מרחוק נראתה אח"י קשת כשהיא עדיין ניצבת במלוא עוצמתה מול שתי אחיותיה הצעירות יותר. בעוד כמה ימים ישלימו לוחמי הספינה את פירוק מרבית הציוד, שישמש כחלקי חילוף לספינות חיל הים מדגם סער 4.5. לפני כעשרה ימים שבה אח"י קשת בפעם האחרונה מפעילות מבצעית לנמל חיפה, נמל הבית שלה במשך 44 שנות פעילותה בחיל הים.
"היא כבר חייבת לצאת לגמלאות"
מדובר בספינת הטילים הוותיקה ביותר של חיל הים. עשרות ספינות של חיל הים ליוו אותה בחלק האחרון של ההפלגה, לפני שנכנסה לנמל. כלל הספינות צפרו לבואה, והגוררות קיבלו אותה בהתזת סילוני מים. זהו, אח"י קשת סיימה את שירותה המפואר בחיל הים הישראלי. הספינה שזכתה לכינויים "נסיכת השייטת", "ציידת הצוללות" ו"גאוות השייטת".
"היא שירתה במלחמת 'שלום הגליל', ומאז, השדרוגים והשינויים שנעשו בספינה אפשרו להתקין בה מערכות חדשות. אח"י קשת היא הספינה האחרונה שלה מכ"ם עם רשת, המשפיע על היציבות, ולכן היה צורך בשינוי מבני. במהלך השירות היא עברה הסבה נוספת לחיזוק המבנה, כי כל הזמן נכנסות מערכות חדשות, מערכות נשק חדשות, שמחייבות חיזוק של גוף הספינה", מספר סא"ל ע'.
בחיל הים הבינו כי אם יוחלט להשאיר את אח"י קשת בצי, היא תידרש לעבור שדרוג נוסף וממושך. אלא שמדובר במהלך מורכב, שיחייב את העברת הספינה למבדוק למשך שנה לפחות. "יש תהליך של שינוי בחשיבה על האופן שבו אפשר לשדרג את הצי. האם לעשות זאת כמו באח"י רומח, שעברה שיפוץ ארוך, או שבמקום להשקיע כסף בשיפוץ שנמשך שנה, מביאים טכנולוגיה חדשה וספינת רשף חדשה? המטרה היא לשדרג את יכולות הצי.
"ברגע שהוזמנו ספינות הרשף, שנבנות במספנות ישראל, היה ברור שאפשר להוציא את קשת מהשירות ושאין כדאיות בשיפוץ שלה מהיסוד", אומר סא"ל ע', שמספר בגאווה על הישרדותה של הספינה במשך 44 שנים. "זו החלטה של התייעלות וחידוש הצי. אם לא היו ספינות רשף, היא הייתה ממשיכה. ספינות צי פועלות במשך 25 שנים. אם משקיעים ומשפצים, אפשר לראות ספינות בודדות בציי מלחמה שהן בנות 30 שנה. אבל אח"י קשת כבר בת 44. עשרים שנה אחרי גיל הפרישה, היא כבר חייבת לצאת לגמלאות. היא עשתה מעל ומעבר, והיא מסיימת שירות ארוך מאוד ועם הרבה כבוד".
סא"ל ע' נשאל על ההבדלים ועל האתגרים בפיקוד על ספינה כמו קשת, לעומת הפיקוד על ספינת טילים מסדרת סער 6. "הגודל. בחיל הים מחפשים כל הזמן איך להתייעל. לוחמים בני 19 לומדים להפעיל מערכות נשק מורכבות ביותר. כשאתה מסתכל על סער 4.5, יש פה יותר אינטימיות בגלל הצפיפות על הכלי. גם בסער 6 זה מורגש, אבל סער 6 סגורה יותר. למשל, גשר הפיקוד בקשת פתוח, אבל בסער 6 אתה סגור, לא מרגיש את הרוח על הפנים, וגם כשיורד גשם אתה לא מסיים רטוב", אומר סא"ל ע'.
הוא נשאל גם על איכות הספינות. הספינות החדשות בצי חיל הים הן מתוצרת מספנה גרמנית, בעוד קשת וספינות מדגם נירית נבנו במספנות ישראל. "אי אפשר להשוות. אח"י קשת היא ספינה שנבנתה ב־1982. יש בה פחות נוחות לעומת ספינות סער 6, שבהן קיימת הפרדה שמאפשרת לשלב לוחמות בספינות הטילים. בעבר לא יכולנו לשלב לוחמות בספינות הטילים. היום יש לי לוחמות בספינה, כי יש לנו יכולת ליצור את ההפרדה הנדרשת במגורים ובחדרי רחצה נפרדים. בנוסף, מבחינת איכות הבנייה, יש דברים שאני מאמין שבאח"י קשת יחזיקו מעמד יותר זמן", אומר סא"ל ע'. הוא גם מגלה כי כוח האש של סער 6 גדול הרבה יותר מעוצמת האש של קשת.
