אולם, בתוך הליכוד, כולל בקרב שרים וח"כים ותיקים, יש מי שמטילים ספק ביכולתו של נתניהו למנוע מיהדות התורה להצטרף לממשלת איזנקוט, אם תונח בפני הרבנים הצעה שתענה על דרישותיהם.
בשיחות סגורות מודים גורמים בליכוד כי לנתניהו אין כיום כלים פוליטיים של ממש שיבטיחו את הישארות החרדים בגוש הימין. אחדים מהם אף אומרים כי "במצב שנוצר לא נותר אלא לבטוח באלוהים ולקוות לנס". לדברי גורמים בליכוד, אם איזנקוט יציע ליהדות התורה הסדר מקובל בנושא הגיוס, קשה לראות כיצד נתניהו יוכל למנוע את העסקה.
במוקד החשש עומד הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה. לדברי גורמים בליכוד, "הרב לנדו מעולם לא ראה עצמו מחויב למחנה הימין. כבר בשנות ה-80 וה-90 חלק בפומבי על עמדת הרב שך נגד שיתוף פעולה עם השמאל. עמדתו לא השתנתה, אלא שהיום הוא עומד בראש ההנהגה הרוחנית, ונציגי דגל התורה מתיישרים עם הכרעותיו".
בשיחות עם בכירים חרדים נתקל נתניהו גם בטענה שהסדר גיוס שיגובש עם איזנקוט עשוי להיות יציב יותר מבחינה משפטית. כאשר הזהיר נתניהו שאיזנקוט לא יספק לחרדים חוק גיוס, השיבו לו בכירים חרדים: "את חוק הגיוס של איזנקוט בניגוד לחוק שלך, בג"ץ לא יפסול". בליכוד גם חוששים כי מאיזנקוט החרדים לא ידרשו לחוקק את חוק הגיוס לפני הקמת הממשלה, אלא יסמכו על ההסכם הקואליציוני עימו - אם ייחתם, מה שעשוי להקל על גוש השינוי את השיח עם יהדות התורה.
המנדט להרכבת הממשלה נמצא כעת בידי איזנקוט, ובקרב גורמים חרדיים קיימת הערכה כי הסכם עם גוש השינוי עשוי להניב הסדר גיוס שיהיה קשה יותר לפסול משפטית. נתניהו יכול להבטיח הסדר עתידי, אך כלל לא ברור אם יוכל להקים ממשלה שתהיה מסוגלת לקדם אותו.
ביהדות התורה עצמה אין עדיין הסכמה על כניסה לממשלת איזנקוט. לצד הנכונות לבחון הסדר בנושא הגיוס, קיימות גם הסתייגויות מהשותפות עם מפלגות גוש השינוי, ובייחוד עם הדמוקרטים. בכירים במפלגה מבהירים כי כל הסכם יצטרך לכלול גם התחייבויות בנושאי שבת, כשרות, גיור ושמירת הסטטוס קוו. גם בקרב נציגי אגודת ישראל נשמעות הסתייגויות מהמהלך. בליכוד תולים תקוות במחלוקות הללו: גם אם תושג הסכמה בנושא הגיוס, אין ודאות שכל מרכיבי יהדות התורה יתמכו בכניסה לממשלה.
בליכוד חוששים שהכרעה של הרב לנדו תשפיע גם על עמדת ש"ס. גורמים חרדיים מעריכים כי "דרעי יתקשה לעמוד מול החלטה של ההנהגה האשכנזית להצטרף לממשלה שתסדיר את מעמד תלמידי הישיבות". בימין אפוא מזהירים מפני המחיר האלקטורלי שדרעי עלול לשלם. גורם במחנה הימין אומר: "רוצים לראות את דרעי נכנס לממשלת שמאל של איזנקוט - בבחירות הבאות ש"ס לא תעבור את אחוז החסימה!".
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הסיר את התנגדותו העקרונית לישיבה עם המפלגות החרדיות, אך הבהיר כי לא יסכים לממשלה שתישען על המפלגות הערביות וכי ידרוש הסדר בנושא הגיוס. מבחינתו, צירוף יהדות התורה וש"ס הוא המסלול להקמת ממשלה ללא נתניהו.
ליברמן מציע לבחון מתווה שיתבסס על הצעת חוק הגיוס שקידם ב-2018, תוך התאמתה לצורכי כוח האדם של צה"ל לאחר 7 באוקטובר, אך עדיין לא הציג נוסח מוסכם עם החרדים.
ליברמן למעריב: "יהיה ניתן לצרף לפחות 3-4 חברי הכנסת מהליכוד"
זירת מאבק נוספת היא האפשרות לגייס עריקים מהליכוד. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר למעריב: "ברגע שתקום ממשלה של 61, בסבירות גבוהה יהיה ניתן לצרף לפחות 3-4 חברי הכנסת מהליכוד".
יש לציין כי בליכוד דוחים את ההערכה הזאת. גורמים במפלגה טוענים כי גם אם איזנקוט או ליברמן ינסו לגייס עריקים, המהלך לא יצליח. גורם בליכוד אמר: "יש כאלה שנמצאים בקשר עם ליברמן, מדברים איתו, למשל - דוד ביטן. אבל גם הוא לא יעזוב את הליכוד, כי ביטן הוא ליכודניק שורשי".
במקביל מתברר כי נעשו ניסיונות מצד גורמים בליכוד לחדש את שיתוף הפעולה הפוליטי עם ליברמן. חלקם האמינו שניתן לשכנע אותו "לחזור הביתה, לימין ולליכוד". לדברי גורמים במפלגה, הניסיונות לא נשאו פרי. "ליברמן לא רוצה, נעשו המון ניסיונות לדבר איתו אבל הוא לא מוכן לשבת עם ביבי בשום אופן", אמרו. גם הניסיונות להחזיר את יו"ר ישראל ביתנו למחנה נתניהו לא הובילו עד כה לשינוי בעמדתו.
התרעות פיקוד העורף