החל ממרץ 2027 - ההקלטה עם בית העסק שתשמור לכם על המחיר

מחלוקות על מחירים, הבטחות שלא קוימו וחיובים לא צפויים: החל ממרץ 2027, עסקים בתחומים מסוימים יחויבו למסור לצרכנים את הקלטות השיחות בתוך עשרה ימי עסקים. ומה יקרה למי שיסרב?

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
חובה להקליט שיחות
חובה להקליט שיחות | צילום: אינגאימג'
2
גלריה

החוק אינו חל על כל שיחת טלפון עם כל חברה, אלא על סוגי עסקאות מסוימים שמפורטים בו, ובדרך כלל בתנאי שמחירן הכולל הוא לפחות 750 שקלים.

חוק הקלטת השיחות 2027: מה החברות יחויבו לעשות?

החובה חלה גם על שיחות שבסופו של דבר לא הובילו לביצוע עסקה, כל עוד הן נוגעות לעסקה מהסוגים שהוגדרו בחוק ועומדות בתנאים שנקבעו בו.

אילו חברות יחויבו להקליט שיחות?

החוק מתייחס לשורה של תחומים צרכניים, ובהם שירותי טלפוניה ואינטרנט, שירותי שידורים, אספקת גז, שירותי תיווך לקבלת הלוואות, איתור כספים ובדיקת זכויות בשל מצב רפואי.

החובה תחול גם על עסקאות מסוימות לבדיקת זכאות להחזרי מס, כאשר השירות אינו ניתן בידי רואה חשבון או יועץ מס מורשה, ועל שירותים לתיקון, שיפור או מחיקה של נתוני אשראי או שיפור דירוג אשראי, שלא בידי בעל רישיון מתאים.

תחומים נוספים שנכללו בחוק הם עסקאות מתמשכות לשירותי תיקונים ותחזוקה, עסקאות מתמשכות לשירותי רפואה, בכפוף לחריג שנקבע לשירותי סיעוד, וכן עסקאות למכירת מוצרים שאינם מזון, כאשר המכירה כללה פנייה שיווקית מטעם העסק. במקרה האחרון הוחרגה פנייה שנעשתה בעקבות בקשה קודמת של הצרכן שהעסק יחזור אליו.

החוק קובע כי לצורך חישוב הסכום של 750 שקלים יש להביא בחשבון גם עסקאות נוספות שנעשו בעקבות השיווק. בעסקאות מתמשכות לתקופה בלתי קצובה יחושב הסכום לפי התשלומים השנתיים, ובעסקאות לתקופה קצובה לפי סך התשלומים לתקופת ההתקשרות. עוד נקבע כי כאשר סכום העסקה אינו ידוע במועד השיחה, יראו אותה כעסקה שמחירה הכולל הוא לפחות 750 שקלים.

איך מבקשים הקלטת שיחה מחברה, וכמה זמן צריך להמתין?

אחד החידושים המרכזיים בחוק נוגע לזכות לקבל את ההקלטה עצמה. צרכן יוכל לבקש מהעסק הקלטה של שיחה שהיה צד לה, וכן פירוט בכתב של מועדי השיחות שנערכו עמו.

מוקד טלפוני
מוקד טלפוני | צילום: אינגאימג'

במהלך תקופת השמירה שנקבעה בחוק, העסק יחויב למסור את ההקלטה או את הפירוט בתוך עשרה ימי עסקים ממועד הבקשה. ככלל, המסירה הראשונה תהיה ללא תשלום, בכפוף לסמכות השר לקבוע הוראות נוספות.

אם הצרכן יבקש לקבל פעם נוספת את אותה הקלטה או את אותו פירוט, העסק יהיה רשאי לגבות תשלום. גם לאחר סיום תקופת השמירה ניתן יהיה לבקש הקלטה, אם היא עדיין מצויה בידי העסק. במקרה כזה העסק יחויב למסור אותה בתוך עשרה ימי עסקים, אך יהיה רשאי לגבות תשלום.

החוק אינו קובע בסעיף זה טופס בקשה אחיד לצרכנים. לכן, מבחינה מעשית, מומלץ לפנות לחברה בכתב, לציין ככל האפשר את תאריך השיחה, מספר הטלפון שממנו בוצעה ופרטי העסקה, ולשמור תיעוד של הפנייה. אם מועד השיחה אינו ידוע, ניתן לבקש תחילה את פירוט מועדי השיחות.

מה קורה אם החברה מסרבת למסור את ההקלטה?

עם זאת, לא מדובר בניצחון משפטי אוטומטי לצרכן. בית המשפט יהיה רשאי לאפשר לעסק לסתור את גרסתו, אם מצא הצדק סביר לאי-מסירת ההקלטה או טעם מיוחד אחר המצדיק זאת.

