המשמעות היא שחוק הגיוס לא יחוקק כתנאי מוקדם להקמת הממשלה, אלא יקודם רק אם וכאשר תקום ממשלה חדשה. עד אז, איזנקוט אמור להגיע עם החרדים להסכמות בסוגיות העקרוניות, ואילו ליברמן וועדת החוץ והביטחון יכינו את התשתית המשפטית והמקצועית שתאפשר לקדם את החקיקה בהמשך.
וכאן טמונה ההכרעה שתידרש מהמפלגות החרדיות: האם הן מוכנות לתמוך בהקמת ממשלה על בסיס הסכמות והתחייבויות קואליציוניות, מבלי שחוק הגיוס כבר אושר? במילים אחרות, החרדים יצטרכו להחליט אם הם נותנים אמון בגוש השינוי ומוכנים להסתמך על ההסכמים שייחתמו עמו, מתוך הבנה שחוק הגיוס יקודם ויובא לאישור רק לאחר הקמת הממשלה. מבחינתם, זו תהיה החלטה להעניק את התמיכה הפוליטית תחילה - ולסמוך על כך שההתחייבויות בנושא הגיוס ימומשו בהמשך.