לא מדובר עוד רק ברעיון תיאורטי לחיזוק המסחר הבין-מדינתי. המתיחות הביטחונית ההולכת ומסלימה מול איראן, בליווי תקיפות ישירות ושיבושים קשים בנתיבי השיט, הפכה את מצר הורמוז מצוואר בקבוק טבעי למלכודת לוגיסטית. כשמחירי הביטוח הימי מרקיעי שחקים ותנועת האוניות בצירי הליבה, כמו בנמל "ח'ליפה בן סלמאן" הבחרייני, צונחת, נאלצו נסיכויות המפרץ למצוא נתיבי עוקף.
ההתגייסות האזורית שכבר הופעלה בשטח, במסגרתה שימשו נמלי ג'דה בים האדום, צחאר ודקם בעומאן ונמל פוג'יירה באמירויות כנקודות פריקה חלופיות להובלה יבשתית משולבת, הבהירה לכולם: התלות הבלעדית בים היא סיכון לאומי שאסור לקחת.
על פי המפרט הטכני והתחזיות המעודכנות, הרשת תתפצל לשני מסלולים עיקריים: רכבות נוסעים מהירות שינועו במהירות של עד 200 קמ"ש ויחברו בין המרכזים העירוניים המרכזיים, ורכבות משא שינועו במהירות של 80 עד 120 קמ"ש. לפי התחזיות, כבר בשנת 2030 תסיע הרשת כ-6 מיליון נוסעים ותשנע כ-200 מיליון טונות של סחורות וציוד, מספר שצפוי לזנק עד שנת 2045 לכ-8 מיליון נוסעים ומעל 271 מיליון טונות משא.
אחד המהלכים המבריקים בהסכם החדש הוא אימוץ מודל "ההפעלה המדורגת". במקום להמתין ששש המדינות ישלימו את כלל התשתיות בו-זמנית, כל מקטע שיושלם בין שתי מדינות שכנות יופעל מסחרית באופן מיידי. אחד המקטעים האסטרטגיים ביותר הוא החיבור בין בחריין לערב הסעודית על גבי "גשר המלך חמד" המתוכנן, אשר יכלול מסילת ברזל לצד כביש מהיר. חיבור זה יעניק לממלכת האי הבחריינית נגישות יבשתית ישירה לאזורי התעשייה והנמלים הסעודיים, וישחרר אותה מהתלות הבלעדית בגשר המלך פהד הקיים.
הקמת הרכבת הוערכה בתחילה ב-15.4 עד 16 מיליארד דולר, אך המחיר הסופי צפוי לעלות בגלל ההתייקרות העולמית של חומרי הבנייה. למרות המחיר הכבד, במפרץ מבינים שזה משתלם: תחום ההובלה והאחסון באזור כבר צמח ב-5.7% בשנה החולפת, מה שמוכיח את הביקוש האדיר לחיבור יבשתי יעיל. מעבר ליתרון הביטחוני, הרכבת גם תקל על העומסים בכבישים ותצמצם את זיהום האוויר.
לצד הזווית הפנים-מפרצית, למיזם יש השלכות עמוקות גם על ישראל. רשת המסילות הזו מהווה את השלד הפיזי החיוני ביותר עבור חזון "המסדרון הכלכלי" (IMEC), המיועד לחבר את סחורות הודו והמפרץ דרך ירדן ישירות לנמל חיפה ולים התיכון. ככל שהרשת המפרצית מתקדמת לקראת 2030, היא מייצרת מענה יבשתי עוקף-איומים המנטרל את התלות בנתיבי השיט המסוכנים של הים האדום ומצר הורמוז. ביום שבו הנסיבות הגיאופוליטיות והסכמי הנורמליזציה יבשילו, התשתית הזו תהפוך את ישראל מנקודת קצה מבודדת לשער היבשתי והימי הראשי שמחבר את המפרץ הפרסי ישירות לשווקים של אירופה.
התרעות פיקוד העורף