לדבריו, השליטה האסטרטגית במערכה נתונה כיום בידי ישראל וארצות הברית. "כיום במרחב האווירי של איראן, מטוסים אמריקניים וישראליים נכנסים ויוצאים מתי שהם רוצים", אמר אגאר.
על פי הניתוח, מרחב התמרון של טהראן הולך ומצטמצם תחת סנקציות, מצור מתהדק ופעולות עומק שקטות בשטחה. כדוגמה בולטת לכך צוינה פשיטת ארגון הטרור PKK על בסיס עות'מאן פרישתה של משמרות המהפכה. אגאר הוסיף כי איראן מוטרדת מאוד מפעילותן של קבוצות אופוזיציה כורדיות חמושות, וביצעה עד כה יותר מ-1,200 תקיפות טילים בליסטיים וכטב"מים נגד מטרותיהן בצפון עיראק.
לדבריו, בצל דיווחים על הרחבת המצור גם לזירה הכספית, היעדים של וושינגטון וירושלים לא השתנו וכוללים פגיעה ביכולות הגרעין, הטילים והשלוחים, לצד חתירה לשינוי המשטר.
בתגובה ללחץ, טוען אגאר כי טהראן מממשת את איומה להוציא את המלחמה מגבולות "הכאוס הנשלט" ולעבור למלחמת אזור אפור, הנמתחת מהאוויר והתת-קרקע ועד לסייבר, לכלכלה ולתודעה הציבורית. הוא הצביע על חשיפת צרפת, שייחסה לאיראן וליחידת סייבר בשם "שהיד קאווה" מתקפה על מערכות הקירור של 700 עסקים שגרמה ל-15 שריפות.
"אם תפגעו בתשתיות שלי, אעביר את המלחמה ממסגרת הכאוס הנשלט שקבעתם לכאוס בלתי נשלט ולאזורים גיאוגרפיים אחרים", ציטט אגאר את המסר האיראני, והוסיף כי מתקפות סייבר נגד בנקים ובתי חולים באירופה הן חלק מאותה מגמה.
ההרג באוקראינה
בהתייחס לשאלה מי נשלח לחזית ומי נהרג בה, הדגיש אגאר כי רוסיה נשענת בכבדות על מיעוטים אתניים. הוא הביא כדוגמה את הבוריאטים, המהווים 0.34% מאוכלוסיית רוסיה אך שיעורם מבין ההרוגים עומד על 2.3%, כמעט פי שמונה מחלקם באוכלוסייה.
לצדם, ציין, גייסה מוסקבה אסירים, 15 אלף לוחמים מצפון קוריאה ושכירי חרב ממדינות זרות, בעוד אוקראינה מפעילה בין היתר טטרים מקרים, מתנדבים זרים ויחידות של רוסים המתנגדים לקרמלין.