לפי אומדני השוק שריכזה עבור מעריב חברת Zipper, המפתחת מערכות לניהול משלוחים, היקף החבילות והמשלוחים המקומיים והבינלאומיים בנובמבר השנה צפוי להגיע לכ-16.2 מיליון, לעומת 14.5 מיליון בנובמבר אשתקד וכ-6 מיליון בחודש רגיל. לפני המלחמה, ב-2022, עמד השיא בנובמבר על כ-15.2 מיליון.
שיא העומס השנתי מגיע סביב בלאק פריידיי, עם כ-600–750 אלף חבילות ביום, לעומת כ-200–250 אלף ביום רגיל. בימי השיא מדובר בשינוע של כ-500–700 טון מטען ביום במרכזי המיון וההפצה, ובמהלך שבוע הקניות המרכזי, הכולל גם את סייבר מאנדיי, היקף החבילות המטופלות מוערך בכ-3.5–4.5 מיליון. אופנה והנעלה הן הקטגוריה המובילה, עם כ-25%–30% מנפח המשלוחים, ואחריהן מוצרי פארם וקוסמטיקה, אלקטרוניקה קלה ומוצרי מזון וסופרמרקט.
כדי להתמודד עם הזינוק, חברות השילוח מתגברות את מערכי השליחים, המיון והחלוקה בכ-30%–50%. אבל החבילות האלה אינן מתחלקות באופן שווה ברחבי הארץ, וגודל האוכלוסייה מסביר רק חלק מהפערים.
תל אביב מובילה בזכות שילוב של צריכה פרטית, פעילות עסקית ומשלוחים מהירים של מזון, פארם ומוצרי סופרמרקט. בירושלים, המדורגת שנייה, מצטרף לקניות התושבים גם ביקוש מצד מוסדות, והחלוקה מתפרסת על שטח רחב יותר. חיפה, שבמקום השלישי, משמשת לצד אלה גם מוקד שילוח אזורי לצפון.
ראשון לציון ופתח תקווה משלימות את החמישייה הראשונה. בשתיהן מצטרפים לצריכה הפרטית אזורי תעשייה ומסחר גדולים, ובפתח תקווה גם מרכזי מיון והפצה. אחריהן מדורגות אשדוד, באר שבע, נתניה, בני ברק וחולון. בבאר שבע בולט תפקידה כמרכז שירותים ולוגיסטיקה לנגב, ואילו בני ברק מאופיינת בריכוז משלוחים גבוה בשטח קטן, בזכות צפיפות האוכלוסייה והביקוש למוצרי צריכה, הלבשה ובית.
אלא שהערים המובילות בכמות אינן בהכרח אלה שצומחות במהירות הרבה ביותר. בחריש מייחסים בחברה את העלייה לשילוב של אוכלוסייה צעירה והיצע חנויות שהיה מצומצם בשלבי התפתחות העיר. בבית שמש, שבה מוערכת הצמיחה בהיקף המשלוחים בכ-20%–30% בשנה, ההסבר הוא התרחבות השכונות ועלייה בקניות המקוונות גם במגזר החרדי. בראש העין בולטים אכלוס פסגות אפק ומשקי בית בעלי הרגלי קנייה דיגיטליים, ובאשקלון הבנייה והגידול באוכלוסייה, לצד תנודתיות בתקופות הלחימה.
גם בנתיבות ובאופקים מצביעים בחברה על גידול במשלוחים, על רקע התרחבות השכונות, חזרת תושבים והתאוששות מהמלחמה. לכך מצטרפת התפתחות מערכי הפצה אזוריים, שמשפרת את זמינות השירות בפריפריה. בנתוני החברה מוערך הגידול בערי הנגב המערבי בכ-25%–40% בשנים 2024–2026.
במקומות אחרים, העלייה קשורה דווקא לתשתיות העסקיות. במודיעין-מכבים-רעות התפתחות פארק הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מגדילה את תנועת המטענים והמשלוחים בין עסקים, וביבנה תורמים לכך מרכזי מיון והפצה. באזור קיסריה ופרדס חנה-כרכור מצטרפת לפעילות פארק העסקים גם התרחבות הבנייה למגורים. כלומר, יותר חבילות בעיר אינן בהכרח עדות לכך שהתושבים קונים יותר.
למיקום יש השפעה גם על זמן ההמתנה לחבילה. לפי האומדנים שנמסרו למעריב על ידי Zipper, במרכז יכול שליח לחלק כ-80–120 חבילות במשמרת, לעומת כ-25–45 בפריפריה, שבה מרחקי הנסיעה גדולים יותר. בהתאם, משלוח מקומי במרכז מגיע בדרך כלל בתוך 24–48 שעות, לעומת שלושה עד חמישה ימי עסקים באזורים מרוחקים בצפון ובדרום.
בהשוואה לאורך השנים, המלחמה היא נקודת השבר המרכזית. בנובמבר 2023 ירד מספר החבילות לכ-10 מיליון, כשליש פחות מב-2022, על רקע ירידה ברכישות ושיבושים בטיסות ובמערכי ההפצה. ביטולי הטיסות, הקשיים בשרשראות האספקה והתייקרות המשלוחים מחו"ל דחפו צרכנים לרכוש באתרים ישראליים. ב-2024 התאושש היקף המשלוחים לכ-12.8 מיליון, ואת העלייה ל-14.5 מיליון ב-2025 מייחסים בחברה להתייצבות שרשראות האספקה ולהתחזקות השקל, שהוזילה רכישות מחו"ל.
גם מקור החבילות השתנה: חלקם של המשלוחים מחו"ל ירד מ-65% ב-2022 ל-45% ב-2023, ואילו השנה הוא מוערך ב-63%. "בזמן המלחמה הישראלים עברו לקנות באתרים מקומיים, כמעט מחוסר ברירה", אומר הלפרין למעריב. "השנה המגמה התהפכה, והאתרים הבינלאומיים חזרו להוביל עם כמעט שני שלישים מהחבילות. הנאמנות של הצרכן הישראלי לא נשארה כשהטיסות חזרו".
הגידול ברכישות מגיע עם המתנה ארוכה יותר: בנובמבר מעריכה החברה שזמני האספקה מתארכים בכ-30%–50%. "עומס כזה לא פותרים רק עם עוד ידיים", אומר הלפרין. "מי שמנהל נכון את המסלולים, את החלוקה בין השליחים ואת נקודות האיסוף והלוקרים, מצליח לעבור את נובמבר בלי שהלקוח ירגיש כמעט את הלחץ".
גם אחרי שהמבצעים מסתיימים, העבודה של חברות השילוח נמשכת בכיוון ההפוך: החזרת המוצרים. בענף מדווחים על עלייה חדה בהחזרות לאחר חגי הקניות, תופעה שאף זכתה לכינוי "Returnuary", שילוב של המילים האנגליות להחזרה ולחודש ינואר.