בנוסף, עסק שלא מסר את ההקלטה כנדרש לא יוכל, ככלל, להגיש אותה או את תמלילה כראיה בהליך אזרחי, אלא באישור בית המשפט ובהתאם לתנאים שנקבעו בחוק. החוק גם מוסיף הפרות הנוגעות לאי-הקלטת שיחות, אי-שמירתן, אי-מסירתן וגביית תשלום בניגוד להוראות, שבגינן ניתן לנקוט הליכי אכיפה מינהליים.

למה נדרש חוק הקלטת השיחות? התלונות שהגיעו לרשויות

הרקע לחקיקה הוא הקושי של צרכנים להוכיח מה נאמר בשיחות מכירה ושירות, במיוחד במקרים שבהם קיים פער בין המידע שנמסר בטלפון לבין החיוב או השירות שהתקבל בפועל.

בדוח הערכת השפעת הרגולציה שפרסמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בשנת 2017, והורחב בשנת 2020, תוארו תלונות של צרכנים על פערים בין הבטחות שניתנו בשיחות טלפון לבין מה שהתקבל בפועל. לפי המסמך, צרכנים שפנו לחברות כדי לקבל את הקלטות השיחות נתקלו לעיתים בסירוב או בקשיים בקבלתן. במקרים מסוימים נטען כי ההקלטות אינן קיימות, אף שהצרכן ביקש לברר באמצעותן את תנאי העסקה.

הרשות פירטה בדוח גם דפוסי פעולה בעייתיים שזוהו בפניות ובחקירות, ובהם הצגת מוצרים כמתנות כאשר בפועל נגבו בגינם סכומים משמעותיים, מסירת מידע חלקי על המחיר, שיחות שיווק חוזרות ונשנות והצגת מצגים מטעים בנוגע לחובות או להטבות.

המסמך ציין כי במקרים רבים צרכנים מגלים את הבעיה רק לאחר קבלת פירוט החיובים בכרטיס האשראי או החשבונית החודשית. בשלב זה, בהיעדר הקלטה נגישה, הם מתקשים להוכיח את טענותיהם.

המאבק בעוקץ קשישים ובהטעיות טלפוניות

בדיונים הועלה גם הקושי של צרכנים שמגלים באיחור חיובים שלא הבינו או שלא הסכימו להם בשיחה. כאשר החברה מחזיקה במידע על תוכן השיחה ולצרכן אין גישה אליו, נוצר פער משמעותי ביכולת של הצדדים להוכיח את טענותיהם.

לצד התמיכה בהגברת ההגנה על הצרכנים, בדיוני הכנסת הועלו גם חששות מהעלויות ומהעומס הרגולטורי שיוטל על עסקים, בעיקר קטנים. במסגרת הליך החקיקה צומצמה החובה לסוגי עסקאות מוגדרים ולרף של 750 שקלים.

גם הבנקים וחברות הביטוח נכללו בחוק

לגבי גופים אלה נקבעו חובות הקלטה ושמירה הנוגעות, בין היתר, לשיחות שיווק יזומות ללקוחות יחידים. מדובר בהוראות נפרדות מההסדר הצרכני הכללי, ולכן גם תנאי התחולה אינם זהים בהכרח. במקרים שהוגדרו בחוק, יהיה על הגופים למסור ללקוח את ההקלטה ואת פירוט מועדי השיחות בתוך עשרה ימי עסקים ממועד בקשתו.

מתי החוק נכנס לתוקף, והאם אפשר לבקש שיחות ישנות?

החוק כולל גם הוראת מעבר הנוגעת להקלטות שכבר היו שמורות אצל עסקים במועד פרסומו, או שהוקלטו ונשמרו בתקופה שבין הפרסום לבין תחילת החוק.

במקרים אלה נקבעה חובת שמירה בהתאם לתנאים שבחוק כבר ממועד הפרסום, ואילו חובת המסירה החדשה לצרכנים תחל במועד התחילה. לכן, גם הקלטות שנעשו לפני מרץ 2027 עשויות להיות כפופות להוראות החדשות, אם הן עומדות בתנאי הוראת המעבר.

עם כניסת החוק לתוקף, צרכנים בעסקאות שעליהן הוא חל לא יהיו תלויים עוד רק בנכונות העסק לחשוף את תוכן השיחה. לצד החובה לתעד ולשמור, החוק יעניק להם דרך לקבל את ההקלטה ולהשתמש בה לצורך בירור מחלוקות על מה שהוסכם בטלפון.

תגיות:
צרכנות
/
עסקה
/
חוק
/
הרשות להגנת הצרכן