המשרד לעניינים אסטרטגיים נותר ללא עובדים ופעילות ממשית. היעדרו של שר במשרד אינו יוצר צורך דחוף במינוי מחליף, ולכן לא מתקיים התנאי המאפשר למנות שר ללא אישור הכנסת. הבחירה בתיק הזה נבעה גם מכך שמשרדים שהוחזקו בעבר בידי שרי ש"ס כבר מאוישים בידי שרים אחרים, ומינוי אוחנה אליהם היה מותיר בידיו אפשרויות מוגבלות לביצוע מינויים.
הבסיס המשפטי להבהרה הוא בג"ץ 7510/19, שעסק במינוי בנט לשר הביטחון בשנת 2019. בפסק הדין, שניתן בינואר 2020, נקבע כי ככלל, ממשלת מעבר רשאית למנות שר ללא אישור הכנסת כאשר שר אחר חדל לכהן בממשלה ונדרש למלא את מקומו. ויתור של שר על תיק מסוים, בעודו ממשיך לכהן בממשלה, אינו מצדיק כשלעצמו מינוי שר חדש.
בג"ץ לא ביטל את מינויו של בנט, בין היתר לנוכח הנסיבות שבהן נעשה והעמדה המשפטית שניתנה לפניו, אך הבהיר כי אין לפרש את החריג באופן שיעניק לממשלת מעבר חופש פעולה רחב מזה של ממשלה רגילה. ככלל, צירוף שר לממשלה מחייב אישור הכנסת, וגם שינוי חלוקת התפקידים בין השרים כפוף להוראות חוק יסוד: הממשלה.
כעת נבחנת האפשרות להעביר לאוחנה אחד מהתיקים שבידי חיים כץ: התיירות, הבינוי והשיכון, הבריאות או הרווחה והביטחון החברתי. כץ מחזיק בתיק התיירות מאז הקמת הממשלה בדצמבר 2022, קיבל את תיק השיכון ב-2025 ובהמשך אותה שנה גם את תיקי הבריאות והרווחה.
בית המשפט הותיר מקום לנסיבות חריגות, למשל כאשר קיימת מניעה משפטית המחייבת שר לעזוב משרד מסוים אף שהוא מוסיף לכהן בממשלה. לא ידוע על נסיבות כאלה ביחס לתיקים שמחזיק כץ. כל עוד כץ ממשיך לכהן בממשלה, עצם העברת אחד מתיקיו לאוחנה ספק אם מספקת עילה למנותו ללא אישור הכנסת.