החיפוש אחרי רון ארד: המוסד חטף שני בכירים איראנים - אחד הושלך לים השני נחטף בקרטון

תחקיר מקיף של העיתון "ניו יורק טיימס" חושף פרטים חדשים על המצוד רב השנים של מערכת הביטחון הישראלית אחר הנווט השבוי רון ארד, שנעלם בלבנון באוקטובר 1986. על פי התחקיר, המבוסס על ריאיונות עם עשרות בכירים ישראלים, איראנים ואמריקאים, שירותי המודיעין של ישראל ביצעו לאורך השנים חטיפות, חקירות קשות וחיסולים של בכירים איראנים מתוך אמונה שטהרן מחזיקה במידע על גורלו של ארד. זאת, חרף הערכות פנימיות חוזרות ונשנות שקבעו כי איראן כלל לא הייתה מעורבת בהיעלמותו. אחד הגילויים המרכזיים בתחקיר נוגע להיעלמותו המסתורית של הגנרל האיראני עלי רזא עסגרי, לשעבר סגן שר ההגנה האיראני ובכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה, שנעלם ממלונו באיסטנבול בדצמבר 2006. לדברי שלושה בכירים אמריקאים לשעבר שעבדו בצמוד לישראל, סוכני המוסד חטפו את עסגרי, חקרו אותו במשך שבועות על קשר אפשרי להיעלמותו של ארד, ולאחר שהתברר כי אין ברשותו כל מידע, הרגו אותו. אחד הבכירים ציין כי עסגרי נחקר על סיפון סירה וגופתו הושלכה לים השחור. בכירים ישראלים אף אישרו למתווכים אמריקאים כי עסגרי אינו בין החיים. יצחק אילן ז"ל, לשעבר בכיר בשב"כ, סיפר בראיון לעיתון לפני מותו ב-2020 כי עוד לפני המבצע הבין שהתשובה לפרשת ארד אינה נמצאת שם. מקרה נוסף שנחשף לראשונה אירע בספטמבר 2021 בדמשק. לוחמי מודיעין ישראלים, שהתחזו למובילים, חטפו את הגנרל האיראני עבדאללה סברי בעת שיצא לריצת בוקר ברובע הדיפלומטי בבירת סוריה. סברי, שהיה מעורב בעבר בחיפושים אחר ארד בלבנון, סומם, הוכנס לארגז מקרר גדול והוטס לישראל. לדברי בכירים איראנים, חוקריו התעניינו אך ורק ברון ארד, ולאחר חקירה ממושכת הושלך סברי כשהוא מטושטש ברחוב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. ראש המוסד דאז, דוד ברנע, הגדיר את המבצע כ"אמיץ ונועז" אך כ"כישלון", ולדברי מקורביו אמר לאנשי הארגון כי ניתן לגרוס את כל החומר שנאסף בפרשה. על פי התחקיר, הקונספציה הישראלית לפיה איראן אחראית לגורלו של ארד התבססה על עדויות מפוקפקות ועל "הטיית אישור". כך למשל, ב-1992 טען רופא איראני בפני איש המוסד ישראל פרלוב כי טיפל בארד בטהרן ובלבנון, אך בדיקות הפוליגרף שלו לא היו חד-משמעיות והוא נעלם לאחר שהוצע לו כסף תמורת הוכחות. ב-1994 נחטף מלבנון מוסטפא דיראני, איש ארגון אמל שהחזיק בארד לאחר נפילתו בשבי. תחת חקירה קשה, סיפר דיראני כי שמע מבכיר איראני שמשמרות המהפכה העבירו את ארד למחנה באיראן. במקביל, התעלמו מקבלי ההחלטות בישראל מדוחות מודיעין פנימיים שסתרו את התזה האיראנית. בשנת 2006 הוביל ראש השב"כ דאז, יובל דיסקין, בדיקה מקיפה שקבעה כי הדיווחים על העברת ארד לאיראן שגויים, וכי התשובה מצויה ככל הנראה בכפר הלבנוני נבי שית, שם הוחזק לאחרונה. מסקנה זהה עלתה מדוח שהגיש ב-2016 ראש מחלקת שבויים ונעדרים בצה"ל דאז, אבי קלו, לראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן מדוח סודי שהעבירו חיזבאללה ואיראן למתווכים גרמנים ב-2004, לפיו ארד מת ב-1988 ונקבר בנבי שית. "זו הייתה נקודה עיוורת קולקטיבית", אמר קלו בראיון לעיתון. "לא הצלחנו להשתחרר מהנרטיב שאיראן מעורבת. איראן הייתה המפלצת". גם ד"ר רז צימט, לשעבר חוקר באמ"ן שהשתתף בכתיבת דוח ב-2005 שהטיל את האחריות על טהרן, הודה כי הייתה "נטייה טבעית להפיל הכול על המשטר בטהרן". בשנה האחרונה חל שינוי תפיסתי במערכת הביטחון, בעקבות מידע שנאסף במלחמות מול חיזבאללה ואיראן. בדצמבר האחרון נעלם בלבנון אחמד שוכר, קצין ביטחון לבנוני בדימוס שלפי החשד נחטף בידי ישראל, לאחר שעלה חשד כי ארד הוצא להורג ב-1988 כנקמה על מות אחיו של שוכר בהיתקלות עם כוחות צה"ל. חודשים ספורים לאחר מכן פשטו כוחות צה"ל על בית קברות בנבי שית וחפרו קבר בחיפוש אחר שרידיו של ארד, אך הממצאים העלו חרס. בצה"ל מסרו בתגובה לעיתון כי רון ארד עדיין מוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע וכנעדר.