"אנחנו לא יכולים לספר איפה היינו"
סא"ל ע' נשאל על אירוע מיוחד שעבר עם אח"י קשת. "אנחנו לא יכולים לדבר על הפעולה עצמה. כמו בהרבה מאוד מקרים, אתה חוזר ולא יכול להגיד שזה אתה. אצלנו זה לא כמו בעזה, כשגולני כבש מקום או שצנחנים פעלו במקום מסוים. "אצלנו אתה מבצע משימה כשאתה נמצא ימים ושבועות בלי טלפון, בלי קשר עם הבית. אתה מגיע לחוף ופוקד על הלוחמים להתקשר הביתה, להגיד להורים שחזרנו ושאנחנו בטוב. מעבר לזה, אנחנו לא יכולים לספר איפה היינו ומה עשינו.
"להגיד לך שלא היו אירועים שבהם חזרנו עם מערכות מיוחדות, שהיו גם עם אח"י קשת? זה קרה. אירוע כזה היה רחוק מחופי ישראל, עם הפעלת מערכות מורכבות בערפל מלא", אומר סא"ל ע', ומספר: "נכנסתי לפקד על קשת שלושה שבועות אחרי תחילת המלחמה". "אז מדובר על אירועים שקרו במלחמה?", הוא נשאל, ומגיב בחיוך: "כן".
סא"ל ע' מסביר גם מדוע נחשבת אח"י קשת לספינה בעלת יכולות מיוחדות נגד צוללות, שבזכותן זכתה לכינוי "ציידת הצוללות". "צוללות הן אירוע שמורכב להתמודד איתו. מערכות שקיימות על הקשת ומפתחים אותן על ספינות אחרות. היכולות התחילו בהסבה שהייתה בעבר. היא עסקה בזיהוי צוללות, ולא מעט".
כאשר סא"ל ע' נשאל על הפרסומים סביב האיום הטורקי וגילוי הצוללת הטורקית מול חופי ישראל, הוא נדיב יותר בפרטים. "מדינת ישראל מעניינת המון ציים בעולם. עשינו המון שיתופי פעולה עם שייטת 7 של חיל הים. אני יכול לומר שאם קשת פועלת באזור, צוללת שנמצאת בו צריכה לדאוג. ואני מתכוון לאזור גדול".
"כלומר, אם הצוללת נמצאת באזור, היא תהיה מוטרדת על ידי אח"י קשת, שנמצאת בחיפה?", נשאל סא"ל ע'. "כן. לכן השם שלה הוא 'ציידת הצוללות'".
אבל קשת לקחה חלק במלחמה במגוון רחב של משימות, גם בעזה וגם בלבנון. "בסוף זה כוח אש, זה יכולות חילוץ, זה יכולות מודיעין. אמנם לא חילצנו דרך הים, אבל היו אירועי סיוע. כשספינה שלך יוצאת להפלגה, זו יכולה להיות משימה של כמה ימים או של כמה שבועות. הספינה יודעת לייצר כוח אש גדול יותר מזה של גדוד, ולפעמים אפילו של חטיבה הפועלת על היבשה", אומר סא"ל ע'.
הוא מספר כי האתגר הגדול בפיקוד על ספינת טילים הוא השחיקה והניתוק של אנשי הצוות מהבית. לדבריו, לכל לוחם יש משפחה, חברה או חברים שנמצאים בזירות הלחימה, והדאגה לשלומם מלווה אותם. לדברי סא"ל ע', המפקדים נדרשים למצוא דרכים שיאפשרו ללוחמים לשחרר קיטור.
"הכי חשוב שיעניקו לה את הכבוד"
בחזרה לפרידה מאח"י קשת. הלוחמים עוסקים בפירוקה, וריח עז של סולר ושמן נישא באוויר. סא"ל ע' נשאל מה יעלה בגורלה של קשת: האם היא תרד למצולות ותהפוך למוזיאון תת-ימי, אטרקציה לצוללנים, או שתוצב במוזיאון חיל הים בכניסה לחיפה? "הייתי רוצה לפגוש אותה במוזיאון תת-ימי. בסוף הייתי רוצה לראות אותה. איפה בדיוק, לא משנה אם מתחת למים או במוזיאון חיל הים. הכי חשוב שיעניקו לה את הכבוד".
בהמשך נשאל סא"ל ע' אם קשת יכולה לשמש כמטרה לספינות המלחמה של חיל הים, ואם יידרש לירות עליה ולהטביע אותה, האם יהיה מסוגל לעשות זאת? הוא אינו מהסס ומשיב בנחרצות: "יש לי תפקיד, אני לוחם. ברגע שאקבל פקודה, בכל הצער, אני אבצע. אבל אני מקווה שבחיל הים יעניקו לה את הכבוד הראוי ולא יהפכו אותה למטרת ים".
בעוד ימים אחדים יושלם הליך הפירוק המרכזי, ואז תועבר הספינה למספנה. שם, מעל פני המים, יושלם הליך פירוק המנועים ומערכות המכונה. לאחר מכן תתקבל ההחלטה לאן תועבר: למצולות או למוזיאון.
בינתיים, סא"ל ע', כמו מפקדים אחרים בחיל הים, מקבל פניות נרגשות מלוחמים ששירתו על סיפונה במשך 44 שנות פעילותה. הם מבקשים להגיע ולהיפרד מספינה שכבר מזמן הפכה ליותר מספינת מלחמה קשוחה, שכן היא הייתה בית ונשמה למאות הלוחמים ששירתו איתה ועליה.
התרעות פיקוד העורף