ש"ס בחוץ, יהדות התורה בפנים? "מטרת העל היא להזיז את נתניהו"

לדבריו, "ההנהגה החרדית הספרדית יש לה מגוון של הציבור, לא רק ציבור חרדי הארד קור, יש לה מעגלים נוספים של ציבור דתי, מסורתי, בית הכנסת של רב ספרדי מכיל בתוכו באמת מהחרדי ועד ההוא שמגיע לתפילה. הוא מכיל את כולם בעוד שבית כנסת חרדי אשכנזי מכיל רק אשכנזים".

כשנשאל על האפשרות שש"ס תצטרף לממשלת שינוי, השיב: "אני לא רואה אפשרות שכזו, סדר היום של ש"ס הוא הרבה יותר רחב, זה לא רק יבנה וחכמיה, זה גם אשקלון ומסורותיה. צריך לתת ליהדות התורה להוביל את העניין הזה. איך התבטא מישהו? יהדות התורה היא הגוי של שבת בעניין הזה".

"יש מוטיבציה ענקית מצד גוש השינוי לבוא לקראת יהדות התורה"

סודרי הדגיש כי גם בתוך יהדות התורה קיימים פערים שיש לגשר עליהם לפני שניתן יהיה להגיע להסכמות עם גוש השינוי. לדבריו, השאלה המרכזית היא כיצד ניתן להשיג את הסכמת כלל הפלגים וההנהגה הרבנית למהלך.

"צריך לדבר על יהדות התורה לפני שמגיעים לש"ס. אני מסכים שהמרחב הוא עדיין רב, לראות את יהדות התורה על כל פלגיה, הרי יהדות התורה, המפלגה החרדית האשכנזית יש בה גם רבדים, חסידים, ליטאים, איך זה מתכנס לאירוע שכל הרבנים וכל החצרות של יהדות התורה מהציבור האשכנזי החרדי מסכימים לכך?", תהה.

---

לצד הקשיים, הצביע סודרי על נכונות משמעותית מצד גוש השינוי להתגמש בסוגיית הגיוס, שנחשבת לאחת הסוגיות המרכזיות במגעים. "יש מוטיבציה ענקית מצד גוש השינוי לבוא לקראת יהדות התורה בנושא חוק הגיוס. יש אינטרס קדוש ועליון של יהדות התורה להסדיר את מעמדם של לומדי התורה", אמר.

"קשה לי לראות כרגע את הנוסח שמתגבש ומתגבר על כל הבעיות"

בהמשך, הסביר סודרי כי לשני הצדדים יש אינטרסים שעשויים לאפשר התקדמות במגעים, אך הבהיר כי הדרך להסכמות עדיין מורכבת. "האינטרסים האלה משתלבים של להזיז את נתניהו מהשלטון, זו מטרת העל, בשאר הדברים בהחלט מוכנים לבוא ולהתגמש ולהגיע להסדר", אמר.

עם זאת, ציין כי כל הסכמה שתושג תידרש לעמוד בשני מבחנים מרכזיים: אישור ההנהגה הרבנית החרדית ועמידה בביקורת משפטית. "כל החלטה צריכה לבוא מצד גדולי התורה האשכנזים ומצד שני זה צריך לעבור את אישור בג"ץ בעתיד. קשה לי לראות כרגע את הנוסח שמתגבש ופותח ומתגבר על כל הבעיות האלה".

לסיום הדגיש כי דרישותיה של דגל התורה אינן מסתכמות בהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, אלא כוללות גם סוגיות הנוגעות לאורח החיים החרדי ולמערכת החינוך.

"דגל התורה הלכה והעלתה את רף הדרישות שלה, היא באה ואמרה הסדרת מעמד בני התורה, אבל יש עוד שני נושאים: שמירת הסטטוס קוו ועצמאות בתוך החינוך החרדי", סיכם.