אלא שלצד התנהלותו החיובית, שגב ממשיך לדבוק בעמדתו שלפיה לא ביצע את עבירות הריגול שבהן הורשע. הוא אינו מקבל אחריות על מעשיו וממשיך לטעון כי מדובר בתיק שנתפר נגדו. שגב מגלה עניין רב בפרסומים בתקשורת העוסקים בו, עוקב אחר כתבות ותחקירים המתפרסמים בעניינו ומביע התנגדות לטענות המועלות נגדו.
כך, בין היתר, לאחר שידור תחקיר בתוכנית "עובדה" שעסק בפרשת הריגול, דחה שגב את הדברים שהוצגו בתוכנית והמשיך לטעון לחפותו. עמדתו זו לא השתנתה גם בחלוף השנים מאז נכנס לכלא.
אחד השינויים המשמעותיים שעבר שגב במהלך מאסרו נוגע דווקא לאורח חייו. ל"מעריב" נודע כי בשנים האחרונות הוא החל להתקרב לדת, משתתף בשיעורי דת ומרבה להתפלל. למרות התחזקותו הדתית, הוא אינו מוחזק באגף דתי וממשיך להתנהל במסגרת האגף שבו הוא משובץ.
הקמת האגף נועדה לשנות את אופן ההתמודדות עם אוכלוסיית האסירים הזאת. אם בעבר התמקד המעקב בעיקר בהתנהלותם השוטפת של האסירים ובאירועים חריגים בתוך בתי הסוהר, הרי שכיום ניתן דגש גם על בניית פרופיל מודיעיני, ניתוח דפוסי התנהגות, בחינת עמדותיהם ומעקב אחר שינויים שחלים בהם לאורך תקופת המאסר.
במסגרת המהלך הורחב כוח האדם העוסק בתחום המודיעין, והועמק הניתוח המודיעיני של אסירים בעלי רקע פלילי וביטחוני חמור. המטרה היא לא רק לפקח על התנהלותם בין כותלי הכלא, אלא גם לזהות תהליכים ושינויים שעשויים להיות בעלי משמעות לקראת שחרורם וחזרתם לחברה. שגב, שבעבר כיהן כשר בממשלת ישראל והורשע בריגול לטובת איראן, נמנה עם האסירים בעלי הפרופיל הגבוה המצויים תחת מעקב מודיעיני הדוק. במסגרת זו נבחנים לאורך תקופת מאסרו דפוסי התנהלותו, עמדותיו והשינויים שחלים בו.
באשר לאפשרות לשחרור מוקדם, נכון לעכשיו שגב לא התייצב בפני ועדת שחרורים, ולא ידוע אם בכוונתו לפנות לוועדה בעתיד. העובדה שהוא ממשיך להכחיש את העבירות ואינו מקבל אחריות על מעשיו עשויה להיות בעלת משמעות אם יבקש להשתחרר לפני תום תקופת מאסרו.
על פי המידע שהגיע למעריב, מועד שחרורו המלא של שגב צפוי בחודש מאי 2029. עד אז צפוי השר לשעבר, שעמד בעבר בצמרת המערכת הפוליטית בישראל והורשע בריגול למען איראן, להמשיך בשגרת עבודתו בכלא, לצד המעקב המודיעיני אחריו.
התרעות פיקוד העורף