שלוש הצעות מרכזיות ברפורמה המשפטית כבר עברו קריאה ראשונה בכנסת הקודמת וממתינות לקריאה שנייה ושלישית: חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין, המגדיר מחדש ומעגן בחוק-יסוד את הגופים המוסמכים לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום; חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), העוסק בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ובהגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים; וחוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, בחתימת 16 ח"כים נוספים, המסדיר את פיצול התפקיד לשני תפקידים נפרדים - יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי - ואת מנגנון מינוים.
שבע הצעות נוספות בתחום המשפט עברו דיון מוקדם ונמצאות בהכנה בוועדה לקריאה ראשונה, ובהן חוק-יסוד: ההתגברות, המאפשר לכנסת לחוקק מחדש ברוב מיוחד חוק שפסל בית המשפט העליון; שלילת זכות העמידה ממתגמלי טרור, המונעת ממקבלי תגמולים בגין טרור להגיש עתירות לבג"ץ; קביעת הרכבי בית המשפט העליון באמצעות מחשב, המבטיחה שיבוץ שופטים אקראי למניעת הטיה; ורשות ערעור למדינה על זיכוי בפלילים, המרחיבה את אפשרויות התביעה לערער על פסקי דין מזכים.
כבר בראשיתו עורר המהלך מחאה ציבורית רחבה וחריפה, ובג"ץ ביטל בינואר 2024 את החוק לביטול השימוש בעילת הסבירות שעבר ביולי 2023. גם בין מי שניסה להגיע לפשרות לא היה קונצנזוס: הדיון בוועדת החוקה בחוקי הרפורמה נערך על רקע מתווה "פרידמן-אלבשן", אך המתווה נדחה ברובו על ידי האופוזיציה. גם הנסיונות להגיע להסכמות בבית הנשיא עלו בתוהו.
התרעות פיקוד העורף