משהו מתבשל
מכולם, הכי מפליא אותי ליברמן. האיש הזה ניהל מו"מים פוליטיים יותר מכל אדם אחר על המפה, חוץ מנתניהו. מה הוא חשב לעצמו שיקרה ביום שהוא יודיע שאין אופציה לממשלה עם הערבים? שהחרדים ייפלו לזרועות גוש השינוי, יצניעו את דרישותיהם ויפסעו חבוקים עם יאיר גולן ואיתו אל האופק? קרה ההפך. המחיר של החרדים עלה לשמיים.
ביקשתי ממישהו שמבין בזה ונמצא עמוק בתוך זה, שיסביר לי את הנרטיב של ליברמן, שמתעטף בשתיקה מאז הבחירות. הנה התזה: "באו המנליסים", הסביר המסביר, "ואמרו לנו שהם לא רואים אף אחד ממטר, הם מביאים ממשלה של גוש 48 פלוס רע"מ ומשביעים אותה על הראש של כולם. נראה מי יעז להתנגד".
הבעיה שלהם הייתה אחת, ליברמן. הוא שונא אירועים כאלה. אז הוא כינס מסיבת עיתונאים ושפך מי קרח, שלא להגיד חומצה, על התוכנית הזו. לליברמן חשבון ארוך עם איזנקוט. היו להם לא מעט מריבות כשאחד היה שר הביטחון והשני רמטכ"ל, אבל בתקופה ההיא הם שמרו אותן בתוך החדר. עכשיו זה פרץ החוצה. גם קמפיין "המפלגה הגדולה" של איזנקוט העלה לליברמן את הסעיף. המולדובני אוהב את הנקמה שלו קרה, אבל לא מתנגד אליה גם אם היא חמה. עכשיו חם.
איזנקוט מצא את עצמו משחק צ'יקן עם האיש שלא כדאי לשחק נגדו צ'יקן. כדי לא להיראות דובון לא-לא, ליברמן הציע פתרון חלופי: פשרה עם החרדים. מבחינתו, זוהי כוס התרעלה. הוא הסכים לבלוע אותה. הבעיה היא שהחרדים הם הציפור שעל העץ. אתה יכול לבזבז איתם את כל המנדט ולגלות בסופו שהם פרחו ברגע האחרון לאקליפטוס של ביבי. זו מתכונת של ריסוק הסיכוי להחלפת ממשלת החורבן והצלתה של ישראל.
אביגדור ליברמן צריך לדעת דבר אחד ברור ופשוט: אם התעלול הזה יעלה לישראל בסבב בחירות נוסף, לא תהיה על כך מחילה או כפרה. זה יהיה לדיראון עולמי העולמים. מכיוון שאני מכיר את האיש כמה עשרות שנים, וקוראי הטור הזה מכירים את הערכתי אליו, אני מעדיף כרגע את ההנחה שהוא יודע משהו (משמעותי) שאנחנו לא.
יש גם תזה הפוכה: החרדים הלכו עם נתניהו כל הדרך, אבל לא הגיעו לשום מקום. תדמיתם בציבוריות הישראלית בשפל המדרגה. נכון לרגע זה, הם בנקודת השפל העמוקה ביותר בכל הזמנים, אם נתעלם לרגע מגזירות 2003 שהשית עליהם שר אוצר בשם נתניהו. בלשונו של ליברמן, "שום דבר טוב לא מאיים עליהם".
גם אם הם יצליחו לבזבז לאיזנקוט את המנדט ולכפות בחירות נוספות, הם לא יראו שום דבר בחצי השנה הקרובה. מעצרי העריקים יימשכו, הכספים שנעצרו לא יחודשו, בחודשים הקרובים רשתות חינוך וישיבות יקרסו. הם חייבים פתרון, הם חייבים אותו מהר, ולראשונה אי פעם הצד היחיד שיכול לנפק להם אותו הוא גוש השינוי.
שבו איתנו כאן
אני כותב כאן את כל זה, כדי להמחיש בפני ראשי גוש השינוי שאם הם לא ינצלו את ההזדמנות שנקרתה בדרכם להציל את מדינת ישראל, הם יוכתמו לצמיתות כמי שחתמו על תעודת הפטירה הגלובלית של כולנו. מרגע זה ואילך חייב כל אחד ואחד מהם לשכוח את השנאות והקנאות, את הנקמות והמהומות. להתמקד רק בדבר אחד: איך מזיזים את משפחת נתניהו מהשלטון. איך מחלצים את הפקק הרקוב שעל הבקבוק, שבתוכו תוססים כולנו. לפני שיתרסק.
