תמיכה בחוק עלולה לעורר ביקורת ציבורית בשל ההיענות לדרישות החרדים, בעוד שהתנגדות לו עשויה לפגוע במגעים המתנהלים עמם להקמת ממשלה. ההצעה מבוססת על חוק דומה שאושר בכנסת לפני כחמישה חודשים ונפסל בבג"ץ שעות ספורות לאחר מכן, אלא שהפעם מבקשת ש"ס לקדם את ההסדר כהוראת שעה, על רקע כהונתה של ממשלת מעבר.
גורם בכיר בגוש הימין התייחס למהלך של דרעי ואמר כי "כשהאריה שותק, השועלים צריכים לחשוש. בזמן שיעקב אשר נהנה מכותרות בתקשורת על מגעים עם גוש השינוי שלא הניבו דבר, אריה דרעי שמר על שתיקה, וכעת מתברר שהיא השתלמה. לאחר שאיזנקוט וחבריו השמיעו מסרי פיוס כלפי החרדים, דרעי מציב בפני גוש השינוי אתגר בדמות הוראת השעה להקפאת מעצרי העריקים. בכך הוא הופך ליקיר הימין: מצד אחד הוא פועל להשארת נתניהו בשלטון, ומצד שני מקדם מהלכים לטובת הציבור החרדי".
הלחץ בגוש השינוי והשעון הפוליטי
עם זאת, בגוש השינוי קיימות הערכות שונות באשר למשמעות הזמן שנותר. מצד אחד, ישנם גורמים, בהם גם בסביבתו של גדי איזנקוט, הסבורים כי הזמן פועל לרעתם וכי אסור להתעכב, למרוח את המשא ומתן או להמשיך לדשדש. לשיטתם, אם לא תושג פריצת דרך במגעים עם החרדים בימים הקרובים, מוטב להתקדם להקמת ממשלה על בסיס התמיכה הקיימת, גם אם המשמעות היא הקמת ממשלת מיעוט.
מנגד, גורם בגוש השינוי מעריך כי בשבוע וחצי הקרובים לא צפויה התקדמות ממשית, וכי בתקופה זו יימשכו בעיקר הספינים והספקולציות. לדבריו, ההתפתחויות המשמעותיות יגיעו רק לקראת סיום תקופת המנדט, כאשר כלל השחקנים הפוליטיים יחושו את לחץ הזמן ואת הצורך בקבלת הכרעות.
החשש ההדדי והדרישות החרדיות
בגוש השינוי מודעים גם למחיר הציבורי של חשיפת הוויתורים האפשריים בחוק הגיוס, במיוחד אם בסופו של דבר החרדים יבחרו להישאר עם נתניהו. מבחינת החרדים, החשש העיקרי הוא לאבד את כוח המיקוח שלהם ברגע שתושבע הממשלה, בלי שיובטח להם מראש שהסדר הגיוס אכן ייכנס לתוקף.
הדרישות החרדיות כבר מפורטות. בין הדרישות: דחיית שירות צבאי למי שתורתו אומנותו, התחייבות אישית של כל 48 חברי הכנסת של גוש השינוי לחקיקת הסדר פטור מגיוס ופסקת התגברות פרטנית למקרה שבג"ץ יפסול את החוק. עוד ביקשו להבהיר מי יהיה מוסמך לשנות את ההסדר לאחר אישורו ובאילו תנאים.
במסמך הדרישות שהתגבש בקרב גורמים חסידיים הועלתה גם האפשרות להגיע להסכמות על העקרונות הכלליים ולהשאיר חלק מהפרטים להמשך, תוך קביעת מנגנון שימנע שינוי חד-צדדי של ההסדר. במסמך נטען לכאורה גם לקיומם של מגעים עם היועצת המשפטית לממשלה בנוגע להסדר הגיוס, אך אין בכך אישור שהיועצת נתנה את הסכמתה למתווה.
המכשול המשפטי בדרך להסכמות
בגוש השינוי נבחנת הצעה להתחייב בפני החרדים כי לאחר הקמת הממשלה תוקפא למשך עד שנה אכיפת הגיוס, לרבות מעצרי עריקים, בהחלטת ממשלה. בתקופת ההקפאה אמורים הצדדים לגבש חוק מוסכם על בסיס מתווה ליברמן מ-2018, בהתאמות. אלא שבג"ץ כבר קבע בעבר שהממשלה אינה מוסמכת להקפיא את אכיפת הגיוס בהחלטה מנהלית בלבד. האפשרות האחרת היא לחוקק הסדר זמני שיאפשר את ההקפאה בתקופת הביניים, אך גם המסלול הזה נתקל בקשיים משפטיים.
אלא שבג"ץ כבר קבע בעבר שהממשלה אינה מוסמכת להקפיא את אכיפת הגיוס בהחלטה מנהלית בלבד. האפשרות האחרת היא לחוקק הסדר זמני שיאפשר את ההקפאה בתקופת הביניים, אך גם המסלול הזה נתקל בקשיים משפטיים. בדיונים על חקיקה קודמת להקפאת מעצרי עריקים התנגד צה"ל לשלילת כלי המעצר והאכיפה כלפי כלל העריקים, מחשש לפגיעה ביכולתו לאכוף את חוק שירות ביטחון. בשלב זה לא הושגה הסכמה על פתרון משפטי שיאפשר להקפיא את האכיפה ויעניק לחרדים את הערבויות שהם דורשים.
האפשרות להעביר חוק פטור מגיוס עוד לפני השבעת הממשלה נראית מוגבלת במיוחד, בשל הזמן הדרוש להליכי החקיקה והקשיים המשפטיים. החרדים דורשים לקבל תמורה ממשית לפני שיתחייבו להצטרף לממשלה, ואיזנקוט זקוק לתמיכתם כדי להקים אותה.
המחלוקות בתוך ההנהגה החרדית
המספרים ממחישים את הקושי. התוכנית המקורית שנבחנה בסביבת איזנקוט הייתה להשביע ממשלת מיעוט של 48 חברי כנסת, שתאפשר את החלפת נתניהו ובהמשך את הרחבת הקואליציה. אלא שליברמן הודיע כי יתנגד להקמת ממשלה כזאת. צירוף יהדות התורה יעלה את מספר חברי הקואליציה המתוכננת ל-55, שישה פחות מהרוב בכנסת. גם ממשלה כזאת תזדקק לתמיכה מבחוץ או להימנעות של סיעות נוספות בהצבעת האמון.
אם השבעת הממשלה תחייב הימנעות של רע"ם, ליברמן עלול לטרפד את המהלך גם לאחר שיושגו הסכמות עם החרדים. בהמשך מקווים בגוש השינוי לצרף את ש"ס או חברי כנסת מהליכוד, אם יהיו כאלה שיסכימו לפרוש מסיעתם. גם המסלול הזה תלוי בהסכמת יהדות התורה להצטרף לבדה, וביכולת להגיע להסדר גיוס שיתקבל על דעת השותפים בגוש השינוי.