מפלצת ה-54 קיוביטים: טורקיה הכריזה מלחמה על הסוד השמור של ישראל

טורקיה מקדמת מחשב קוונטי בן 54 קיוביטים שיופעל ב-2027. פרשן גיאופוליטי מזהיר מפני שינוי עתידי במאזן המודיעין מול ישראל, אך מומחים מדגישים: הטכנולוגיה עדיין רחוקה מפריצת מערכות הצפנה מתקדמות

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
טכנולוגיה קוונטית
טכנולוגיה קוונטית | צילום: רויטרס
3
גלריה

לפי דיווח של סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו, קאג'יר הצהיר כי המהלך נועד לקדם את טורקיה לעבר קבוצת 15 המדינות המובילות בעולם בתחום המחשוב הקוונטי. מדובר בשאיפה שמציג השר, ולא בדירוג בינלאומי שכבר הושג. קאג'יר הדגיש כי הקמת המערכת בתוך המכון הלאומי תאפשר לטורקיה שליטה בתשתיות המחקר, במידע ובקניין הרוחני שיפותח במסגרת הפרויקטים המקומיים. לדבריו, המדינה מתכוונת לפתח באמצעותה אלגוריתמים ותוכנות בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר, חומרים מתקדמים ופתרון בעיות חישוב מורכבות.

המחשב עצמו מבוסס על טכנולוגיה של חברת IQM Quantum Computers הפינית, המספקת מערכות מחשוב קוונטי למוסדות מחקר ולמרכזי מחשוב מתקדמים. כלומר, טורקיה מקימה תשתית מחקר לאומית המבוססת על מערכת של יצרנית זרה, לצד שאיפתה לפתח יכולות ותוכנות מקומיות.

צפוי להיכנס לפעולה בשנת 2027. מחשב קוונטי
צפוי להיכנס לפעולה בשנת 2027. מחשב קוונטי | צילום: REUTERS/Jane Lanhee Lee

האם מאזן המודיעין באזור עלול להשתנות?

מחשבים קוונטיים פועלים על בסיס עקרונות שונים מאלה של מחשבים רגילים. יחידת המידע הבסיסית שלהם מכונה קיוביט, והם עשויים בעתיד לבצע חישובים מסוימים במהירות וביעילות שאינן אפשריות באמצעים הקיימים. אחת ההשלכות האפשריות של התפתחות הטכנולוגיה היא היכולת להתמודד עם שיטות הצפנה הנמצאות כיום בשימוש נרחב.

עם זאת, לפי המכון הלאומי האמריקאי לתקנים ולטכנולוגיה, NIST, פריצה מעשית של מערכות הצפנה מודרניות תדרוש מחשבים קוונטיים חזקים ויציבים בהרבה מאלה הקיימים כיום. האתגרים המרכזיים כוללים את מספר הקיוביטים, רמת הדיוק של פעולות החישוב והיכולת לתקן שגיאות.

שלב טכנולוגי חדש. מוליך העל של המחשב הקוונטי, חישובים מורכבים מהירים
שלב טכנולוגי חדש. מוליך העל של המחשב הקוונטי, חישובים מורכבים מהירים | צילום: התעשייה האווירית

ומה קורה בישראל?

ישראל עצמה משקיעה בשנים האחרונות בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות. בדצמבר 2024 הוצג המחשב הקוונטי הראשון שנבנה בישראל בטכנולוגיית מוליכי-על, במסגרת שיתוף פעולה בין התעשייה האווירית, רשות החדשנות והאוניברסיטה העברית. המערכת כללה 20 קיוביטים ונועדה לשמש בסיס לפיתוח יכולות מחקריות, ביטחוניות ואזרחיות.

הנתונים הללו מעידים כי ישראל פועלת בתחום באמצעות שילוב של מחקר אקדמי, חברות טכנולוגיה, תשתיות לאומיות והשקעות פרטיות. לכן השוואה בין 54 הקיוביטים של המערכת הטורקית לבין 20 הקיוביטים של המחשב הישראלי שהוצג ב־2024 אינה מספיקה כדי לקבוע איזו מדינה מובילה בתחום. מספר הקיוביטים הוא רק אחד המדדים לביצועי מחשב קוונטי, לצד איכותם, שיעור השגיאות ויכולות המערכת כולה.

המרוץ לעתיד ההצפנה

החשש מפני התפתחות מחשבים קוונטיים המסוגלים לפצח מערכות הצפנה אינו חדש. כבר באוגוסט 2024 פרסם NIST שלושה תקנים ראשונים להצפנה פוסט־קוונטית, שנועדו להגן על מידע מפני יכולות מחשוב עתידיות. באוקטובר 2026 פרסם המכון מפת דרכים נוספת למעבר ממערכות הצפנה פגיעות למערכות העמידות יותר בפני תקיפות קוונטיות. מדובר בתהליך בינלאומי שנועד להכין ממשלות, חברות וארגונים לאיומים שעשויים להתפתח בשנים הבאות.

מבחינת טורקיה, המחשב החדש הוא חלק מהמאמץ לבסס עצמאות טכנולוגית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחומים בעלי חשיבות כלכלית וביטחונית. מבחינת ישראל, ההתפתחות ממחישה כי מדינות נוספות באזור משקיעות בטכנולוגיות שעשויות להשפיע בעתיד על תחומי המודיעין, התקשורת והביטחון.

תגיות:
ישראל
/
טורקיה
/
מחשב קוונטי