אם אני מבין נכון את המצב, אם מה שיפריד בין מנסור לבין הקואליציה הבאה יהיה הכרה בחמאס כארגון טרור, זה יקרה. גוש השינוי פלוס עבאס נותן 56 מנדטים. 3 יותר מגוש נתניהו. זה רוב ברור. אם תושג הבנה עם אגו"י והיא תימנע בהצבעה, יש גם רוב יהודי. אין דבר מאזן וטוב יותר מקואליציה שבצד שלה מפלגה ערבית ובצד השני מפלגה חרדית. הערבים והחרדים משתפים פעולה בכנסת שנות דור. כמעט בכל תחום. מיעוטים שמסייעים זה לזה בענייניהם. אין סיבה שלא יישבו בממשלה ביחד.
הליכוד ונספחיה מקימים עכשיו שערורייה מול האפשרות שיו"ר הכנסת יוחלף בקולותיהם של ח"כים ערבים. באמת, שערורייה שכזו. הם שכחו שבתקופת ממשלת השינוי, בכנסת ה-24, 43% מכלל ההצבעות במשכן כללו שיתוף פעולה כזה או אחר בין הליכוד לח"כים הערבים. כולל נקודות קלון כמו שיתוף הפעולה בהפלת חוק האזרחות וחוק איחוד משפחות בשנים 2021 ו-2022. כולל בחירות מבקר מדינה ושיתופי פעולה רבים נוספים ששיאם בבחירת מנסור עבאס ליו"ר ועדה מיוחדת למגזר הערבי.
באותם ימים הופיע נתניהו בכבודו ובעצמו בפני הוועדה הזו (באמצעות הזום) והסביר שוב, בפעם האלף, כמה חשוב לשלב את הערבים בחברה, בשלטון, בקואליציה, בממשלה, איפה לא. וסיפר, כמובן, איך היה ראש הממשלה הראשון שהעביר החלטה היסטורית להעברת 15 מיליארד שקל למגזר. ואיך הצעירים בערערה, או בג'סר א-זרקא, או בנגב, קראו לו "אבו יאיר, אבו יאיר". כי לביבי מותר. אבל רק לו.
וליברמן, הוא יצטרך לקבל את ההחלטה הקשה. הוא הרי ישב בממשלה עם מנסור עבאס. ככל שזיכרוני לא מטעני, הממשלה הזו לא הביאה שום דבר רע לישראל. רק דברים טובים. בכל התחומים, כולל התחום הביטחוני. ליברמן יודע שעבאס לא מעוניין להשפיע או להתערבב בתחומי ביטחון. גם אם היה מעוניין, זה לא היה קורה. הוא יצטרך להחליט, ברגע הנכון, שהגיע הזמן לטרוף את הקלפים מחדש ולעשות את המעשה הנכון היחיד שנדרש להצלת החלום הציוני. לא פחות: להקים קואליציה שתשלח את ממשלת החורבן והביזה למקומה הראוי: פח האשפה של ההיסטוריה.
מונרכיה דיקטטורית
אסור לעבור על כך לסדר היום. אסור להשלים עם זה. בהמולת המדגמים, הבחירות, התגובות והמהומות, הספקנו לשכוח מהעובדה המטלטלת ששני ארגוני הביטחון המרכזיים של מדינת ישראל ביצעו כאן קמפיין השפעה שקרי במטרה לעוות את תוצאות הבחירות. זה התחיל ערב הבחירות ולכל אורך יום הבחירות בפעולותיה של משטרת ישראל, ונמשך מיד אחרי הבחירות במעלליו של מי שהופקד על שירות הביטחון הכללי.
המשמעות של האירועים האלה היא בלתי נתפסת. העובדה שהמשטרה מקבלת הוראות הפעלה מלשכת ראש הממשלה ערב הבחירות, מבצעת בבוקר הבחירות מעצרים בהולים ומפיצה אותם בכל הכוח בניגוד לכל הנהלים, היא חסרת תקדים. העובדה שראש השב"כ דורש לחקור נבחרי ציבור ללא כל ראיות, מפעיל את האמצעים האגרסיביים ביותר של השב"כ ללא כל הצדקה ואומר ליועמ"שית ש"אם תיתני לי לחקור, אני אביא לך חשד סביר", היא מדהימה אף יותר.
