1. הדחיפות שבתקציב
1993 והאופוריה של הסכמי אוסלו הביאו למילוי הקופה הציבורית, והמס שוב בוטל. הביטול החזיק מעמד עד 2026, וההצעות להטלתו מחדש בעקבות הגירעון שיצרה המלחמה נכשלו. כאמור, השבוע העלה מנהל רשות המיסים מהאוב את ההצעה, בתקווה לגבות מהטסים 1.1 מיליארד שקל לשנה. ההסברים הפורמליים למס אינם קשורים לחור בתקציב, אלא כרגיל לתירוצים, כמו זיהום הסביבה, בריאות וכד'. לא שזה לא חשוב, אבל איפה היה שר האוצר שתרם לביטול המס על כלים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים?
למרות העיכובים בהקמת הממשלה, באוצר ישלימו בשבוע הבא את חבילת הצעדים הכלכליים, כדי שמבחינתם לא יהיה בזבוז זמן. ברשות המיסים מדגישים שאת צעדי המיסים ניתן יהיה ליישם רק כחלק מהתקציב. בגלל קשיי מחשוב והקושי במיסוי רטרואקטיבי, היישום בלתי אפשרי באמצע השנה.
אבל מה שווה הכנסת אם ממשלת השינוי שאמורה לאשר את תקציב 2027־2028 עדיין תקועה אי שם משיקולי נימוסים והליכות. זה כאילו קנינו מכונית נהדרת במאמץ אדיר, אבל לאחר שנכנסנו לתוכה אנחנו מסרבים להכניס את המפתח ולהתניע.
בקצב הזה הוויכוחים שחווינו השבוע בסוגיות כמו האם החרדים הם משענת קנה רצוץ ומכינים "תרגיל מסריח", או שאולי הבחירות "נקנו" על ידי מפלגות הערבים, עלולים להימשך עד שהמנדט להרכבת הממשלה יפוג. ואולי מישהו בישראל מתגעגע לתקופת המנדט?
2. המדד והבורסה
אלא שמתחילת 2026, בחודשים ינואר־אוקטובר התשואה במסלול הכללי הסתכמה ב־6.4%, ובמסלול המניות - ב־10.6%. התשואות השליליות באוקטובר לא האפילו על הישגים מתחילת שנת 2026. הדברים נכונים כפליים אם נתחשב בתשואות הפנטסטיות באפיקי החיסכון ב־2024 ו־2025.
הוכחה למצב הרוח האופטימי בבורסה ניתן לקבל מדוחות הרבעון השלישי של הבורסה לניירות ערך עצמה שפורסמו שלשום. אלה מהווים את הברומטר הטוב ביותר לסנטימנט המשקיעים. ההכנסות גדלו מתחילת השנה ב־31% ל־544 מיליון שקל. הרווח זינק ב־74% ל־225 מיליון שקל. מחזור המסחר היומי במניות טיפס ב־52.4% ל־5.2 מיליארד שקל. 21 חברות גייסו לראשונה במניות (IPO). לשווי שוק המניות העומד על 3.1 טריליון שקל נוספו מתחילת השנה טריליון שקל.
ועדיין לא דיברנו על סימני השאלה הנוגעים לתקיפה אפשרית באיראן, אם כי בימים האחרונים יש סימני רגיעה. לכל האירועים הללו יש השלכות שליליות על הבורסה לניירות ערך בתל אביב (בעיקר ביחס למניות הדואליות). לסנטימנט השלילי נוסף הערפל הפוליטי שנוצר עם היוודע תוצאות הבחירות. הדבר החשוב ביותר מבחינת המשקיעים הוא הקמת ממשלה מהר ככל שניתן, אישור תקציב והוצאתה אל הפועל של רפורמה. זה ישדר למשקיעים יציבות ויוריד את רמות הסיכון.
אלא שעוד לפני שנכנסים למזמורי קינה, חייבים פרופורציות. ראשית, מגמות המסחר השתנו לטובה השבוע, והבורסה הגיבה בחיוב להשבעת חברי הכנסת. בנוסף, אסור לשכוח את החגיגות בשנים 2024־2025 - תקופה שבה היו מניות שהכפילו את ערכן. מניית אלביט מערכות לדוגמה הניבה בחמש שנים תשואה של 400%. ועדיין מדובר בממוצעים, כי לפי הסטטיסטיקה אדם עלול לטבוע גם בבריכה שעומקה הממוצע חצי מטר.
אני מתכוון למשקיעים שהתפתו להיכנס לבורסה על סמך המלצות של נהגי מוניות במחירי השיא של יוני־יולי 2026. בתיקי ההשקעות הם ספגו הפסדים של עד 10%, כי שכחו את האמרה של כל משקיע מתחיל: מה שעולה בצורה חסרת פרופורציות כלכליות, צונח במהירות גדולה הרבה יותר.
חזרה למדד אוקטובר, שיפורסם ביום ראשון הקרוב, אשר יעלה לפי הערכות החזאים במחצית האחוז. המדד יהיה אינדיקציה למדדים הבאים שיושפעו מהנתונים הנגזרים ממצב הבורסה. אני מהסבורים שהמדדים ישקפו אינפלציה הגבוהה מ־2% לשנה, שביום רע עלולה להגיע ל־2.5%־3% לשנה.
הסיבה הראשונה לכך היא שהפיחות המואץ של השקל לעומת הדולר (בעיקר עקב קניות דולרים של המוסדיים) כבר משפיע על מחיר מוצרי הצריכה וחומרי הגלם המיובאים - וביתר שאת, בעתיד. הפסקת סבסוד הבנזין בישראל תקפיץ את מחירי המים והחשמל ואת המדדים. מחירי מוצרים שהוקפאו בגלל הבחירות, כמו תעריפי התחבורה הציבורית או הלחם, יעלו.
התרעות פיקוד העורף