים.
למרות הטון הצורם והמריר במישור הפוליטי, ישנן סיבות טכניות רבות ומורכבות שבגינן ישראל עשויה לבחור בסופו של דבר שלא לחצות את הקו האדום ולא לתמוך רשמית בריבונות ארגנטינה על האיים. יחסי המודיעין בין המדינות הם דו־סטריים וקריטיים, והם מעניקים לישראל, בין היתר, גישה עקיפה לברית המודיעין היוקרתית "חמש עיניים" דרך בעלת ברית המחזיקה במושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם. בנוסף, חברות ישראליות שותפות פעילות יחד עם תאגידים בריטיים בפרויקט הענק לחיפושי נפט "אריה הים" הסמוך לאיי פוקלנד.
בדיון באו"ם הדגישה נציגת בריטניה, קייט פוסטר: "לממלכה המאוחדת אין כל ספק באשר לריבונותה על איי פוקלנד, ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ'". היא הוסיפה בתקיפות כי "לא יכול להיות כל דיאלוג על הריבונות ללא הסכמתם של תושבי האיים".
דובר שגרירות ישראל בלונדון מסר בתגובה לדיווח: "אני מכחיש בתוקף את הטענה. לא קיימת הנחיה שכזו". משרד החוץ הבריטי, שאליו פנה ה'טלגרף', בחר שלא להגיב לדברים.