לאירוע הזה יש מטרה אחת ויחידה: זה התחיל בהטיית הבחירות (פרסום כוזב ביום הבחירות) ונמשך בקעקוע האמון הציבורי בתהליך הבחירות, פגיעה בלגיטימציה של הבחירות ואחר כך דרישה לביטול הבחירות. לא פחות. כל זה, מתוך מוטיבציה ברורה: לאפשר לנאשם להישאר בלשכת ראש הממשלה ולא לאפשר ליריביו הפוליטיים להחליף אותו. הם קוראים לזה "להפיל את נתניהו" או "להדיח את יו"ר הכנסת". בשני המקרים, זה שקר. ראש ממשלה אמור להתחלף מדי פעם בבחירות. זה המנהג בדמוקרטיות. התפקיד העיקרי של האופוזיציה הוא להוות אלטרנטיבה לשלטון ולנסות להחליף אותו. בישראל, מדובר בחילול הקודש, פיקוח נפש, פשע נגד האנושות ושואה שנייה. ואילו כנסת חדשה בוחרת לעצמה יו"ר חדש. אין כאן הדחה. אמור להיות כאן תהליך דמוקרטי לגיטימי. הבעיה היא שבמקומו, מתקיים כאן תהליך אחר, לגיטימי פחות: מעבר משיטת ממשל של דמוקרטיה פרלמנטרית למשטר של מונרכיה דיקטטורית. המעבר הזה אמור להתקיים על הכידונים של השב"כ, המשטרה, ראש הממשלה ומכונת הרעל הצמודה שלו. ואנחנו שותקים.
הליכוד איבד בבחירות האלה 5 מנדטים, סביב 15% מכוחו בבחירות הקודמות. זה לא מעט. זה גם לא הרבה. הסקרים ניבאו לו אובדן כפול. מעניין כמה ליכודניקים חזרו ברגע האחרון הביתה, כשלאורך כל יום הבחירות התקשורת מפמפמת את מה שהמשטרה הלעיטה אותה, על כך שפעילי רע"מ בדרום נתפסו "על חם" קונים את הבחירות. את התשובה לעולם לא נדע.
תשובה נוספת, שלפחות אני לא יודע כרגע, היא מי זייף את התמונות שעלו באותו בוקר באתרים שונים ואצל צייצנים שונים. תמונות של כרטיסי תדלוק (של דלק ופז) וחבילות גדולות של מזומנים. בבחינת טוב מראה עיניים. הנה שוחד הבחירות, מונח לפניכם. כשהידיעה שהפיצה המשטרה, שהתבררה בדיעבד כאגדת עם, מתחברת לתמונות שממחישות את האירוע, זה מתקבע בנרטיב. זה מתפשט כאש בשדה קוצים. יש לכך אפקט. מיותר לציין שהתמונות שתיארתי כאן היו תמונות מלאכותיות שיוצרו באמצעות בינה מלאכותית. AI על מלא. עד רגע זה לא הצלחתי לעלות על עקבותיו של הזייפן. יש לי כמה ניחושים (המשטרה לא הפיצה את אותן התמונות, היא הסתפקה בהודעה. בכל זאת, משטרה).
לאורך כל אותו היום הפיצה המכונה של נתניהו והליכוד, כולל ראש הממשלה עצמו, את התזה שלפיה "הבחירות נגנבות". זה היה המודל המעודכן של "הערבים נעים לקלפיות בכמויות" מקמפיין קודם. השינוי העיקרי, והמחריד, בין שני המקרים הללו, הוא שהפעם גם משטרת ישראל השתתפה במבצע. מלא-מלא. משטרה פרטית.
בן גביר נוקט סחבת. היה אמור להשיב לעתירה מזמן, בכל פעם מציג אמתלות חדשות לעיכוב. בינתיים אין לאח"מ וללהב דובר. אם היה שם דובר מקצועי וישר ביום הבחירות, יכול להיות שהוא היה מונע את מבצע ההשפעה על הראש של רע"מ. בעצם, לא יכול להיות. בטוח. אבל לא היה. זו עובדה.
טיפס על העץ
מה שפורסם עד כה על התנהלותו של זיני בחקירת הטיית הבחירות הוא לא פחות ממקפיא עורקים. לאיש אין בדל ניסיון במודיעין, מעולם לא עסק בזה, הוא לא מכיר את ליבת הפעילות של השב"כ, ואני בספק אם הוא מכיר את חוק השב"כ ואת חוקי המדינה. הוא דרש לחקור חברי כנסת מכהנים ו/או נבחרים בלי בדל ראיה. בחקירת שב"כ ביטחונית. כשהתברר לו שהסדר הפוך, קודם צריך להציג ראיה כלשהי שתהווה "תחילת חשד סביר", ורק אחר כך לקבל אישור לחקירה, החל במסע הדלפות.
זיני הגדיר את יום הבחירות כפיגוע אסטרטגי וכינה אותו "7 באוקטובר של השב"כ". אז ראשית, הריני לעדכנך, מר זיני: 7 באוקטובר המקורי כבר שייך לשב"כ. יחד עם אמ"ן וצה"ל וכל שאר זרועות הביטחון, וכמובן מעליהם ראש הממשלה, שהתווה את המדיניות ונתן את הפקודות. ראש השב"כ הקודם, שקיבל אחריות על זה, פרש מתפקידו בטרם עת. אם אתה מגדיר את יום הבחירות כעוד 7 באוקטובר, מה אתה עוד מחפש בתפקיד?
