איזנקוט מבסס את תוכניתו על האפשרות שרע"ם תימנע בהצבעת האמון ותאפשר את הקמת הממשלה בהשתתפות יהדות התורה, גם ללא ש"ס. לאחר מכן הוא מבקש לצרף את מפלגתו של דרעי. אלא שההימנעות של רע"ם אינה מובטחת, וגם הסכמת יהדות התורה להצטרף לבדה רחוקה מלהיות מובטחת.
גם בתוך גוש השינוי אין הסכמה על הדרך לצרף את החרדים. איזנקוט וליברמן חותרים בסופו של דבר לאותה קואליציה, אך חלוקים על העיתוי ועל האפשרות להשיג את הסכמת ש"ס כבר כעת. איזנקוט סבור שהמתנה לדרעי עלולה לעכב את הקמת הממשלה, ולכן מבקש להתקדם בשלבים. ליברמן מעריך שניתן להשיג הסכמה עם שתי המפלגות החרדיות כבר בתחילת הדרך, ומעדיף שלא להסתמך על הצטרפות מאוחרת של ש"ס.
יתר שותפיו של איזנקוט בגוש השינוי אינם מביעים דעה בנושא, וכל ראשי הגוש מדגישים כי הם "תומכים באיזנקוט וסומכים עליו", אך אינם מעורבים בשלב זה בניהול המגעים עם החרדים.
מבחינת איזנקוט, גם הצלחה במגעים עם החרדים לא תספיק אם לא יוכל לגייס את תמיכת שותפיו להסכמות שיגבש. ההסתייגות המיוחסת ליהדות התורה נובעת מחשש להיכנס לקואליציה שבה תהיה המפלגה החרדית היחידה, לצד שותפות חילוניות וליברליות, כשהממשלה תוכל להסתמך על תמיכה או הימנעות של מפלגות ערביות.
במצב כזה חוששים ביהדות התורה שיתקשו לעמוד על דרישותיהם, בעיקר בכל הנוגע לחוק הגיוס ולהסדרת מעמד תלמידי הישיבות. צירופה של ש"ס עשוי לחזק את כוחן של שתי המפלגות החרדיות מול יתר השותפות.
מי יקבל את ההחלטה?
השאלה המרכזית נותרה עמדתו של דרעי. לפי גורמים המעורים במגעים, אין בשלב זה ודאות לגבי החלטתו, וגם לא ברור עד כמה התקדמו שיחות רציניות בין איזנקוט ואנשיו לבין המפלגות החרדיות.
ברקע המגעים, ליברמן מיועד לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הקמת הוועדה התעכבה בעקבות מהלכי הליכוד, והישיבה הראשונה נקבעה ליום שני. ליברמן טרם החל לקבל תדרוכים מסווגים מכוח התפקיד המיועד.
התרעות פיקוד העורף