11 עתירות של עולים שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל הוגשו בשנים 2005-2008, ובג"ץ דחה את ההכרעה בהן שוב ושוב כדי לאפשר לממשלה ולכנסת לגבש פתרון מוסכם. ב-2021 ("בג"ץ דהן") הכריע הרכב מורחב של תשעה שופטים כי המדינה תכיר בגיורים כאלה שנעשו בישראל בקהילה יהודית מוכרת לצורך חוק השבות, והדגיש שמדובר בשאלה אזרחית ולא דתית.
מה זה "כהלכה"?
השאלה נוגעת גם למגזר של המציעים. יוזמת "גיור כהלכה" האורתודוקסית הפרטית, הנתמכת על ידי רבנים מהציונות הדתית, מגיירת בממוצע כ-220 איש בשנה - יותר מהתנועה הקונסרבטיבית (כ-92 בשנה) ובדומה לתנועה הרפורמית (כ-234 בשנה). בג"ץ הכיר בעבר גם בגיורים אורתודוקסיים פרטיים לצורך חוק השבות, אף שהרבנות הראשית מסרבת להכיר בהם. אם "כהלכה" יפורש כגיור שהרבנות הראשית מאשרת בלבד, גם מתגיירי "גיור כהלכה" עלולים להיפגע. וגם ההפך נכון - המונח "כהלכה" לא מתאר באופן ספציפי את ההלכה האורתודוקסית, ולכן המונח המעורפל יכול לפתוח פתח לפירוש של בית המשפט לכך שזאת יכולה להיות ההלכה של כל זרם ביהדות.
ומה לגבי התפוצות?
בג"ץ הכיר כבר ב-1986 וב-1987 בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בחו"ל לצורך הרישום במרשם האוכלוסין, ובהמשך הורחבה ההכרה גם לחוק השבות. נוסח ההצעה הנוכחית אינו מבחין בין גיור בארץ לגיור בחו"ל. לפי ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בחו"ל לא יקנו עוד זכאות לעלייה כיהודים, וזה נתון דרמטי בהתחשב בכך שלפי סקר מכון Pew, רק 9% מיהודי ארה"ב הבוגרים מזדהים כאורתודוקסים (לעומת 37% רפורמים ו-17% קונסרבטיבים).
"חזרה לבן גוריון"?
מה הבעיה שהחוק בא לפתור?
מבחינה מספרית, הפסיקה נגעה לקבוצה קטנה יחסית: כ-326 מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים בממוצע בשנה בישראל (מתוך אלפי מתגיירים במערך הממלכתי ובצה"ל). מבחינה ציבורית, סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה ש-46% מהיהודים בישראל מכירים במי שעבר גיור לא-אורתודוקסי כיהודי, לעומת 39% שאינם מכירים בכך (וכן 46% סבורים שיש לשתף את נציגי התפוצות בדיונים על שינוי חוק השבות). לעומת זאת, המחיר הדיפלומטי מול יהדות ארה"ב עלול להיות גבוה מאוד.
ומה חושבים התומכים?
תומכי ההצעה טוענים שהחוק קובע עניין עקרוני שהכנסת התחמקה ממנו עשרות שנים, ושמירה על "גיור כהלכה" נועדה להבטיח אחדות הלכתית ולמנוע מצב שבו המדינה מכירה כיהודים במי שאינם יכולים להינשא או להיקבר כיהודים על פי הרבנות הראשית בישראל. ח"כ שמחה רוטמן טען בעבר בהקשר זה שרוב הגיורים בקהילות מסורתיות בחו"ל ממילא נעשים כהלכה, ושאין כוונה לפגוע ביהדות הליברלית אלא למנוע הצפה של "גיורים פיקטיביים" או מקלים לצורכי הגירה.
התרעות פיקוד העורף