"מדובר בצעד משמעותי בתהליך ההתבגרות של שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל, ובעיקר בשינוי האופן שבו המערכת הבנקאית מתייחסת לנכסים שעד לפני שנים לא רבות נתפסו כאיום עליה. לצד היתרונות הברורים, ובראשם הנגשת המסחר והסדרת הטיפול במיסוי, יש גם נקודה אחת שמחייבת ביקורת - העלויות הגבוהות, יחסית, שהבנקים מבקשים לגבות מהלקוחות".
בהודעת ההשקה שפורסמה אתמול הבנק לא נקב במחיר, אבל באתר של הבנק, מתחבא מתחת לרובריקה של "שאלות נוספות" כבר מופיע התעריף: 2% מסכום העסקה בקנייה ועוד 2% במכירה. כך למשל, מי שיקנה מטבעות ב-50 אלף שקל וימכור אותם באותו שווי מבלי שהרוויח שקל ישלם 2,000 שקל בעמלות מסחר – וזה עוד לפני עלויות המרת מט"ח, במידה ותידרש המרה.
לצד עמלות המסחר, דיסקונט יגבה דמי משמרת של 0.25% לרבעון אחרי חצי שנת הפטור ממועד ההשקה. אם שווי ההחזקה יישאר 50 אלף שקל, מדובר ב-125 שקל לרבעון. התמורה במכירה תיכנס לחשבון בדולרים, כך שגם מי שחוסך את פתיחת החשבון בזירת מסחר חיצונית יצטרך להביא בחשבון את עלות ההמרה אם ירצה לקבל את הכסף בשקלים.
אחד היתרונות בשירות הוא האפשרות לקזז הפסד ממכירת קריפטו מול רווח הון ממכירת מניות באותו תיק, ולהפך, במסגרת ניכוי המס במקור. מבחינת נירהוד, זה חלק ממה שעשוי להפוך את השירות לרלוונטי גם למי שנרתע מההתעסקות הכרוכה במסחר מחוץ לבנק. "המשקיע יכול לנהל את פעילותו הפיננסית בסביבה מוכרת, במקום לפזר את נכסיו בין פלטפורמות שונות ולהתמודד לבדו עם שאלות מיסוי ודיווח".
חשוב לציין שכבר כיום ניתן להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך הבנקים באמצעות קרנות סל ומכשירי השקעה העוקבים אחר מחיריהם, אך קיים הבדל מהותי בין השקעה במכשיר פיננסי לבין מסחר במטבע עצמו - קרנות סל נסחרות בשעות הפעילות של הבורסה הרלוונטית, בעוד ששוק הקריפטו פועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.
"זה לא רק הבדל טכני" מדגיש נירהוד. "שוק המטבעות הדיגיטליים מתאפיין בתנודתיות גבוהה, ולעיתים מתרחשות בו עליות או ירידות חדות דווקא בסופי שבוע או בשעות שבהן הבורסות המסורתיות סגורות. משקיע המחזיק בקרן סל עלול למצוא את עצמו ללא אפשרות להגיב בזמן אמת להתפתחויות בשוק. האפשרות לסחור ישירות במטבעות, ככל שהיא אכן זמינה ברציפות במסגרת השירות הבנקאי, מעניקה למשקיע גמישות רבה יותר בניהול החשיפה שלו".
עם זאת, הוא מסייג, נגישות גבוהה יותר אינה הופכת את ההשקעה לבטוחה יותר. "הביטקוין והאת'ריום נותרים נכסים תנודתיים, והאפשרות לקנות ולמכור אותם באמצעות אפליקציה בנקאית אינה משנה את מאפייני הסיכון שלהם. הבנק יכול לפשט את התהליך, אך אינו יכול לבטל את הסיכון הכלכלי הכרוך בהשקעה".
נירהוד מסכם שאפשר להבין מדוע בנק שנכנס לתחום חדש, המצריך מערכות משמורת, אבטחה, בקרה וציות לרגולציה, מבקש לתמחר את השירות בהתאם, אך מזהיר שהנגשת הקריפטו לציבור הרחב לא צריכה להפוך למקור לגביית עמלות גבוהות לאורך זמן. "ככל שהפעילות תהפוך לנפוצה יותר, ראוי שגם המחירים ישקפו את התחרות ואת ההתייעלות הטכנולוגית".
"בראייה רחבה יותר, המהלך מסמן שינוי ביחסים שבין המערכת הפיננסית המסורתית לבין עולם הנכסים הדיגיטליים. במקום להתייחס לקריפטו כאל פעילות המתנהלת מחוץ למערכת הבנקאית, הבנקים מתחילים לשלב אותו כחלק ממגוון אפשרויות ההשקעה שהם מציעים ללקוחותיהם".