אלא שקטאר מערבבת כאן עוד כספים. כפי שהיא עושה בכל העולם. האצטדיון בדוחא הוא דוגמה מפורסמת וגלויה (וגם חוקית). יש כנראה עוד הרבה מסלולי כסף. מה שזיני וסגנו מנסים לעשות עכשיו, זה לאנוס את מפת הכסף ולרתום העברות כאלה, אם היו, ולתרגם אותן ל"הטיית בחירות". אין להם ברירה. זיני כבר טיפס על העץ. הוא לא נלחם רק למען הבוס שלו. הוא נלחם על התפקיד שלו. סגנו, אותו כנ"ל. אם זה ייגמר בלא כלום, שניהם יועמדו כליצנים מהסוג המסוכן. יצפו מהם לשים את המפתחות. אז עכשיו, זו לא רק משיחיות וקיצוניות. זה גם עניין אישי. וזה מדאיג.
השב"כ, בניגוד למוסד, פועל על פי חוק. יש חוק שב"כ והוא ברור. כשעולות שאלות, את התשובה מנפק היועץ המשפטי של השב"כ ובשעת הצורך מעליו, אצל היועץ המשפטי לממשלה. המסלול הזה לא מוכר לזיני. הוא מנסה לפעול בכוחות עצמו, כלומר בניגוד לחוק ולפרשנותו המוסמכת. הוא משעבד את כל יכולות הארגון לצורך זה, גם על חשבון פח"ע. הוא מושקע באירוע הזה מלא-מלא. והוא מופעל.
צריך לזכור: היום זה ראש שב"כ משיחי מימין. מחר זה יכול להיות ראש שב"כ שמאלן סהרורי משמאל. היום דורשים לחקור בחקירה ביטחונית חברי כנסת ערבים. מחר זה יכול להיות מחוקקים יהודים, או עיתונאים, או משפיענים, או סתם אזרחים. זה צריך וחייב לזעזע את כולנו. ללא הבדל דת, גזע, העדפה פוליטית או מין. כי בפעם הבאה שידפקו על הדלת בשש בבוקר, בלי צו חיפוש, שליחים כלשהם מטעם שלטון כלשהו, זה יכול לקרות אצלכם בבית.
תולדות המפולת
הרבה כסף. חדד טוען, כמובן, שהוא מייצג את עסקיו של פאקר בארץ. אני מניח שאפשר לבדוק את זה. חדד הוא עו"ד פלילי. לא עסקי. בעבר, פורסם שקיבל סכומי כסף גדולים מהליכוד, לצורך מימון ההגנה על יועצי נתניהו שנחשדו בהטרדת עד המדינה. מבקר הליכוד הביע אז חשש שמדובר בהלבנה של כספים שנועדו בעצם להגנה על נתניהו עצמו.
כשירות מיוחד לציבור, אסקור כאן בקיצור קורקטי את תולדות המפולת הזו של אבן הראשה של הביטחון הלאומי שלנו: זה החל באותה נסיעה לנאום בפני שני בתי הקונגרס בשנת 2015, שבועיים לפני הבחירות בישראל. נסיעה הרת אסון שממנה הוזהר נתניהו במפורש, אבל צפצף ונסע.
בזמנו, הסתובבתי קצת בין הקהילות היהודיות באמריקה. רוב יהודי ארה"ב הם רפורמים וקונסרבטיבים. ממשלת נתניהו הפכה אותם לאויבי הציונות והעם. נתניהו עצמו, בשיחות סגורות, הודה שהוא מוותר על יהדות ארה"ב. בין כה וכה הם עומדים להיעלם, הסביר. אני מחליף אותם באוונגליסטים.
ההחלפה לא עלתה יפה. יהדות ארה"ב לא נעלמת. היא כאן, חיה ובועטת. אבל היא נעלמת לנו מהפריים, כי היא מאסה בנו. היהדות המפוארת הזו, שהייתה כל השנים הנכס החשוב ביותר שלנו בארצות הברית של אמריקה, הלוביסט הבלתי נלאה למען ישראל והציונות, פשוט גורשה. יהיה קשה מאוד לתקן את זה. אבל אפשרי.
חומר למחשבה: כדי לשקם את זה, צריך לעבוד קשה מאוד. לא צריך להתפשר, חלילה, בנושאי ביטחון. כן צריך לחזור לערכים של דמוקרטיה מתוקנת. לדבר פחות ולעשות יותר, בחוכמה. להשליט חוק וסדר גם ביו"ש, גם בצד שלנו. אם אכן תקום כאן קואליציה שתכיל גם מפלגה ערבית, ואפילו שר ערבי (כפי שביבי התפאר שהוא מתכוון לעשות), זה יקדם אותנו באופן משמעותי לתחילת התיקון. זה יהיה נשק אסטרטגי במלחמה על תדמיתנו ועתידנו.
התרעות פיקוד העורף