על הבקשה להחלפת אוחנה יהיו חתומים לפחות 61 חברי כנסת, וייתכן שמספר החותמים יהיה גבוה יותר. בגוש נערכים להציג חתימות של 67 חברי כנסת, לרבות נציגי המפלגות הערביות. אתמול כאמור הוסרה המחלוקת בין איזנקוט לליברמן שעיכבה את המהלך.
איזנקוט ושותפיו מבקשים להעביר לידיהם את ניהול הכנסת עוד לפני שתושלם הקמת הממשלה, ולהתחיל לקדם מהלכים פרלמנטריים בזמן שממשלת נתניהו ממשיכה לכהן. כך עשוי להיווצר מצב שבו הממשלה היוצאת ממשיכה להחזיק בסמכויות הביצועיות, והרוב הפרלמנטרי החדש פועל בכנסת על פי סדר היום שלו. ההצבעה על החלפת אוחנה תהיה גם מבחן ראשון ליכולתו של איזנקוט לגייס רוב למהלך משמעותי, בשעה שהמשא ומתן הקואליציוני עדיין רחוק מסיום.
ההליך הארוך להחלפת יו"ר כנסת
מבחינה פרוצדורלית, הגשת 61 החתימות אינה מביאה להחלפת אוחנה באופן מיידי. היא נועדה לחייב את כינוס המליאה לבחירת יו"ר חדש. הדרישה יכולה להיות מוגשת גם באמצעות מסמכים נפרדים של הסיעות, ולא בהכרח על גבי מסמך אחד. אוחנה כבר הודיע כי אם תוגש דרישה הנתמכת בידי רוב חברי הכנסת, יקבע דיון בתוך שבוע לכל המאוחר. ההצבעה עצמה תהיה גלויה, ואם יוצגו כמה מועמדים ייבחר מי שיקבל את מרב קולות התמיכה. החתימה על הדרישה לקיים הצבעה אינה מבטיחה שכל החותמים יתמכו במועמד שיוצג למליאה. את המועמדויות אפשר להציג במליאה, או להגישן מראש בהתאם להליך שייקבע בוועדה המסדרת.
ליו"ר הכנסת סמכויות משמעותיות בניהול ישיבות המליאה, בקיום ההצבעות ובניהול עבודת הכנסת. הוא עומד בראש נשיאות הכנסת, שלה תפקיד בקביעת סדר היום ובטיפול בהצעות חוק פרטיות. במסגרת תפקידו, היו"ר מופקד גם על קיום תקנון הכנסת, על ניהול מינהל הכנסת ומזכירותה ועל הכנת תקציבה וביצועו. הוא מייצג את הכנסת כלפי חוץ, ובנסיבות הקבועות בחוק אף ממלא את מקומו של נשיא המדינה. העברת חוקים והקמת ועדות והרכבן מחייבות החלטות של מוסדות הכנסת המוסמכים לכך. גם הרכב נשיאות הכנסת, הכוללת את היו"ר וסגניו, ישפיע על יכולתו של הגוש לקדם את סדר היום המבוקש.
המשמעויות של מינוי כהנא
מבחינת ישר!, קבלת התפקיד תעניק למפלגה את ניהול ישיבות המליאה ואת ראשות נשיאות הכנסת, המשפיעה על סדר היום הפרלמנטרי, עוד בטרם הושלם המשא ומתן הקואליציוני. הדחת יו"ר כנסת מכהן היא הליך חריג. היא מחייבת קביעה של ועדת האתיקה כי נהג באופן שאינו הולם את מעמדו, קובלנה של לפחות 61 חברי כנסת, המלצה של ועדת הכנסת ברוב של שלושה רבעים מחבריה, ולבסוף תמיכה של 90 חברי כנסת במליאה. לכן, לזהות המועמד יש משמעות גם מעבר לתקופת הקמת הממשלה.
בגוש בוחנים תיקון לחוק שיאפשר לכנסת להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ברוב של 61 חברי כנסת, גם ללא החלטת ממשלה. עצם הקמתה של ועדה מיוחדת בכנסת לא תביא להקמת ועדת החקירה. גם ביטול החקיקה הקיימת יחייב הליך חקיקה מסודר, ובמקרים מסוימים יהיה צורך להתמודד עם הוראות חוקתיות ודרישות רוב מיוחדות.
המינויים בועדת הכספים ובוועדת חוץ וביטחון
במקביל מתוכננת הקמת ועדות כספים וחוץ וביטחון זמניות בראשות ליברמן ובן חורין. ועדת הכספים צפויה לדון בהעברות ובשינויים תקציביים לקראת סוף שנת 2026, בהעברת עודפי תקציב משנת 2025 ובקיצוץ רוחבי של מיליארד שקל במשרדי הממשלה לטובת תוספת למערכת הביטחון. ועדת החוץ והביטחון תוכל להפעיל פיקוח על מערכת הביטחון גם בזמן שממשלת נתניהו ממשיכה לכהן. הקמתן של ועדות זמניות לענייני כספים וחוץ וביטחון מוסדרת במפורש בחוק הכנסת.
במקביל נמשכים המגעים עם הסיעות החרדיות סביב חוק הגיוס, שאותו הן מבקשות להסדיר לפני הקמת הממשלה. ליברמן הציג את הצעת חוק הגיוס שקידם ב-2018 כבסיס אפשרי למשא ומתן, תוך הכרה בצורך לעדכנה. סירובן של הסיעות החרדיות להצטרף לבקשה אינו מלמד בהכרח כיצד יצביעו בבחירת היו"ר, ובוודאי אינו מכריע את שאלת השתתפותן בממשלה העתידית.
בגוש השינוי מבקשים לנצל את 28 הימים שניתנו לאיזנקוט להרכבת הממשלה, ואת האפשרות להאריך את התקופה ב-14 ימים נוספים, כדי לקדם את החקיקה עוד לפני השבעת ממשלה חדשה. אם המנדט יעבור בהמשך לנתניהו, עשויה להיות לכך השפעה גם על השליטה בוועדה המסדרת. בגוש מקווים שהחלפת היו"ר תהיה הצעד הראשון בהעברת מוקדי הכוח בכנסת לידיהם. לשם כך יצטרכו להשיג רוב גם להקמת הוועדות, לאיושן ולהעברת החוקים המתוכננים.
התרעות פיקוד העורף