שיתוף פעולה מפתיע בכנסת: המאבק שעשוי לשנות את החוק בישראל

חברות הכנסת מעוצמה יהודית ומהדמוקרטים משלבות כוחות במאבק לביטול ההתיישנות בעבירות מין בילדים. לאחר שהצליחו להאריך את התקופה בחקיקה הקודמת, הן מבקשות כעת להסיר לחלוטין את מגבלת הזמן

נחום פרי צילום: דור לובטון
עקבו אחרינו
מחאה בצרפת נגד פגיעות מיניות
מחאה בצרפת נגד פגיעות מיניות | צילום: BERTRAND GUAY.GettyImages
3
גלריה

הצעות החוק מבקשות להשלים את המהלך שהחל בכנסת הקודמת גם הוא בהובלתן של חברות הכנסת לימור סון הר-מלך ואפרת רייטן, והגיע להישג משמעותי בחודש יוני האחרון, עם אישורו של תיקון לחוק העונשין שהאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים.

לימור סון הר-מלך
לימור סון הר-מלך | צילום: סטודיו דמקה

במסגרת התיקון נקבע כי בעבירות מין שבוצעו בתוך המשפחה או בידי אחראי על קטין, מניין תקופת ההתיישנות יחל בהגיעו של הנפגע לגיל 34, במקום 28 קודם לכן. בעבירות מסוימות שבוצעו מחוץ למשפחה, הועלה גיל תחילת מניין ההתיישנות מ-23 ל-33. בכך התאפשרה, בעבירות החמורות הרלוונטיות, העמדה לדין עד הגיע הנפגעים לגיל 48 או 49, בהתאם לנסיבות העבירה.

אלא שלטענת איגוד מרכזי הסיוע, על אף חשיבותו של התיקון, הארכת תקופת ההתיישנות אינה מספקת מענה מלא למאפייניה הייחודיים של פגיעה מינית בילדות. גם בדברי ההסבר להצעת החוק שהגישה ח"כ סון הר-מלך מודגש הצורך בהכרה בקשיים האובייקטיביים שבפניהם ניצבים הקורבנות: נפגעות ונפגעים רבים חושפים את הפגיעה רק בחלוף שנים ארוכות, לעיתים לאחר עשרות שנים, בשל מנגנוני הדחקה והבשלה מורכבים, תחושות אשמה ובושה, חשש מתגובת הסביבה או תלות גדולה ומתמשכת בבן המשפחה הפוגע.

במצב החוקי הקיים, נפגעים שהצליחו לחשוף את הפגיעה ולהגיע לבשלות הנדרשת להגשת תלונה עלולים לגלות כי תקופת ההתיישנות כבר חלפה, וכי האפשרות להעמיד את הפוגע לדין נחסמה. הצעות החוק החדשות מבקשות לשנות מציאות זו, ולהחיל את ביטול ההתיישנות גם למפרע.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בבסיס המהלך עומדת התפיסה שלפיה עניינה של החברה בהעמדה לדין של בני משפחה שהתעללו מינית בילדים גדולה יותר מאשר בעבירות אחרות, שכן קיימת בהן פגיעה בערכים המוגנים ביותר, תוך ניצול פערי הכוחות, האמון והתלות של מערכת היחסים הבסיסית ביותר בחייו של אדם וזריעת הרס אנוש הנמשך לרוב לאורך כל החיים.

על כן, חומרת העבירה וטיבה המיוחד גוברים על הרציונלים הרגילים העומדים בבסיס דיני ההתיישנות – בדומה למקובל במדינות שונות בארצות הברית שבהן אין התיישנות על עבירות חמורות מסוג זה. לצד זאת, מוצע להותיר בידי היועץ המשפטי לממשלה את ההחלטה על הגשת כתב אישום בחלוף עשר שנים מביצוע העבירה, כפי שמתקיים כיום.

אפרת רייטן
אפרת רייטן | צילום: פלאש 90

המהלך הנוכחי הוא המשך למאבק שהוביל איגוד מרכזי הסיוע אל מול גורמי המקצוע, משרדי הממשלה וחברי הכנסת, במטרה לשנות את האופן שבו מערכת המשפט מתייחסת להתיישנות בעבירות מין בקטינים. באיגוד מדגישים כי הארכת תקופת ההתיישנות שאושרה הייתה הישג חשוב, אך מלכתחילה נתפסה כשלב ביניים בדרך ליעד המרכזי: ביטול מוחלט של ההתיישנות בעבירות אלה.

לצד המשמעות המשפטית, להצעות החוק גם מסר ציבורי עקרוני: האחריות לעבירת המין אינה פוחתת עם חלוף השנים, ואין לצפות ממי שנפגעו בילדותם להתמודד עם השלכות הפגיעה בהתאם ללוח הזמנים שקובע החוק.

תגיות:
פגיעה מינית
/
הצעת חוק
/
אפרת רייטן
/
לימור סון הר-מלך