אנשי איזנקוט מבקשים להקים ממשלת אחדות בראשותו לקדנציה מלאה, בהשתתפות הליכוד וללא יתר מפלגות גוש הימין. בליכוד יידרשו אפוא להכריע גם בשאלת המשך השותפות עם המפלגות שעמן פעלו עד כה. בליכוד יש מי שמתייחסים לדרישה שאיזנקוט יעמוד בראש הממשלה ללא רוטציה כאל עמדת פתיחה למשא ומתן, ולא כתנאי סף. גורם בליכוד אמר: "נתניהו מגיע לשיחות כשהוא סבור שהוא צריך להיות ראש הממשלה, ולכל הפחות הראשון ברוטציה. אנשי איזנקוט ובנט מגיעים עם עמדה הפוכה: איזנקוט יהיה ראש הממשלה, בלי רוטציה עם נתניהו, שעבורו יימצא תפקיד אחר. בסוף, נקודת המפגש תהיה רוטציה".
אותו גורם הציג גם נימוק הנוגע לסדר הכהונה האפשרי ברוטציה, וקשר אותו לבחירות הבאות לנשיאות ארצות הברית: "צריך להביא בחשבון גם את הבחירות בארה"ב. אם ייבחר נשיא דמוקרטי, כפי שאנחנו מעריכים, עדיף שאיזנקוט יהיה השני ברוטציה, כדי שהוא יתנהל מול הממשל האמריקאי הבא, ולא נתניהו". בישר שוללים רוטציה עם נתניהו, ובין הצדדים לא הושגה הסכמה בעניין. במקביל, נציגי משפחות שכולות פנו לטרופר בדרישה שכל הסכם עתידי יכלול התחייבות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. עד כה לא ידוע על התחייבות של הליכוד או ישר להיענות לדרישה.
במגעים בין איזנקוט לדמוקרטים הושגה הסכמה על הקמת ועדה מיוחדת לענייני משפט וחוקה בראשות נציג המפלגה, שתבחן את ביטולם של שינויים שקידמה הממשלה היוצאת במערכת המשפט. הקמת הוועדה עדיין טעונה הליך בכנסת.
הערוץ השני מתנהל מול המפלגות החרדיות. בשיחות הישירות עם יהדות התורה הוצגו שתי דרישות מרכזיות: הסדר חקיקתי מיידי להפסקת מעצרי תלמידי ישיבות, וגיבוש נוסח מוסכם של חוק הגיוס, בחתימת ראשי גוש השינוי, תוך התחייבות לאשרו לפני תקציב המדינה.
יו"ר יהדות התורה קיבל אישור לנהל משא ומתן מפורט עם איזנקוט ושותפיו, בכפוף לדרישה שהממשלה שתוקם תישען על רוב של לפחות 61 חברי כנסת יהודים, בהשתתפות מפלגות גוש השינוי, יהדות התורה וש"ס. יהדות התורה דורשת גם לשמור על ההסדרים הקיימים בענייני דת ומדינה, ולקבל התחייבות אישית בכתב מכל אחד מחברי הקואליציה לקיום ההסכם הקואליציוני. מפלגות גוש השינוי וש"ס טרם קיבלו את התנאים הללו. מימוש המתווה יחייב את מפלגות גוש השינוי לחזור בהן מחלק מהתחייבויותיהן לבוחרים.
ביהדות התורה מבקשים שכל חבר כנסת יחתום בעצמו על ההתחייבות לקיום ההסכם הקואליציוני, נוסף על חתימות ראשי הסיעות. מבחינה פוליטית יש בכך ניסיון להבטיח את מחויבותם האישית של חברי הקואליציה, אף שחתימה כזאת אינה מבטיחה מבחינה משפטית כיצד יצביעו בהמשך.
במסגרת המגעים נבחנת האפשרות להעביר הוראת שעה שתפסיק את המעצרים ותחול על כלל העריקים, חרדים ולא-חרדים, כדי להתמודד עם הקשיים המשפטיים שבהסדר המיועד לתלמידי ישיבות בלבד. ביהדות התורה דורשים גם שנוסח חוק הגיוס יקבל את אישור מועצות גדולי התורה, והעלו דרישות הנוגעות לעצמאות החינוך החרדי ולשמירת הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.
יהדות התורה מבקשת לעצור את המעצרים עוד לפני הקמת הממשלה, ואילו את חוק הגיוס היא מוכנה להעביר לאחר השבעתה, בתנאי שנוסחו יוסכם מראש, שראשי הגוש יחתמו עליו ויתחייבו לאשרו בקריאה שנייה ושלישית לפני התקציב הראשון. גם הוראת שעה שתחול על כלל העריקים תידרש לעמוד במבחנים משפטיים הנוגעים לשוויון, לאכיפה ולצורכי מערכת הביטחון. איזנקוט הציב בפומבי את חובת הגיוס והשירות לכל כאחד מעקרונות היסוד למגעים עם הסיעות, והנוסח שיגובש יצטרך להתיישב גם עם התחייבותו בעניין.
אביגדור ליברמן מעורב במגעים עם החרדים. לפי גורמים המעורים בשיחות, הוא נפגש עם נציגים חרדים, בוחן הצעות פשרה ומעביר אותן לאיזנקוט. היום, בכפוף למינויו המתוכנן ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוא צפוי להיפגש עם היועצת המשפטית לוועדה מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, נציגי היועצת המשפטית לממשלה וגורמים במערכת הביטחון, לדיון בקידום מתווה הגיוס. נוסח מוסכם לחוק עדיין אין. יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר, הכחיש את הטענות על התקדמות משמעותית במגעים: "לדיווחים על התקדמות 'דרמטית' במגעים ו'חילופי טיוטות' עם יהדות התורה אין כל שחר. גם העצות שמגיעות ממפלגות אחרות נשענות על אותם דיווחים כוזבים ומגמתיים".
איזנקוט עצמו נפגש, לפי גורמים בגוש, עם ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, שגם ליברמן שוחח עמו. ביהדות התורה מודעים לכך שבחירות נוספות לא בהכרח יניבו רוב של 61 לממשלה בהשתתפותם, ושקיימת אפשרות שתקום ממשלה בלעדיהם. המסלול השלישי הוא ממשלת מיעוט שתישען על תמיכת המפלגות הערביות מבחוץ. יאיר גולן כבר קרא להיפגש עם ראשיהן ולבחון שיתוף פעולה ענייני, אך המפלגות הערביות טרם התחייבו לתמוך במהלך, וליברמן ממשיך להתנגד להקמת ממשלה שתישען עליהן.
הדרישה של יהדות התורה לרוב של 61 חברי כנסת יהודים אינה מתיישבת עם המסלול הזה. לפי הערכות בגוש השינוי, האפשרות להקים ממשלת מיעוט עשויה לחזור לשולחן אם המגעים עם החרדים ועם הליכוד ייכשלו. ליברמן יצטרך אז להכריע אם הוא עומד בהתנגדותו, גם במחיר האפשרות של בחירות נוספות. לפי שעה, עמדתו לא השתנתה.
עוד לפני שתתקבל הכרעה באחד מערוצי המשא ומתן, צפויה ההצבעה על כהנא ליו"ר הכנסת לספק מבחן ראשון לשיתוף הפעולה עם הליכוד והציונות הדתית. תוצאותיה עשויות ללמד עד כמה יש בסיס פוליטי להמשך המגעים.