הצעת בנט מבקשת להעניק למשרתי מילואים פעילים מימון של 4,000 שקלים בחודש למעונות יום, הנחה של 50% בתשלומי חשמל, מים וארנונה והטבות בתחבורה הציבורית ובאגרות המדינה. היא כוללת גם הרחבת הסיוע בשכר הלימוד לחיילים משוחררים. "הצעת החוק שהגשנו עם השבעת הכנסת מדגישה את כוונותינו: להפוך את הפירמידה, ולהציב את המשרתים בראש סדר העדיפויות הלאומי", מסר בנט.
לצד ההטבות למילואימניקים, ההצעה מבקשת להרחיב את מימון שכר הלימוד ללוחמים משוחררים לחמש שנים, ולשש שנים במקצועות מסוימים, ולאפשר גם מימון לתואר שני. חיילים משוחררים שאינם לוחמים אמורים לקבל מימון של מחצית משכר הלימוד. בהודעת המפלגה הובהר כי מקור המימון יהיה, בין היתר, שינוי הקריטריונים לתמיכות והפסקת העברת כספים למשקי בית שאינם משתתפים בשירות ובתעסוקה. שינוי כזה בחלוקת התקציבים עלול לעורר התנגדות חרדית גם אם תושג פשרה על עצם הגיוס.
מנגד, הצעת החוק המרכזית של פרוש ושטארק מבקשת לאפשר לתלמידי ישיבות דחיית שירות מתחדשת עד גיל 26, אז יוכלו לקבל פטור מלא. הצעה נוספת, בהוראת שעה לשנה, נועדה להקפיא מעצרים, חקירות והליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות העומדים בתנאיה. בדברי ההסבר הוגדרה המציאות הנוכחית "שעת חירום יהודית וחברתית", וההצעה הוצגה כאמצעי לעצירת המעצרים עד להשלמת הסדר קבוע.
לפי ההצעה להסדר הקבוע, שר הביטחון יוכל להעניק דחיית שירות לתלמיד ישיבה הלומד לפחות 45 שעות בשבוע, או לאברך הלומד בכולל לפחות 40 שעות בשבוע. הצו יחודש מדי שנה עד לגיל הפטור. ההצעה כוללת גם הוראות מעבר שנועדו להסדיר בדיעבד את מעמדם של תלמידי ישיבות שלא התייצבו לאחר פקיעת ההסדר הקודם, לרבות הפסקת הליכים משפטיים וביצוע פסקי דין בעניינם.
הוראת השעה הנפרדת מבקשת להקפיא למשך שנה הליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות שמועד התייצבותם חל מיולי 2023 ואילך, בכפוף לתנאי הלימוד שנקבעו בה ולהיעדר עיסוק נוסף. פרוש ושטארק מבקשים אפוא לקבוע הסדר קבוע, ובמקביל לספק מענה מיידי עד להשלמת החקיקה.
חבילת החקיקה של הדמוקרטים עוסקת גם בשורה ארוכה של נושאים אחרים. היא כוללת ביטול שינויים שקידמה הממשלה היוצאת במערכת המשפט, חקיקה הנוגעת למעמד היועץ המשפטי לממשלה ולוועדה לבחירת שופטים, הגבלת כהונת ראש הממשלה, שיקום הצפון, סיוע למשפחות חטופים ושבים והקמת ועדת חקירה ממלכתית.
ביממה הראשונה לפעילות הכנסת החדשה, ובמקביל לניסיונות להגיע להבנות עם החרדים, כל מפלגה מבקשת להזכיר לבוחריה את ההתחייבויות שהביאה עמה לכנסת. להצעות יש גם ערך במשא ומתן. מפלגה שמציגה כבר עכשיו דרישות מרחיקות לכת תוכל בהמשך לטעון שהסכמתה להקפיא חלק מהחקיקה היא ויתור משמעותי. אין בשלב זה מידע המאשר שהמהלכים תואמו מראש לצורך כזה.
עצם הגשת החוקים מאפשרת למפלגות להציג עשייה עוד לפני שנקבע הרכב הממשלה. אם בהמשך יידרשו לפיד והדמוקרטים להסכים להקפאת חקיקה בענייני דת ומדינה, יוכלו לטעון כי לא זנחו את עמדותיהם, אלא הסכימו לדחות את מימושן במסגרת פשרה קואליציונית. פרוש ושטארק, מצדם, יוכלו להציג לבוחריהם את הדרישה להסדרת מעמד בני הישיבות, גם אם בסופו של דבר יסתפקו בשלב ראשון בהוראת מעבר. עם זאת, מוקדם להניח שכל ההצעות הוגשו מלכתחילה כדי לוותר עליהן. חלקן עשויות לשקף דרישות שהמפלגות יתעקשו לממש.
הפער בין ההצהרות הפומביות לבין המגעים הפוליטיים ניכר כבר כעת. לפיד ובנט נמנעים מהתחייבויות נחרצות באשר להרכב הממשלה העתידית, ובכך מותירים לעצמם מרחב תמרון אם יידרשו לפשרות. לפיד אף אמר לחברי סיעתו: "אם בנט ואני שותקים - זה סימן שקורים דברים". במקביל, בגוש השינוי מבקשים לקדם במהירות את ביטול השינויים במערכת המשפט, אך נזהרים בשלב זה מקידום חוק גיוס שעלול להקשות על המגעים עם החרדים. בהמשך יתברר אילו מהצעות החוק אכן יקודמו ואילו יישארו על שולחן הכנסת.
הנחת הצעת חוק על שולחן הכנסת אינה מבטיחה שתגיע להצבעה. גם מפלגה ששותפה לממשלה יכולה להמשיך להחזיק בהצעות חוק שאינן חלק מקווי היסוד של הקואליציה, בכפוף להסכמות בין השותפות ולכללי המשמעת הקואליציונית. לפיד והדמוקרטים עשויים להידרש להתחייב שלא לקדם את הצעותיהם, בלי למשוך אותן באופן רשמי. מבחינת החרדים, התחייבות כזאת עשויה להספיק כדי להבטיח שהסטטוס קוו יישמר, ואילו לפיד והדמוקרטים יצטרכו להסביר לבוחריהם מדוע החקיקה שהבטיחו תידחה.
אצל בנט, חוק המשרתים עשוי לשמש דרישה להישג ממשי שיאפשר לו להצדיק פשרה עתידית בגיוס. אצל פרוש ושטארק, ההפרדה בין הסדר קבוע לבין הוראת שעה להקפאת המעצרים פותחת פתח לפתרון ביניים. הדרישה החרדית להוראת מעבר שתעצור את האכיפה עד להשלמת החקיקה כבר עלתה במגעים הפוליטיים. צמצום התמיכות שמציע בנט עלול, מצדו, להפוך למוקד מחלוקת נוסף.
במקביל, ביהדות התורה נבחנת האפשרות לוותר על הדרישה להשלים את חקיקת חוק הגיוס לפני השבעת הממשלה, ולהסתפק בשלב הראשון בקידומו בקריאה טרומית. אם אכן זו העמדה שתוצג במשא ומתן, החרדים יהיו מוכנים להתגמש בלוח הזמנים, אך אין בכך בהכרח נכונות להתפשר על תוכן החוק. גם ההודעות הנחרצות של הבוקר אינן מלמדות בהכרח היכן יעברו הקווים האדומים בסיום המשא ומתן.
גם פשרה על לוח הזמנים לא תפתור בהכרח את המחלוקת. החרדים מבקשים ערבויות לכך שהסדרת מעמדם של בני הישיבות לא תישאר בגדר הבטחה פוליטית. מבחינת גוש השינוי, הסכמה להקפאת מעצרים לפני חקיקת הסדר קבוע עלולה להיתפס כוויתור מוקדם על אכיפת חובת השירות. נוסף על כך, לא ברור אם הוראת מעבר מהסוג המוצע תוכל לעמוד בביקורת משפטית. גם אם תימצא נוסחה פוליטית שתהיה מקובלת על הצדדים, יהיה צורך לבחון את היתכנותה המשפטית.
גם אם הצדדים ימצאו נוסחה מוסכמת לגיוס, יהיה עליהם להחליט אם הצעות החוק הליברליות יוקפאו, ואם החרדים יסתפקו בהתחייבות שלא לקדמן. ככל שהחרדים יתעקשו על התחייבות מפורשת לשמירת המצב הקיים, יידרשו המפלגות הליברליות להחליט אם הן מוכנות לדחות יוזמות שהציגו כהבטחות מרכזיות לציבור שלהן.
לחלוקת מוקדי הכוח בכנסת יש משמעות נוספת על רקע הפערים האלה. ליברמן ביקש לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון, שבאמצעותה יוכל להשפיע על קידום חוק הגיוס, בעוד בנט ביקש להבטיח השפעה על סדרי העדיפויות התקציביים. לצד הצעות החוק, המפלגות מבקשות להבטיח לעצמן כלים פרלמנטריים להשפעה על ההסכמות העתידיות ועל יישומן. גם אם תושג פשרה עקרונית, זהות הגורמים שישלטו בקידום החקיקה ובתקציבים עשויה להיות מכרעת.
הצדדים עשויים להגיע להקפאה הדדית של חקיקה רגישה במסגרת הסכם קואליציוני, להסכים על הסדר גיוס זמני ולדחות את ההכרעות בענייני דת ומדינה. התעקשות חרדית על שמירת הסטטוס קוו, מול סירוב של המפלגות הליברליות להתחייב שלא לקדם את הצעותיהן, עלולה להביא למבוי סתום. בכל אחד מהתרחישים יצטרכו הצדדים להסביר לבוחריהם מדוע חלק מההבטחות שהציגו בפתיחת הכנסת לא יתממשו במלואן.
אם תושג פשרה, סביר שההסכם יבחין בין צעדים שהממשלה תקדם מיד לבין נושאים שיוצאו מסדר יומה. אפשר יהיה, למשל, לנסות לקדם חקיקה בתחומי מערכת המשפט והטבות למשרתים, לצד הסדר מעבר בסוגיית הגיוס והתחייבות שלא לשנות את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. אלא שגם נוסחה כזאת תדרוש הסכמות מפורטות: אילו הטבות למשרתים יאושרו, מה יהיו מקורות המימון שלהן, אילו סנקציות יוקפאו, ומה יקרה אם חוק הגיוס הקבוע לא יעבור במועד שייקבע. ללא תשובות לשאלות האלה, הסכמה עקרונית על הקמת ממשלה עלולה להתפרק כבר בשלבי החקיקה הראשונים.
בליץ החקיקה חושף את המחיר הפוליטי של הקמת ממשלה עם החרדים. המבחן יגיע עם גיבוש ההסכם הקואליציוני, כשיתברר אילו מהצעות החוק יהפכו להתחייבויות מחייבות, אילו יישארו על שולחן הכנסת וכמה רחוק יהיו הצדדים מוכנים לסגת מההבטחות שהציגו לבוחריהם.
התרעות פיקוד העורף